ירושלים 1.12.23

אוהדי בית"ר והפועל. הם והתפאורה יישארו הפעם צילומים: | בבית עוז מועלם

בטדי ריקים

אביגיל שרעבי: "כדורגל בלי קהל הוא מיותר, כמו שירותים בלי ניאגרה. דרבי זה כמו היריון. את רק רוצה לסיים את זה בשלום ועם ידיים מלאות. הבן שלי והחתן שלי במילואים. עד עכשיו לא ישנתי בלילה בגלל הדאגה להם, ובשבוע הבא לא אצליח להירדם גם בגלל הדרבי"

הרבה יותר קשה בגלל שהקהל הוא ערך מוסף. כמובן, רוצים לנצח ורוצים להיות באצטדיון, אבל במציאות שא־ נחנו חיים בה הכל מתקהה, גם העיסוק בכדורגל". עופר זילברטל, אוהד הפועל ואחד המייסדים של 'הברווזייה', מנגל קהילתי בבעלות אוהדים, שהסב את פעילותו לטובת מפונים, מרגיש בעי־ קר שזה דרבי של ללכת בלי ולהרגיש בלי, חסר טעם. "הכדורגל זה פלטפור־ מה לקהילה והפנינג", הוא אומר, "וכ־ דורגל בלי קהל זה כמו תיאטרון מול כיסאות ריקים. בימים כתיקונם הדם מבעבע שבועיים לפני, אבל כרגע אני לא מרגיש כלום חוץ מתסכול גדול כי לראות את המשחק הזה בטלוויזיה יהיה מבאס. אין שום חיבור, הכל נורא מוזר. אני מקווה שהפועל ינצחו אבל לא מעבר לזה". חיים נמדר, אוהד נוסף של הפו־ על, אומר ש"התחושות שלי קשות. המחשבות שלי הן על אוהדי בית"ר ואוהדי הפועל שנפלו במלחמה הזו ונחטפו, אנשים שאהבו ספורט והיו חלק מאיתנו. אני קורא לשתי הקבו־ צות לכבד את הנופלים שהם גיבורים ולעשות טקס מכובד לזכרם. אני מת לנצח בדרבי, אבל הרבה יותר חשוב לי שנזכור שאנחנו אחים".

בנורמליות. מבחינתי, הבשורה הכי משמחת בתקופה האחרונה בענייני הכדורגל היא שנועם מלמוד חזר לפ־ עילות". יאיר אסייג, האיש שתמיד היה החלק השני של דיין בדאבל פס בין השניים, מתפלל, ממש ככה, שמינהלת הליגה תיסוג מההחלטה לחדש את הלי־ גה. "לאף אחד אין מצב רוח ואין חשק, ואני לא מאמין שיש מי־ שהו שירצה שיתקיים המשחק, חה לאנשים אז היו צריכים לאפשר להם להגיע לא־ צטדיון עם חברים או עם משפחה כדי שהם יוכלו להתפרק. במציאות של הפ־ סקת אש אין שום סיבה שלא יהיה קהל. זה יהיה דרבי עצוב מכל מיני סיבות, גם ספורטי־ ביות וגם לאומיות, ואני לא חושב שיהיה עצוב ממנו. הכי כואב בהיסטוריה". "דרבי מוזר" אחרי שקראתם את העמדה של כוכבי העבר, שכל אחד מהם כתב את שמו באותיות של זהב במיוחד שזה ללא קהל", אומר אסייג. "אם רצו לתת ברי־

בהיסטוריה של הדרבי הירושלמי, גם בקרב אוהדי שתי הקבוצות מתקשים להפנים את העובדה שייבצר מהם לה־ גיע לטדי בעוד חמישה ימים למשחק הכי חשוב של העונה מבחינתם. פרופסור אבי ריבקינד משוכנע שה־ חזרה לשפיות היא להחזיר את הכ־ דורגל. "אני בטוח ששתי הקבוצות ישתתפו בהנצחה ובדקת הדומייה בלי הבדל של אדום וצהוב. לא יהיה את האוהדים ואת העידוד, אבל צריך לקיים את זה כדי שתהיה לנו האשליה של חזרה לנורמליות, למרות שמטא־ פורית כעם וכמדינה עדיין לא הגענו לחדר התאוששות ואנחנו באמצע הני־ תוח". אביגיל שרעבי מרגישה בימים אלה ממש כמו בתקופת הקורונה. "כדורגל בלי קהל הוא מיותר, כמו שירותים בלי ניאגרה", היא אומרת. "דרבי זה כמו היריון. את רק רוצה לסיים את זה בש־ לום ועם ידיים מלאות. הבן שלי והחתן שלי במילואים. עד עכשיו לא ישנתי בלילה בגלל הדאגה להם, ובשבוע הבא לא אצליח להירדם גם בגלל הדרבי". יוסי מנצור, גם הוא אוהד בית"ר, לא שנים, אבל הוא לא 32 הפסיד דרבי יהיה בעוד חמישה ימים בטדי. "המתח קיים כי זה דרבי, אבל הכדורגל הוא משני בימים כאלה. לבית"ר יהיה

למוד של חוסר מעש וחוסר בפרנסה. עד כמה שזה כואב, החיים חזקים מהכל ואי אפשר לא לעשות כלום. הספורט זה אחד הדברים היחידים שהוא חמצן לאנשים. התוצאות והתחרות הופכות להיות משניות, אבל אם אפשר לתת לאנשים שעתיים של קצת נורמליות ובריחה זה דווקא דבר מבורך". מישל דיין, שועל דרבים ותיק, מס־ כים עם אוחנה, למרות שגם הוא, כמו כל ישראלי, מתהלך עם תחושות קשות מאוד בחודשיים האחרו־ נים. "צריך להתניע לכיוון שגרה ואסקפיזם. קשה מאוד ומשהו ימים 50 לשבת מול המסכים, לשמוע את החדשות ואת הסיפורים קורעי הלב או להסתו־ בב בבתי אבלים. זה עומס נפשי עצום. אנחנו כולנו בבור שחור, והרגע הקטן הזה של לראות כדורגל שהוא שלנו זו אלומת אור קטנה. נכון שזה לא אותו דבר בלי קהל, אבל אחרי שאנח־ נו עדים לחוויות הנוראות של יל־ דים, נכדים ונשים וגברים והראש עסוק כל הזמן בחטופים ובחיילים שלנו, שבורא עולם ישמור עליהם, צריך קצת מזור ללב שנפצע, גם אם זה לשעתיים. זו נגיעה הכרחית

מלמיליאן. "כמו משחק בשכונה ביום שישי"

ידיעות ירושלים ˆ 1.12.2023 55