ירושלים 10.05.24

לוחמים מדור לדור

סבא רפי על מדים

צילום: רפי קוץ | משפחת בזיז. דור שלישי של דאגה לילד

משפחת בזיז "מהילדות הבנו בבית שהולכים לקרבי"

אבא צחי על ג'יפ צה"לי

) לחם במסגרת חטיבת 84 סבא רפי בזיז ( החיילים: ● ) שירת 56 חרמש במלחמת יום הכיפורים, אבא צחי ( ביחידת מגלן ולחם במלחמת לבנון הראשונה וגם ח � ) הוא לוחם גבעתי ב 29 בעזה ועכשיו הבן אריאל ) רבות ברזל. "אבא היה במלחמת יום הכיפורים במשך חצי שנה בתעלת סואץ", נזכר צחי בזיז באביו רפי שלחם בחח , "אבל לא ידענו הרבה גם 1973 טיבת חרמש בשנת כי היינו צעירים וגם כי אבא לא היה מנדב הרבה מידע". הוא עצמו התגייס למחזור הראשון של יחידת מגלן, ולאחר שנתיים הועבר לבקשתו לגבעתי, "הייתי עד 1986 בלבנון תשעה חודשים לסירוגין בשנת י � לחמנו שם בשטח. אבא שלי שמח שאני ב 1988 חידה קרבית, גם אחי הגדול היה ביחידה קרבית. אני לחמתי גם באינתיפאדה הראשונה הייתי בתוך עזה - בחאן יונס, בית חולים שפירא, דיר אל באלח. מחנה הפליטים שאטי וג'באליה, הכרתי את עזה כמו את כף ידי". עם הבן אריאל ששירת בחודשים האחרונים בעזה הוא לדבריו מחליף לא מעט חוויות, "אנחנו מדברים אפילו באותה שפה כי גם אריאל נמצא בגבעתי, כוח לנו בגבעתי", הוא אומר בגאווה. "אנחנו מדברים על אימונים, נשקים, תורות לחימה אם הם השתנו וכמובן אני רוצה לתת לו מהניסיון שלי בעיקר טיפים איך לשמור על עצמו. ברגע שחייל לוחם מקפיד על הנהח לים ושומר על ערנות הסיכויים שלו גדולים יותר", הוא מצהיר, "זאת לא פוליסת ביטוח אבל גם האויבים

מזהים חיילים שהם לא בכוננות. כל הזמן הדגשתי את זה בפני אריאל. זה נשמע קל כשאומרים לחייל לשים קסדה על הראש אבל בשלב מסוים זה מפתה להוריד אותה". "אני הייתי במזרח חאן יונס ובבית חנון בצפון הרח צועה ולא כל כך החלפנו חוויות", אומר מנגד הבן אריאל. "בכל פעם שקפצתי הביתה שידרתי כלפי כולם שלא קשה לנו וסיפרתי בקלילות על המלחח מה אבל את הרוב שמרתי לעצמי. אני זוכר מהילדות הרבה סיפורים שאבא שלי סיפר לי על לא מעט חבח רים שהוא איבד. חששתי לעבור חוויה כזו. לשמחתי מהלחימה עצמה כל החברים שלי חזרו בריאים ושח למים". אריאל שחזר מעזה היישר ללידת בתו אומר שלא 7 היתה שום ברירה אחרת ברגע שנודע על זוועות באוקטובר, "אני דור שלישי של מחויבות, ועוד דור שלוקח חלק בשמירה ובהגנת המולדת", הוא אומר. "זה משהו שהשרישו בבית מאז שנולדתי - סבא היה לוחם וגם אבא היה לוחם. גדלתי בבית שאין בו אופח ציה אחרת מלבד שירות משמעותי בצבא. אצלנו כבר בילדות היה ברור שהולכים לקרבי". למרות הדחיפה לשרת בקרבי צחי מודה שלא עצם עין כל אותה התקופה, "הרגשתי מה אבא שלי הרגיש אם יכולתי 56 כשאני לחמתי", הוא אומר. "אני בן הייתי מתגייס ומוכן להתגייס לעזה בלי מורא בלי פחד. על עצמי אני לא פוחד. תחושת הפחד לא קיימת רק הפחד על הילד כהורה". מירב שלמה מלמד

הנכד אריאל בעזה

"זה משהו שהשרישו בבית מאז שנולדתי - סבא היה לוחם וגם אבא היה לוחם. גדלתי בבית שאין בו אופציה אחרת מלבד שירות משמעותי בצבא"

10.5.2024 ˆ ידיעות ירושלים 42