ירושלים 10.10.25
בן חיים. "להעלות את המודעות זו משימת חיי" Linda Kasian : צילום | Photography
"עברתי שני גלגולים" מהישרדות למשימת חיים
7.10- שנתיים ל
מלאת בן חיים נהנתה מחיים תל אביביים שוקקים ‰ ויצירתיים מסע האימה שעברה במסיבה ברעים שינה את חייה ‰ מקצה לקצה היום היא מרצה בקמפוסים בארה"ב ומשמיעה את קולם של נפגעי "הפכתי ‰ הנובה לאדם אחר"
"למות ולא להיאנס"
האנושי. אחרי שעות של אימה, חולצנו על ידי אזרחים אמיצים שהגיעו למקום". חיים שונים, ייעוד חדש כמו רבים מניצולי הנובה, ההת־ מודדות עם הפוסט טראומה הייתה מפרכת. באחד הפוסטים שהעלתה חודשים אחרי האירוע, היטיבה מלאת לתאר את התחושה: "כל יציאה מהבית, כל מפגש חברתי וכל משימה דורשת ממני פי חמש יותר אנרגיות מפעם. יש ימים שלענות לוואטסאפ, להתקלח או להכין לעצמי קפה מציף אותי ומרגיש לי בלתי אפשרי. בימים האלה אני שופטת את עצמי מאוד. מה שמתיש אותי עוד יותר. וככה יכול לעבור יום או שבוע שאני בלופ. לא יוצאת מהבית, לא עונה, לא מתקלחת, לא מצליחה להביא
קומים וסימסו לקבל עזרה, אבל "פשוט לא ניתן היה להגיע אלי־ נו", אומרת מלאת. מי שלא ראה בעיניים היה רמי דוידיאן, שסיפר שהיה זה אחד החילוצים הקשים שלו. למרות תנאי השטח הבלתי אפשריים, ולמרות שלא הייתה קליטה ובהמשך למלאת נגמרה הסוללה, הוא נכנס פנימה עם רכבו תוך כדי צפירות ברכב, עד שהגיע אליהן. "לא הייתי פה אם הוא לא היה", היא אומרת. "אנחנו מנסות לעצור את הנשימה והוא ממש צופר, זה פשוט לא ייאמן. " מה עבר לך בראש במשך שש שעות בתוך שיח כשהמחבלים מסביב? "היו לי מחשבות על סוף חיי. התפללתי למות ולא להיאנס, אבל דווקא שם, ברגעים הקשים ביותר, מצאתי נחמה קטנה בציוץ הציפורים. זה הזכיר לי שהט־ בע ממשיך בדרכו, למרות הרוע
)29 מי אני: מלאת בן חיים ( מהר אדר, רווקה, סמנכ"לית בעמותת נובה, עוסקת בהסברה ברחבי העולם כאשר מדמיינים את חייה של מלאת בן חיים, קשה שלא לראות פער עצום בין באוקטובר 7 העבר להווה. לפני ה- היא הייתה אישה צעירה, 2023 תוססת וחייכנית, שחיה במרכז תל אביב. היא התמחתה בתחום החינוך, עבדה כתקליטנית, נעה בין מסיבות ואימוני יוגה, והייתה בעיצומם של לימודים לתואר שני בפסיכותרפיה אינטגרטיבית, לצד לימודי רפלקסולוגיה. עולמה הת־ נהל סביב יצירה, עבודה עם אנשים וחיפוש אחר רוגע, בין אם במסיבה או על מזרן היוגה. כל זה השתנה ברגע אחד.
השינוי התרחש בשבת השחורה בפסטיבל הנובה ברעים. מלאת הייתה על הבמה, נהנית מהמו־ זיקה והאווירה המיוחדת, כשמטח הטילים הראשון קטע את החגי־ גה. "היינו על הבמה, וכשנשמ־ עה האזעקה הכל נעצר. בהמשך, כשהחלטנו לנסות ולברוח, אלת־ ." 232 רנו דרך מהצד לכביש מכאן החל מסע ההישרדות של מלאת וחבריה. רכבם נורה על ידי מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל, והם נאלצו לנטוש אותו ולברוח רגלית, לתוך השדות הפתוחים. "רצנו במשך שעתיים רצוף עד שהתחבאנו בשיח", היא נזכ־ רת. במהלך שש השעות הבאות, של ההסתתרות בתוך שיח קטן, המחבלים חלפו במרחק מטרים בודדים מהם. הבנות שלחו מי־
// שי שגב
שלומי אהרוני עורך ספורט: יצחק טסלר / עורך משנה: ידידה פרץ / עורכת: : "מרכז גרפי" ידיעות תקשורת גרפיקה שרון צבי פרץ / עורכת גרפית ראשית: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול: איילה אדרי / רכזות מנהלה: חוה דותן / מנהלת: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:
יהושע גיא בן עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל:
| טליה אבישי ‰ ניצולת הנובה צילום: | הצלם בשער: עמותת קהילת שבט הנובה צילום:
8
10.10.2025 ˆ ידיעות ירושלים
Made with FlippingBook Digital Publishing Software