ירושלים 10.11.23

סמ"ר רועי דאוי. "זו ארץ ישראל שלמענה אני עושה את צילומים: | " זה האלבום הפרטי

רועי. מזל גדעוני, אמו של ליאל, אמרה לנו השבוע: "הקשר בין ליאל לרועי נוצר כי הם נולדו באותו תאריך, גרו באותה שכונה ואהדו את הפועל כדוס רסל. שניהם שירתו בגבעתי ולצערי שניהם נפלו בעזה. יש בבית הספר גבעת גונן יום ליאל, שמתקיים באותו שבוע שבו חל יום ההולדת שלו. יש ביום הזה הרצאות וכל מיני ערכים שליאל האמין בהם, כמו אופטימיות, חיוך וכדומה, ובמסגרת הזו גם הפועל ירושלים כדוס רגל וכדורסל היו עושים משחקים עם התלמידים. רועי התחבר מאוד לליאל וקיבל מאיתנו מלגה בזכות שינוי חברס תי ולימודי שהוא עשה ויצא עם המלגה הזו לקורס צלילה. רועי גם עשה סרט גמר על ליאל ובא לראיין אותנו עם המשפט המפורסם של ליאל 'חייכו כי חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך הלאה'. כשרועי נהרג התחבר הכל, וזה מאוד קשה לנו מה שאומרים לי כולם, שאנחנו ניסינו להעביר ערכים ודרך, לא שעודדנו מישהו להתגייס לשם, ובכל זאת יש לנו רגשי אשם וקושי. יש קבוצת נערים של הפועל כדורסל שנקס ראת 'הפועל ליאל ירושלים', ונתתי את הסכמתי שיקראו לה 'הפועל ליאל רועי ירושלים', ומהשנה הבאה יהיה כבר יום ליאל רועי בבית הספר. זה חיבור חזק. לפני הגיוס שלו ליאל עלה לבית הספר ללמד תלמידים שמתקשים במתמטיקה, ואחד הילדים שליאל לימד הוא אחיו היותר גדול של רועי, תומר". רגע לפני שאנחנו יוצאים מבית משפחת דאוי אמא בטי אומרת את כל מה שמדינת ישראל מרגישה בחודש האחרון. האחות , אמורה לצאת בקרוב 8200 עדן, בוגרת לשירות מילואים, ואמא בטי אומרת לה: "היית צריכה לשמור על רועי ועכשיו את תשמרי על אחרים". אנחנו עוזבים את בית המשפחה, מצדיעים בדרך לתס מונה של גיבור ישראל רועי דאוי, ואז הדמעות מתחילות לזלוג מעצמן.

לטיפול רפואי. אמא בטי אומרת במרירות שזה היה "יום נאחס". אבא אריה פתח להם את הדלת. צרחת ה"לא!!!" שלו פילחה את כל הרחוב. בטי היתה למעלה. היא ידעה. יום אני 25 בהלוויה, מעל קברו, אמרה: " 11 יום! הלכתם 25 מחכה לדפיקה בדלת. חברים. אולי תבנו נבחרת. איך כתבת יותר מדי קו עזה בשירות הזה". ניצן, בת הזוג מזה שנתיים וחצי, יושבת צמודה להורים ולעדן. היא בת משפחה. "לבשתי ג'ינס, חולצה לבנה וסניקרס, כמו שביקשת ממני תמיד", אמרה מעל קברו של אהבת חייה. "רועי , כמה אושר יש לי כשאני איתך. מעולם לא דמיינתי שאקבל בן זוג כמוך. איך אפשר לחייך כשאתה לא פה. איך אני ממשיכה מפה? שמישהו יגיד לי איך ממשיכים קדימה. אבא שלך לחש לי אתמול: 'אל תעזבי אותנו. את איתנו לכל החיים, גם כשיהיו לך ילדים', ואני אומרת שאני לא רוצה שאף אחד יהיה בעלי חוץ ממך. אמרת לי: 'מה יש לך? אני הולך לשרוף אותם וחוס זר', אבל לא חזרת. גאה בך, לוחם שלי. תבוא לבקר אותי בחלומות. אני בטוחה שאפגוש אותך שוב". × × × המשפחה המיוחדת הזאת, שהלב יוצא אליה, מנסה עם קצת הומור שחור למהול את הצער והיגון האינסופיים בדרכה המיוחדת. אמא בטי שולפת מהמגיס רה חבילת קונדומים וממלמלת: "למה השתמשת בהם רועי?" האחים עדן ותוס מר אמרו במהלך ההלוויה: "רועי, כמה שאתה יפה, למות". באופן מצמרר, בשס בוע שעבר, לכבוד יום הולדתו של רועי, בנובמבר, הכינו לו כמה שחקני 5 שחל ב־ הפועל כדורסל, יובל זוסמן, עוז בלייזר ואור קורנליוס, סרטון ברכה. "רועי היקר, כולנו במשפחת הפועל ירושלים רוצים לאחל לך המון מזל טוב ושתשמור על עצמך. כמה שיותר בריאות, שמחה ואהבת חיים. מזל טוב גבר". סמ"ר דאוי לא הספיק לצפות בסרטון לפני מותו. שחקני הפועל עלו ביום רביעי שעבר למשחק מול גלאטסראיי עם כיתוב שמו של רועי על נעליהם - "סמ"ר רועי דאוי ז"ל", ולצידו מגן דוד. בני המשפחה נזכרים איך היו מלווים את הפועל לכל מגרש בארץ. איך לפס עמים היו מורידים את רועי ביד אליהו ויוצאים לסיבוב עד שיסתיים המשחק. אמא בטי היתה מתלווה אליו, ובצוואתו עכשיו אביו ייקח את אמו למשחקים. "רועי חוגג בשמיים שהפועל ניצחה את גלאטסראיי", אומרים ההורים והאחות עדן. "אחרי שהפרחנו בלונים בצבע סגול ביום ההולדת של רועי ביום ראשון האחרון, נגיע לארנה עם בלונים אדוס מים, לבנים ושחורים כשהפועל ייקחו אליפות". לצד הצעיף הצהוב-שחור של בית"ר שתלוי בסלון, וכאמור האהבה ללא תנאי להפועל כדורסל, לרועי היה קשר מיוחד עם סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל. גדס עוני נפל במבצע 'צוק איתן' כשהוא בן וכמו רועי גדל בשכונת קטמון ולמד 21 בבית הספר גבעת גונן. במסגרת לימודי התקשורת בתיכון העניקה משפחתו של גדעוני לרועי מלגה שכוללת גם קורס צלילה. "הם למדו באותו בית ספר, עם אותה מחנכת, והמשפט של ליאל היה 'תחייכו כי חיוך זה שמחה', ורועי אימץ את המשפט הזה", מספרת משפחתו של

הוריו של רועי ואחותו עדן: "אחרי שהפרחנו בלונים בצבע סגול ביום ההולדת של רועי ביום ראשון האחרון, נגיע לארנה עם בלונים אדומים, לבנים ושחורים כשהפועל ייקחו אליפות"

השבוע התקיימה בבית הספר גבעת גונן סעודת מצווה לסמ"ר רועי דיואי ז"ל. חנה יוסף תלמידת כיתה י"ב שלומדת במגמת אמנות בבית הספר, ניגשה להוריו של רועי והגישה להם מחווה מרגשת: רישום פחם של רועי ושל סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל. יהיה זכרם ברוך.

שאני סתם חרדתית. הכאבים בחזה פסקו כשהגיעו קציני הנפגעים להודיע לנו". בראיון בשבוע שעבר לגל"צ הוסיפה בטי: "ידעתי שהוא הולך מהבוקר שהוא יצא מהבית. חיכיתי להם (לקציני הנפגעים)". × × × ביום שלישי בערב לפני עשרה ימים המשפחה חזרה משערי צדק אחרי שהאח האמצעי תומר היה מעורב בתאונה ונזקק

לטיול משתחררים. בשבת השחורה של ס � באוקטובר הוא רץ ראשון לה 7 הס עה שיצאה מתלפיות לבסיסים כי הבין שאנחנו בזמן מלחמה. אמא בטי מספרת בדמעות שמהרגע שבו יצא מהבית היא ידעה שלא יחזור. "כשרועי היה תינוק והיה יונק, בדרך קבע הייתי סובלת מכאס בים מציקים בחזה", היא מספרת. "מהרגע שבו הוא יצא מהבית חזרו לי בדיוק אותם כאבים בחזה. המשפחה והחברים לעבוס דה בבית החולים כפר שאול אמרו לי

ידיעות ירושלים ˆ 10.11.2023 43