ירושלים 11.04.25

האוצר האבוד של קערות ליל הסדר העתיקות תיאודור הרבורגר. צילם ותיעד

מאות שנים של חיים יהודיים בקהילות הכפריות של בוואריה, ובשנים האחרונות נעשה שימוש רב בתמונותיו לאיתור וזיהוי יודאיקה שנבזזה על ידי הנאצים". בניגוד למרבית היודאיקה שהל רבורגר תיעד מתוך בתי הכנל סת, את קערות הסדר שהוא צילם הוא מצא בביתם של בני הקהילה היהודית. הרבורגר תיעד עשרות קערות סדר בבתים פרטיים ברחבי בוואריה, חלקן עברו בתוך המשפל חה מדור לדור במשך מאות שנים, וחלקן נאצרו בידי אספנים פרטיים חשובים. "קערות הסדר שימשו CENTER אז, וכך גם היום, כ כ � (אובייקט קישוטי מר PIECEE זי) של שולחן הסדר", מסביר ד"ר בן-גדליה, "והן נותנות לנו מושג חשוב לגבי מה שעמד במרכז סדר חג הפסח של יהודי גרמניה במאות ." 19 וה- 18 ה מה נשתנה? לקערות הסדר אין מקור הלכתי ברור, ודאי שאין הנחיות הנוגעות לצורה או למוטיבים שיופיעו בהן. קערות הסדר השתנו מאוד לאורך הדורות ובכל זאת האסתטיקה והיופי של הקערות שתועדו יוצאי דופן. הן עגולות. הסידור המעגלי, והבדלי הגובה בתוך הקערה, מאל פשרים לשלב טקסטים שונים על גבי הקערה, חלקם קשורים לנוסח ההגדה, ואחרים הקדשות אישיות יותר. בן-גדליה מסביר שבניגוד לקערות הסדר בימינו, שכוללות מראש כבר גומות, ואפילו קעריות ייעודיות עבור המאכלים הסמליים של הסדר, כגון הזרוע, הביצה והחל רוסת, שמיקומם משתנה בהתאם למנהג, הקערות המוקדמות של יהודי דרום גרמניה לא כללו קעל ריות מובנות מסוג זה, וגם אין בהן אזכור למיקום המאכלים שהונחו עליהם. הדגש בקערות הסדר ההן היה על האיורים ועל הטקסטים הרקועים בהן, ולא על המאכלים שהונחו עליהן.

מקיפה לידיעותיו באמנות ובתול לדות האמנות, כמו גם בהיסטוריה היהודית והכללית", אומר ד"ר בן גדליה. "מרשימותיו עולה כי היה לו ידע מעמיק בעברית ובמקורות יהודיים; החיבורים וההרצאות שלו בגרמניה, ומאוחר יותר בישראל, מעידים על תודעה יהודית עמול קה". מגרמניה לנהריה בצירוף מקרים מצמרר, כשנה לאחר שהמשלחת סיימה את פעיל לותה עלו הנאצים לשלטון. בליל הבדולח נשרפו בתי כנסת רבים בגרמניה, תכולתם אבדה, וחלק ניכר מפריטי היודאיקה הוחרמו, עוד הרבה לפני השמדתם השיטל תית של היהודים. "למרבה המזל, מיד לאחר עליית הנאצים עזב הרבורגר את גרמניה ולקח עמו את התיעוד שיצר ועלה ארצה", אומר בן-גדליה. "יחד עם אשתו, מרים, הוא הקים פנסיון בעיר טבריה, ממנו התפרנסו בני הזוג. בסופו של דבר, כמו משפחות ייקיות אחרות, דוגמת שטראוס וזוגלובק, הם התיישבו בנהריה, שם ל � . לזוג לא היו י 1949 הוא נפטר ב- - דים, וארכיונם הופקד בארכיון המל רכזי לתולדות העם היהודי, שהוא היום חלק מהספרייה הלאומית. הנגטיבים הכבדים והשבירים שמורים אצלנו היום וניתן לעיין בחלקם מבניין הספרייה ותצלומיו של הרבורגר כיכבו מאז בעשרות תערוכות, בעיקר בגרמניה". מסייע לאתר חפצים שנבזזו "מפעל התיעוד של הרבורגר מספק לנו הצצה אחרונה לעולם הולך ונעלם", מדגיש ד"ר בן- אחוז 70 גדליה. "למרות שיותר מ מהחפצים שצולמו ותוארו על ידי הרבורגר הושמדו או אבדו במהלך השואה, רשימותיו ותצלומיו מספל קים לנו סקירה מדויקת של שלוש

תעלומת האותיות קערה מהאוסף הפרטי של זיגפריד מאייר מטרויכטלינגן אך המוטיבים בה דומים יותר לפריטים המצויים בבתי כנסת, כגון טסים של ספר תורה ופרוכות של ארון קודש, שני אריות ומעליהם כתר. במרכז, בתוך עיטור צמחי, מופיעות שלוש אותיות: ה ע ט, שגם הרבורגר התקשה בפענוחן אבל פתקים שהרבורגר כתב מספקים רמז לכך שיתכן וזהו תאריך היצירה של הקערה - ושיבוש של המקבילה 1719 בלוח השנה העברי שמקורה באמן הנוצרי. מהעיתונות היהודית בגרמניה עולה שמאייר נפטר בשנת . בדיווח לשלטונות 1937 הנאצים לאחר ליל הבדולח, אשתו מינה מופיעה כאחת היהודיות האחרונות בעיר. לא ידוע מה עלה בגורלה.

הבעלים שרד קערת סדר מהאוסף הפרטי של ד"ר בנדיקט נוסבאום, מינכן. במקור היא היתה של אדם בשם אהרן בר אליקים וכבר בזמן התיעוד נחשבה לפריט אספני בעל ערך. החלק הפנימי מתאר באופן ויזואלי אולם ובו מתקיים סדר פסח. משני ראשי השולחן מסבים בעל הבית ורעייתו אוחזים בגביע יין, ומסביב לשולחן אורחים. בניגוד לשלוש מאחיותיו שנספו במחנה ריכוז, בנדיקט נוסבאום עלה . לא 1946- לארץ ונקבר בבנימינה ב ידוע האם הצליח לקחת עמו את קערת הסדר.

11.4.2025 ˆ ידיעות ירושלים 60