ירושלים 11.04.25

הירושלמים שעשו סדר חדש

מאור בסבב | ההתנסות צילום: סוסו בורקאן

מאור ואשתו מעיין

מהייטק לטיפול בחולים מאור הבר שנים יצא 3 לפני ), נשוי ואב לשלושה מארמון 38( הנציב, לרוץ על דרך חברון. בזמן שהוא חוצה במעבר החצייה התנ פל עליו מחבל וניסה לרצוח אותו. דקות שנראו כמו נצח מאור 7 במשך נאבק עם המפגע כשלמרבה הת דהמה אף אחד לא נחלץ לסייע לו. "חלק חצו את הצומת עם הרכבים שלהם תוך כדי המאבק הזה, חלק צילמו את המאבק הזה וטרחו לעלות לאינטרנט וזהו, והייתי צריך להת מודד עם זה", סיפר הבר שנפצע קל פיזית ויותר קשה נפשית. "זה כבר היה על רקע הפוסט טראומה מהשי רות הצבאי, אז מהאירוע הזה לקח לי הרבה מאוד זמן, להתאושש". הבר לקח פסק זמן מעבודתו בהייטק בחברת אופטיבס, שמנהליה היו סבלניים כלפיו ונתנו לו את כל הזמן שהיה צריך. "אחרי כמה זמן ניסיתי לחזור והיה לי מאוד קשה לשבת במשרד מול מחשב ולהתר כז, אז יצאנו כל המשפחה לחופשה בתאילנד. כשחזרנו ניסיתי לחזור לעבודה וגם זה לא לא ממש צלח. הרבה סימפטומים פוסט טראומטיים הלכו והחמירו. היה לי מאוד קשה עם זה. החלטנו שאני עובד בחצי

והוא לקראת התנסות נוספת בשע רי צדק. במקביל הוא עדיין מתכנת בחצי משרה, על מנת שיוכל לשלם חשבונות."היו לי ימים שבלילה הח לפתי חיתולים וקילחתי מטופלים מבוגרים ובבוקר שתיתי אספרסו בתל אביב. זה היה מצד 39 בקומה אחד ניגוד מאוד רציני ומנגד תחו שה מאוד טובה של משמעות ושל נתינה. אין ספק שכל אחד צריך למצוא מקום שבו הוא מרגיש שהוא עושה בו טוב לעולם ושהוא מתח בר אליו ממקום פנימי. כשזה קורה אז יש שם המון אנרגיות ועם האנרגיות האלה זה כיף לעבוד". אתה רואה את עצמך בעתיד עוזב את התכ־ נות לגמרי לטובת הסי־ עוד? "כן, זה גם מעל השולחן מול החברה. אני מאמין שכשא ני אסיים את הלימודים אני אמצא עבודה בבית חולים ואולי בהמשך אני אביא את הידע הטכנולוגי שלי כדי לעזור בשוק הבריאות ובבתי החולים". נתינה מהבטן המעבר של מאור לעיסוק שהוא נתינה היה שם כנראה תמיד כמי שממנהל חיי משפחה מיוחדים. כשנישא למעיין אשתו שניהם היו

משרה ובשאר לקחתי את הזמן לע צמי, לדאוג לבריאות הנפשית שלי וככה העברתי משהו כמו שנה וחצי עד השבעה באוקטובר, שכמו לכולם טרף את כל הקלפים". הבר חיפש מקום לתרום ולסייע בעורף. ביחד עם ילדיו הוא פתח מדי יום את הפלאפל השכונתי, שבעליו גויס, ובהמשך שיפץ מקלטים וסייע איפה שהיה צריך. אחר כך התנ דב בשירות המדינה ואז ניסה שוב לחזור לעבודה בהייטק, אך הרגיש שזה מנותק מהמציאות. זה יכול היה להימשך כך אלמלא היה נוסע לפגוש חברים שבדיוק שי רתו במילואים. "קפצתי לבקר אותם וישבתי לדבר עם אחד מהם שנשוי למישהי מעוטף עזה שעברה הרבה מאוד קושי ושאלתי אותו איך היא מתמודדת. אז הוא אמר לי שהיא באמצע התהליך של הסבה לסיעוד ושזה ממש מה שמ חזיק אותה. זה הזכיר לי שזה משהו שנה אבל 15 שחשבתי עליו לפני בסוף הלכתי ללמוד הנדסה. זה נכנס לראש וישב שם יום יומיים, ואז הת חלתי להרים טלפונים לבדוק את המוסדות השונים. לקח עוד שבוע שבועיים עד שקיבלתי החלטה ונר שמתי ללימודים". כבר שנה הבר לומד סיעוד, הוא התנסה כבר בבית חולים הרצוג

דתיים. עוד לפני שנולדו הילדים הוא החליט לעזוב את הדת ולמרות זאת השניים נותרו יחד. "הילדים גדלו לתוך זה והם מקבלים את זה בצורה מאוד טבעית. הם יודעים שאבא לא דתי, אבא לא שומר שבת, אבל כן שומר שבת לידנו. אבא לא שומר כשרות אבל הוא שומר כש רות איתנו וכשנגדל אנחנו נבחר". לפני כשבוע ילדה מעיין תינו קת בהליך פונדקאות. הילדים, בני , היו מעורבים והם 6 ו- 10 , 12 ה מכירים את זוג האבות של התינוקת. "לפני שנתיים היינו בחוף הים באשקלון עם הילדים. מעיין פגשה חברת משפחה שעברה תהליך פו נדקאות מוצלח ודיברה איתה. אחר כך היא אמרה לי: 'תקשיב, אני חו שבת על זה כבר הרבה זמן ועכשיו אני בטוחה בזה. ואני אמרתי" 'זה מדהים, כי היום קפץ לי בפייסבוק שחבר שלמד עם אחי ובן זוגו מח פשים פונדקאית בישראל'. מהרגע הראשון דיברנו על זה שזה לא יהיה דבר פשוט. במהלך התהליך הזכרנו לעצמנו שהיא לא שלנו ושאנחנו שומרים עליה. דיברנו עם הילדים ולקחתי כל אחד מהם הרבה פע מים לשיחה והם מכירים טוב את ההורים, ואוהבים אותם. ברור שיש בזה מורכבות, יש יש את הקושי ויש גם שמחה מאוד גדולה. זו נתינה מדהימה שהיא רצתה ויכלה לתת והיא עשתה את זה כמו מלכה".

11.4.2025 ˆ ידיעות ירושלים 64