ירושלים 11.04.25

הלילה הזה כבר לא מפונים

"הלילה הזה בהרכב מלא" מושב נתיב העשרה משפחת ביטון, ), זמר ויוצר, מארח מופעים בחצר הבית במיזם "המאהל של 60 מיכה ( המשפחה: ), אמנית, עובדת מהבית ומנהלת את הסטודיו לקרמיקה "מוזה". הבת 53 מיכה". נעמה ( ) 4 ), מורה בבית הספר הדמוקרטי בערד, נשואה לאוהד ואמא לאורי ( 32 שי קרוטמן ( ) עושה שירות 18 ), לומדת עיצוב פנים בתל אביב. ליבי ( 25 ונעמי בת השנתיים. מיה ( ) לומד בתיכון האזורי שקמה וגר בבית עם ההורים. 14 לאומי באזור השרון וגוני ( באוקטובר התפנינו למלון רויאל ביץ' בתל אביב - נעמה, 7 "ב- הפינוי וההסתגלות: גוני ואני התאכסנו בחדר אחד ובשני חדרים נוספים גרו מיה ובן זוגה אריאל, וליבי. הבת הבכורה שלנו שי לא הייתה זכאית לפינוי והמשפחה התפצלה לאחר מכן. אחרי כשנה שכרנו דירה בתל אביב ושם יכולנו לארח את שי והילדים ולהחזיר מעט מהש חוויה המשפחתית. למרות האיחוד הרגשנו געגועים עזים לבית במושב. ההסתגלות הייתה קשה במיוחד לגוני, שלא מצא את עצמו במוסדות החינוך בתל אביב ורצה לחזור הביתה ולחברים". "החזרה הייתה מדורגת. בספטמבר האחרון גוני חזר ללמוד ההחלטה לחזור הביתה: בתיכון שקמה ב'יד מרדכי' ונסע בכל יום מתל אביב לעוטף וחזרה. הנסיעות שברו אותו ואחרי כמה חודשים הוא דרש שנחזור למושב. הנחישות של גוני בשילוב הגעגוע שלנו הביתה הכריעו את הכף, חזרנו לפני שהתקבלה החלטת ממשלה שהאזור בטוח". ש � "המושב שלנו היה עדיין שומם וכמעט ללא ת איזה מושב מצאתם כשחזרתם ? תיות חינוכיות וציבוריות. הגנים היו סגורים אבל התיכון האזורי בו לומד גוני פעל במתכונת מלאה כי החיים בקיבוץ יד מרדכי חזרו לשגרה". "בשנה שעברה חגגנו עם המשפחה המורחבת בגן יבנה. התרגשנו : 2024 ליל הסדר לשבת סביב השולחן החגיגי בערב החג שמסמל יותר מהכל את האחדות והערבות, באוקטובר". 7 במיוחד אחרי מה שעברנו ב- "עדיין לא החלטנו סופית איפה נחגוג אבל אנחנו יודעים שנהיה :2025 ליל הסדר בהרכב מלא עם הילדים, הנכדים, הסבים והדודים". אלי לוי

משפחת וקרולקר. מימין: שקמה, אביה, אורי ואריה צילום: אביהו | שפירא

"החירות שלנו חזרה" , קריית שמונה משפחת וקרולקר

ק � ), עובד במפעל 'תנובה גליל', וש 54 ההורים אריה ( המשפחה: : ,) 24 מה, עד המלחמה עבדה בסוכנות ביטוח רכב, והילדים אופק ( .) 7 ) ואביה ( 10 ), אורי ( 15 ), אלייה ( 21 איתי ( "כשהוחלט לפנות את קריית שמונה רצו הפינוי וההסתגלות: שנתגורר באילת או ים המלח ולא הסכמנו, כי אני עובד בתנובה, שהוא מפעל חיוני", מספר אריה. "בסופו של דבר תנובה לקחה את 800 זה על עצמה ופינתה אותנו לקלאב הוטל בטבריה. היו שם כ מפונים וזה היה עמוס וצפוף. אחרי כמה חודשים עברנו למלונית במושבה מגדל. קמתי כל יום בארבע כדי להגיע למפעל בקריית שמונה בזמן. לילדים הקימו בית ספר למפונים בטבריה והייתה להם הסעה ממגדל. גם להם תקופת הפינוי הייתה קשה". "עם הפסקת האש משרד התיירות הודיע ההחלטה לחזור הביתה: למנהל המלונית שהתשלומים נעצרים ואמרו לנו לעבור למלון, אבל אשתי התעקשה הביתה. שלושה ימים אחרי הפסקת האש הגענו הביתה, אבל גילנו שהוא ספג נזקים רבים מטיל שנפל בסש מוך ומשברי יירוטים ואי אפשר לגור בו: החלונות נשברו, הגג היו מחורר וכן היו הרבה נזילות. חודשיים נדדנו בין משפחות עד שהש בית שופץ, ולא היה פשוט לחזור. פחדנו כי אין לנו ממ"ד. הילדים המשיכו ללמוד בטבריה ומדי בוקר נסעו שעה ורבע לכל כיוון". ו � "עיר רפאים עם הרבה בתים שב איזו עיר מצאתם כשחזרתם? ? רים. רק מכולת אחת וסופר אחד היו פתוחים. בקושי היו אנשים. ליד הבית היו המון חניות פנויות. עכשיו יש יותר תושבים וכולם עסוקים בניקוי וסידור". "היינו רק אנחנו במלונית במגדל. זה היה קצת :2024 ליל הסדר עצוב כי בלילה הזה אנחנו עם כל המשפחה המורחבת". "אצל ההורים של שקמה בקריית שמונה. נהיה :2025 ליל הסדר בני משפחה. מתרגשים מאוד. החירות שלנו חזרה". 20 יותר מ- "הכל. יצאנו וחזרנו אחרים חד משמעית. אנחנו לא מה נשתנה? רוצים לשמוע על בית מלון, לא בארץ ולא בחו"ל. היום אנחש נו יודעים ששום דבר אינו מובן מאליו. שינינו את דרך החיים שלנו, אנחנו יותר מכילים וסבלניים. לפני הפינוי הייתי ממלא את המקרר בהרבה אוכל, עכשיו אנחנו קונים רק מה שצריך ולא מגזימים. השורה התחתונה היא: לא עוזבים יותר את הבית". יוסי וקנין

אריה וקרולקר: "יצאנו וחזרנו אחרים. אנחנו לא רוצים לשמוע על בית מלון, לא בארץ ולא בחו"ל. היום אנחנו יודעים ששום דבר בחיים אינו מובן מאליו"

משפחת ביטון. "החג מסמל יותר מהכל את האחדות" צילום | פרטי

משפחת ביטון: "החזרה הייתה מדורגת והגעגוע הביתה הכריע את הכף. חזרנו לפני שהתקבלה החלטת ממשלה שהאזור בטוח למגורים"

11.4.2025 ˆ ידיעות ירושלים 76