ירושלים 11.10.24

הגיע הזמן לתקן הרב יוסף ש. גערליצקי מאת שליח הרבי מליובאוויטש לתל-אביב יפו ורב מרכז העיר

-מודעה-

ב"ה

אבותיו לאמונות תפלות של שבטים בג'ונגל; על כל ביקור בבית-כנסת מקפידים לקחת אותו גם לביקור בכנסיה ומסגד, להבדיל. את סיפורי ההוד של אבותינו הקדושים מספרים להם כ"סיפורי-עם" שנועדו כדי ש"נגלה את חולשותיהם וטעויותיהם של גיבורי התנ"ך"... לעולם הערכים היהודי לועגים, במרומז או בגלוי, ואת ערכי ה"נאורות" הגויית מקדשים באמונה עיוורת. וכך, מנתקים את הילד לא , מהנשמה היהודית האלוקית הפועמת בתוכו אלא מנפשו שלו רק מאבות אבותיו, ומחפשת נואשות את ביטויה. * התוצאות ניכרות היטב בשטח, משנה לשנה יותר ויותר. לא רק בהתנהגות הנוער מבחינה מוסרית וערכית, עליה מרבים להתלונן במחוזותינו; אלא בעיקר ב"אסון השקט" שעליו אין מדברים כלל – הניתוק המוחלט של בוגרי מערכת החינוך הישראלית ממורשתם ומעמם, עד שאחוזי ההתבוללות בקרב מיליון ישראלים 'יורדים' בחו"ל גבוהים בהרבה מאלו של הקהילות היהודיות ה'חילוניות' בחו"ל. גם כאן בארץ-הקודש רשומים כיום קרוב למאה-אלף זוגות של יהודים עם בני ניכר(!)... וכאשר מדברים על כך עם הישראלי המצוי הוא עונה מיד – "מה זה משנה?! יהודיה, לא יהודיה, כולנו בני אדם!" תשובה זו איננה נובעת חלילה, מרוע התכנים שעליהם גדל או מטיפשות; להיפך, הוא פשוט מטיח כלפי בן-שיחו את מהגן ועד האוניברסיטה, "לתפארת מדינת ישראל"! והתחנך לפני כשבעים שנה כתב הרבי לראש-הממשלה דאז דוד בן גוריון דברים מדהימים, בהם צפה למרחוק את המצב בארץ-הקודש, וכך כתב הרבי: "...בארץ ישראל דוקא נראית סכנה אשר דור השני יקים טיפוס חדש, אשר בשם בני ישראל ידגול, - אבל זר יהי' לעברו של עמנו על כל ערכיו הנצחיים והעצמיים, וגם מנגד לו בהשקפת עולמו, בתרבות שלו ובתוכן חייו היום יומיים. מנגד - למרות אשר בשפה העברית ידבר"... * בימים אלו אני שומע פעמים רבות מתושבים ותיקים על תחושותיהם הקשות עקב המצב הבטחוני והכללי בארץ. כיצד קרה שאחרי קרוב לשמונים שנה של בניית מדינה דמוקרטית חזקה, גאה ובטוחה בעצמה, הגענו למצב של סכנה קיומית ממשית שכזו? אויבינו לועגים לנו ובצדק על חולשתנו ופחדינו, על הקרע והשנאה בתוכנו, ועל חוסר האמונה בצדקת דרכנו. איך התדרדרנו לתהומות כאלו? כמובן שעלינו להתחזק בבטחון בה', בתפילות, להרבות באהבת-חינם וקירוב לבבות; אך את הבעיה הקשה חובה להתחיל לתקן את מראשיתה, מההתחלה ומהבסיס של הכל. "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך, להשבית דוד המלך אומר בתהילים . כוחו הפיזי של עם ישראל שואב מקול התורה הנשמע מפי ה"עוללים אויב ומתנקם" ויונקים" המשננים "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", "בראשית ברא אלקים". זהו בסיס חיינו ועוצמתנו, בלעדי החינוך היהודי אין שורש שיחזיק אותנו, הגיע הזמן לשינוי דרסטי במערכת והכל מתפורר לנגד עינינו. הגיע הזמן לתקן. . המשך קיומם של עם ישראל וארץ ישראל תלוי בנו עכשיו, בכל אחד החינוך בארץ ואחת מאיתנו, ובעיקר כמובן בעומדים בראש מערכת החינוך. עליהם לסובב את הספינה במאה-ושמונים מעלות, ועל כולנו לסייע ולדחוף ככל יכולתנו. * אנו עומדים בימי התיקון, הנקראים "עשרת ימי תשובה". גם אם התרחקנו מאד, והרחקנו את בנינו וצאצאינו ממסורת אבותיהם, הרי שבימים אלו הקב"ה פונה אנו יכולים ברגע אחד להחליט אלינו, באהבה וברצון, ואומר "שובו בנים שובבים". נחזור להיות מי שאנו באמת והיינו תמיד. ש"בדרך הזאת שבה תעינו לא נלך עוד!" לא נתבייש ולא נעזוב "מה שמסרו לנו אבותינו", אמונה בבורא העולם ומנהיגו, שבת וכשרות, כיבוד הורים, צניעות ומוסר יהודי, לימוד תורה אמיתי שבו מכירים ומרגישים מיהו "נותן התורה", "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". בידינו הדבר. "ראה נתתי לפניך את החיים ... ובחרת בחיים".

המצב הנוכחי בארץ-הקודש, מזכיר את המעשיה על מספר נערים שאיבדו את דרכם ביער העבות, עוברות השעות והם מנסים להיחלץ ולמצוא את דרכם החוצה, אך רק מסתבכים והולכים לעומק היער. לפתע מופיע מולם אדם זקן מורעב ומוזנח, שיערו פרוע ובגדיו קרועים ובלויים. הם פונים אליו בתקוה: "שמא תוכל לומר לנו מה היא הדרך לצאת מן היער?" משיב להם האיש: "הלוא גם אני מחפש בדרך הזאת שהלכתי בה אני – את הדרך כבר זמן רב אך זאת כן אוכל לומר לכם: "... אל תלכו נדמה, שכאשר אנו מביטים סביבנו ורואים את המצב בו שרוי העם היושב בציון, . חייבים לחפש בדרך הזו שבה הלכנו – אסור ללכת ישנה רק מסקנה אחת ברורה: דרך אחרת. * במסכת שבת (קיט, ב) אומרת הגמרא "מאי דכתיב 'אל תגעו במשיחי'? אלו תינוקות של בית רבן!" הרבי מלובביץ הסביר זאת, שכל גזירה וקושי בגשמיות, שורשה ותחילתה היא בגזירה הרוחנית על חינוך ילדי ישראל. כפי שמספר המדרש על גזירת המן במגילת אסתר "אמר המן הרשע, איני שולח ידי תחילה אלא באלו התינוקות" – כדי שיוכל להפיק את זממו להשמיד ולאבד חלילה, ידע המן שקודם כל יש לפגוע בחינוך ילדי ישראל לתורה ולמצוות, שכן בחינוך זה תלוי כל קיומו ותוקפו של עם ישראל. ", כלומר ערעור עצם ההבנה בית רבן והפגיעה היא קודם כל ב"תינוקות של ", המקום שבו רבן שמקומם הטבעי, ה"בית" האמיתי של כל ילד יהודי, הוא "בית רבו, שקיבל מרבו ורבו מרבו עד משה רבינו, מלמד אותו את אותה תורה שניתנה בסיני. זהו ה"בית" של כל ילד יהודי, הבסיס והיסוד האמיתי לחייו, שילווה אותו עד זקנה ושיבה. בפרשת "ראה", אנו קוראים את דבריו המופלאים של רש"י, "רבן של ישראל", שגם את דברי המוסר אומר באוזנינו בנעימה של תחנונים, כאב לילדיו. על הפסוק "כי יסיתך אחיך ... או רעך .. בסתר לאמר נלכה ונעבדה ... אשר לא ידעת אתה "דבר זה גנאי ואבותיך" (דברים יג, ז). מסביר רש"י את המילים "אתה ואבותיך" – גדול הוא לך, שאף אומות העולם אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם, וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבותיך". ושאלתו-זעקתו זו של רש"י נוקבת עד תהום ומחרידה עד עמקי לב. הכיצד זה קם כאן דור בארץ, וכבר יותר מדור אחד, שעזב "מה שמסרו לך אבותיך". איך קרה שאחרי אלפי שנים של יהודים שמסרו את נפשם על אמונתם, אין צאצאיהם יודעים כלל מה היא אותה מסורת נפלאה.איך אירע שמאות-אלפי ילדים יהודיים אינם מכירים אפילו "שמע ישראל" ו"מודה אני"?!... והתשובה הכואבת הלוא מפורשת בגוף הפסוק עצמו: "כי יסיתך אחיך ... או רעך אשר כנפשך..." הדבר איננו קורה מעצמו, יש כאן "הסתה" מכוונת, דוקטרינת חינוך שלימה וברורה, שיש לה דרך ומטרה, רחמנא-ליצלן, לעקור ולהשכיח ולהרוס, היה-לא-תהיה. "אחים" ו"רעים", ש"רוצים בטובתנו ובטובת ילדינו" כביכול; כל כך רוצים, שלא איכפת להם מה"גנאי הגדול", שאף אומות העולם מבינים ובזים להם על עזיבת דרך ומסורת אבותיהם... * אין זה סוד, שמערכת החינוך הישראלית פועלת בשיטתיות להכניס לבתי-הספר הממלכתיים את כל התכנים של הרוחות הרעות המנשבות בעולם, מהם גם תכנים של זוהמה ועבודה-זרה. פה-ושם גם 'עושים טובה' ומוכנים להכניס מה"תרבות והפולקלור היהודי"; אך דבר אחד נזהרים מלהכניס – את עולם-התוכן העשיר, החי והנפלא, של "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", את ההכרה והגאוה הלאומית "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". "כי יסיתך ... בסתר", ה'הסתה' הזאת החינוך בארץ לעזוב את דרך אבות, נעשית ב"סתר", בגישה ישירה אל תת-ההכרה של הילד. משווים באוזניו את אמונת

39 ידיעות ירושלים ˆ 11.10.2024