ירושלים 12.11.21

במתחם 'גן יהלום' בדרוםהעיר? ‰ לדברי ההורים יששם כאוסשל ממש: מילדים 4-2 מהקורה בצהרון העירוני לבני שחוזריםעםפציעות, דרך אלהשמתעוררים בלילה רעבים, ועד לקטנטניםשמשחקים לבדם בחצר ‰ "הילדיםפשוט נופלים ונפצעים ואף אחד לא ניגשאליהם", טוענתהאם בתאלשזירי ‰ העירייה: "הקשייםמוכרים ומטופלים יומיומית" פעוטותרעבים, מלוכלכים וחבולים צוהריים של בלגן בצומת פת

האם בתאל שזירי: "הילד השתנה מאז שהוא נכנס

אלינור פבריקר

"הבן שלי חוזר מהגן עם פציעות בחלקי גופו", מעידה אם אחת. "הילד שלי חוזר מלוכלך, עצבני

ומאוד רעב", מעידה אם שנייה. הורי ילדי הצהרון שפועל במתחם גן יהלום בצומת פת מודאגים מאוד לנוכח מה שהם מכנים 'הת ־ נהלות הצוות'. לטענתם, צוות הצהרון מת ־ חלף בכל יום, אינו מכיר את הילדים, ועושה רושם, על פי דברי ההורים, שגם אינו עושה מאמץ מיוחד כדי להבטיח ששהותם תהיה בטוחה בשעות הפעילות. "חוזר קבוע עם מכות" "בני שב באופן קבוע עם מכות בכל חלקי הגוף", מספרת אדווה פנחס. "זה התחיל עם מכה ליד העין. הוא סיפר שהילדים זרקו קו ־ ביות אחד על השני בצהרון ושזה פגע לו בעין. אף אחד לא יידע אותי, גם לא כשבאתי לאסוף אותו. מספר ימים אחר כך אני מגלה שהשפה שלו נפתחה והסנטר שרוט. שאלתי מה קרה, והוא אמר כי נפל מהאופניים בצה ־ רון. השבוע הוא חזר עם מכה סגולה בכתף ובמרפק". לדברי פנחס, "למרות שכמעט בכל יום הוא חוזר עם הסימנים של החבלות, אין לי את מי לשאול בצהרון מה קרה כי אין צוות קבוע. מלוכלך, עצבני, רעב" בתאל שזירי, שבנה בגן בצומת פת, מס ־ פרת על חוויות דומות מהצהרון: "הילד שלי חוזר כל יום מהצהרון כשהוא מלוכ ־ לך, עצבני ורעב מאוד. הבגדים שלו מלו ־ כלכים כי הוא נאלץ להתמודד עם לאכול לבד. יום אחד באתי לאסוף את הילד, ואני רואה אותו רדום על הרצפה. אמרו לי שהוא לא אכל צהריים. שאלתי למה, ואמרו שלא רצה. אבל בני טוען שאפילו לא הציעו לו לאכול. הן מתחלפות שם כמו גרביים. נוצר מצב שילדים לא יודעים אל מי לפנות אם הם צריכים עזרה. ילד צריך עזרה שינגבו לו, שיאכילו אותו, קרה לו משהו - הוא לא יודע למי לפנות". לטענת שזירי, "הילד השתנה מאז שהוא נכנס לגן. הוא מתעורר רעב בלילות בשלוש וארבע לפנות בוקר, הוא חזר להרטיב למ ־ רות שהוא גמול כבר יותר מחצי שנה, הוא נצמד אלינו ולא מוכן שנעזוב אותו. בנוסף הוא נעשה אלים ואגרסיבי. לפני כשבועיים הוא חזר עם מכה רצינית ליד העין. שאלתי את הצוות של הצהרון מה קרה. הן אמרו שהן לא יודעות ושזה קרה בבוקר. כמובן פניתי אל הגננת של הבוקר, והיא אמרה לי שכ ־ שהיא מסרה את הילד בשעה שתיים בצה ־ ריים לא היתה לו החבלה הזאת". שזירי טוענת כי "הילדים פשוט נופלים ונפצעים ואף אחד לא ניגש כדי לבדוק מה

לגן. הוא מתעורר רעב בלילות בשלוש וארבע לפנות בוקר,

צילום: יואב דודקביץ' | " הצהרון בפת. קלקבני: "זה פשוט לא נורמלי

הוא חזר להרטיב למרות שהוא גמול כבר יותר מחצי שנה, הוא נצמד אלינו ולא מוכן שנעזוב אותו. בנוסף הוא נעשה אלים ואגרסיבי"

פעוטות משחקים ללא השגחה

צילומים: פרטי | ילדים בצהרון ששבו הביתה חבולים

קרה להם. הילד שלי נפצע ליד העין ואני אפילו לא יודעת מה קרה לו. אם חלילה המכה היתה סוטה בכמה סנטימטרים זה היה עלול להיגמר באסון. התחושה היא שלא מעניין אותם טובת הילדים ולא רווחת ההורים". "ממש כעסתי" עדי אביכזר הופתעה לגלות יום אחד את הבת שלה בת השלוש וחצי משחקת בגן שעשועים מחוץ לגן. "נכנסתי באותו יום לצהרון", היא משחזרת, ושאלתי איפה הבת שלי. הסייעת חיפשה אותה ולא מצאה. אמרתי לה שמצאתי אותה בחוץ. התגו ־ בה שלה לזה היתה: 'יש עוד ילדים בחוץ?' באותו רגע ממש כעסתי. עוד שתיים-שלוש דקות, ומי יודע לאן הילדה עוד היתה יכו ־ לה ללכת". אביכזר שלחה מכתב חריף אל הממונים בעירייה. התגובה שקיבלה מרונן קארו, הסגן הממונה על גני הילדים מטעם העירייה, היתה: "בהחלט נשמע מדאיג. אני מזמין אותך לפנות למפקחת הגן, סיגל יונה". ממנהלת הצהרונים מטעם החברה למתנ"סים, שרית קרוק, התקבלה עבור אביכזר ההודעה הזאת: "המקרה של פת מוכר מתחילת השנה... היום איה המנחה

הפדגוגית תבקר בגן ונעדכן". אלא שהצרות של אביכזר ובתה לא הס ־ תיימו. "ביום שלמחרת מצאתי את בתי רטובה מכף רגל ועד ראש. שאלתי את הג ־ ננת למה הילדה ככה רטובה. היא אמרה לי: 'אה, בטח לא שמתי לב והיא הלכה לשירו ־ תים'. כששלחתי הודעה למנהלת הגנים היא כתבה לי שזה ידוע ושזה בטיפול. שאלתי אותה מה המסקנות ומה עושים עכשיו. היא כתבה לי שזה עדיין בטיפול. התחושה היא שהם לא באמת עושים משהו עם התלונות של ההורים". "ראיתי כאוס בגן" "לא רשמתי את הבת שלי לצהרון הזה כי אני יודעת שיש שם הרבה בעיות", מספרת אם נוספת, רויטל ברמי. "השבוע החלטתי לעשות ניסיון ולבדוק את הצהרון, ועל פי זה להחליט מה אעשה בהמשך", אומרת ברמי. "הגעתי וחשכו עיניי. אני רואה את הגן בכאוס, הילדים קופצים על שולחנות, הגננת עומדת באמצע הגן ומצלמת מה שקורה שם, ובמקביל מתקשרת למפקחת שלה. הגננת השנייה מנסה להדליק את המכשיר כדי להשמיע מוזיקה, אך לשווא, והילדים משתוללים בגן. כל זה קורה עוד

לפני ארוחת הצהריים. בהמשך אחת הג ־ במספר, אל 30 ננות מובילה את הילדים, החצר, בזמן שהשנייה מנצלת את הזמן כדי לנקות את הגן. גם בחצר - הילדים קופצים, משתוללים, עולים על השולחנות, וכל זה בכלל לא מעניין את הגננת שיושבת בצד עם הטלפון שלה. כשהערתי לה שזה מסוכן ושתעזוב את הטלפון, היא אמרה לי שהיא לא יכולה להתמודד עם כל הכמות הזאת של הילדים". חן קלקבני, אם לילדה בגן, מעידה על דב ־ רים דומים: "ערימות של תלונות נשלחות כל יום לעירייה. כולם שם מודעים לבעיה. בכל פעם שולחים לנו הודעה שזה בטיפול, יום אחד ראיתי ילד שמשחק עם שלושה קרשים בחצר והם נופלים לו על הראש בכל פעם. שלחתי צילום של הקרשים לאחראית על הצהרונים אבל אין כל כך מענה. אנחנו כבר חודשיים אחרי תחילת שנה וזה נהיה גרוע יותר. זה פשוט לא נורמלי". תגובת העירייה: "הקשיים שהתעוררו בצהרון בימים האחרונים מוכרים לעירייה ומטופלים תכליתית ובאופן יומיומי. העי ־ רייה עושה כל מאמץ לאיוש הגנים בצוות איכותי. בנוסף, צוותים מקצועיים של מי ־ נהל החינוך מגיעים לליווי והנחייה פדגו ־ גית של צוות הצהרון".

36

12.11.2021 ˆ ידיעות ירושלים