ירושלים 12.11.21

שרים, מורכבים ובעייתיים בכדורגל הישראלי, ירדן שועה מבית"ר. "שועה עשה שינוי גדול בבית"ר. הוא לקח את עצמו בידיים. היו לו בעיות אישיות משפחתיות בזמן מחנה האימונים ושבוע אחרי זה בתקרית עם ארווין קומאן לפני הדרבי. צריך להבין, ירדן הוא ילד מופנם וקצת שונה מאחרים. קבוצת כדורגל זה לא קיבוץ, כל אחד יש לו אופי אחר ושו י נה. לאורך השנים היו בבית"ר כוכבים שגם הם לא היו טלית שכולה תכלת. יש כאלה עם באג אבל זה באג של גאונים, וגם לירדן יש באג כזה". בוא נתעכב על זה. אתה רואה אצל שועה כישרון בלתי רגיל, ומצד שני אתה לא יכול לדעת מתי ישתחרר לו הפיוז. "ירדן יכול להפוך להיותאגדה בבית"ר. המועדון לא רכש כוכב בסדר הגודל של שועה בעשור האחרון. הבנאדם הפסיד אלף דולר כדי להגיע לבית"ר. לא 00 סתם הבאנו אותו לפה. ידענו שבית"ר זה מקום שמחבק, שמכיל, שפורחים בו שח י קנים כמו יוסי אבוקסיס ורונן חרזי ואיתי שכטר ועוד שחקנים שכאן הכל התחבר להם. ההצלחה של ירדן צריכה להיות האינטרס של כולם. אתה יודע, בחיפה המקומונים והעיתונאים פירקו אותו והתאכזבתי לגלות שזה גם מה שעושים בירושלים. אתם, העיתונאים המקומיים, לא מבינים שצריך להיות לכם אינטרס שבית"ר תצליח. אתם צריכים לשמור על בית"ר, כי יום אחרי שבית"ר לא תהיה גם כל כלי התקשורת ייסגרו. אני לא אומר שתהיו תקשורת מטעם, אבל תנו קר י דיט, תהיו בעד. אתם צריכים לשמור על בית"ר וכן, גם על השחקנים שלה". בהנחה שהילד התבגר, ואני אומר את זה בזהירות. תן לי את נקודת המפנה בהתייחסות שלו למקצוע. "ישבנו בתחילת העונה בתל אביב, אני, ירדן ואלי אוחנה. אגב, אמרתי לירדן שזה שאלי אוחנה, החלוץ הכי טוב שהיה פה,

בתל אביב, משתדל לשלב חיי משפחה עם העבודה ומגיע לירושלים אחת לכמה שבועות לשבת אצל אמא שלי". קשה כמעט להאמין שאת המפעל, שלא לומר בית החרושת של דהן, הוא הקים ומנהל בעשר אצבעות. "אני מאוד ריכו י זי, חייב להיות לבד. הבדידות גורמת לי להיות חד. אם הייתי מחזיק מזכירה ונהג הייתי צריך לבדוק אם הם אכלו ושתו, ומה שלום הילדים שלהם, ואם הם צריכים עזרה בחיים. זה אולי נשמע לא טוב אבל אותי ספציפית זה מוציא מפוקוס. אני יודע שבכדורגל הישראלי עשיתי דברים שנה 15 בפרספקטיבה היסטורית, שב־ הכנסתי למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים. יום אחד אולי נרשום מספרים ונ י דבר על זה גלויות, אבל מספרים וכמויות והצלחות לא יכולים לשקר". ועדיין, קשה לו עם חוסר הפרגון כלפיו. "אני בחצי שנה בניתי בבית"ר קבוצה שלקחה שתי אליפויות ושני גביעים וכולם כל הזמן מזכירים את ג'ורדי קרויף והמהפכה שלו במכבי תל אביב. לנו הירושלמים, יש קטע כזה: 'הוא גדל איתנו ואיך זה שהוא הצליח ככה ואנחנו לא? אז קשה להגיד מילה טובה. הכל מובן מאליו". באג של גאונים גילוי נאות: עוד בימיו כבלם בהפועל ירושלים, דהן היה זן נדיר במחוזותינו, מנתח מהלכי משחק, מזהה כישרונות ששיחקו איתו או נגדו מקילומטר. יום אחד ישבתי, כותב שורות אלה, לצידו במגרש האימונים בקרית יובל. הפועל היתה אז בליגה השנייה, במ י קום הראשון בליגה לקראת סוף הסיבוב הראשון. דהן אמר לי: "אנחנו מועמדים ודאיים לירידה". חשבתי שהוא הוזה. בסיום אותה עונה הפועל ניצלה מירידה רק במחזור האחרון. בין שלל השחקנים שדהן ייצג ומייצג, הוא סוכנו של אחד האנשים הכי מוכ י

יכול לתת לו טיפים והדרכה זו המתנה הכי גדולה שהוא יכול היה לקבל. פתחנו שם כולנו את הלב. ירדן הבין שם שאין יותר משחקים ואין יותר מעידות, שהוא אומנם יקבל רספקט אבל אם המאמן יח י ליט הוא ישחק ואם המאמן יספסל אותו אז צריך לקבל את רוע הגזירה כמו מקצוען. קח את המשחק נגד נוף הגליל. היו לשו י עה כל הסיבות להתפוצץ שמוציאים אותו בדקה החמישית והוא הגיב כמו גבר וכמו מקצוען. ועדיין, איך בדקה חמישית למ י רות האדום אתה מוציא את שועה, שיודע לשמור כדור, שיודע להביא פרנסה, שיש לו סייז, ושהוא אולי השחקן היחיד שיכול להכריע לך את המשחק? לשמחתי, נגד מכבי פתח תקווה קומאן הבין את הטעות שלו, נתן לירדן לשחק חלוץ וספסל את בואצ'י, שהוא שחקן מפוזר, ואת ג'סי, שניהם לא מספקים את הסחורה. מגיעה לקומאן מילה טובה על השינוי הזה ועו י בדה שירדן פרע את השטרות עם צמד". יגיד לך קומאן שבעשרה שחקנים על המגרש הוא לא יכול להשאיר אתשועה שרץ שבעה קילומטרים בלחץ. "אלה מספרים של בייסבול, לא של כדורגל. לפי המדדים האלה, ליאו מסי לא היה רואה דקת דשא באף משחק. אין לבית"ר היום שחקן יותר טוב מירדן, לא מול השער, לא בשמירה על הכדור ולא בנגיעות הרכות שלו. אתה מכיר אותי שנים, אתה יודע שלא הייתי אומר את זה אם לא היו הוכחות בשטח בלי קשר "היתה תקופה שמועדונים כעסו עליי שאני מוכר שחקנים שלהם לחו"ל היום כולם רוצים לעשות עיסקאות. זמנו של ירדן יגיע. כרגע הכל פתוח אבל הוא צריך להתרכז בעבודה שלו בבית"ר ולהשאיר לי את האופציות וההצעות". אהבת נעוריי דהן אהב תמיד להבליט את העובדה שהוא חלק בלתי נפרד מהפועל ירו י שלים. הוא נולד אדום ונשאר כזה. לא משנה אם הוא טס לסלטיק או נפגש עם מוריניו, תמיד היה מדבר בעיניים בור י קות על המגרש בקרית יובל, על המעסה המיתולוגי יהודה אלשייך ז"ל ועל הקי י לומטראז' הארוך (תשע עונות מלאות) במדים האדומים. זו הזדמנות נהדרת לבדוק איתו מה הוא חושב על הפילוג ביציע המערבי בין אוהדי הפועל המקו י רית לאלה של קטמון, שעשויים לקרוע את הפועל מבפנים. "אני יכול להבין את התסכול של אוהדי הפועל 'הישנה'. אומנם קנו את השם, הצבעים הם אותם צבעים, אבל עדיין זה לא הריח האמיתי של הפועל ירושלים. כולי תקווה שה י חיבור הזה, הרגשי והמעשי, כן יתרחש בסופו של דבר. יש לי המון חברים מקט י מון לשעבר, בטח שיש לי סימפטיה גדו י לה למועדון החדש־ישן הזה, אבל קשה להתחבר במאה אחוז כי חסר שם משהו. אני חושב למשל שטוב יעשו אנשי קטמון אם יצרפו למערכת בפונקציה ניהולית דמות כמו מישל דיין. אני נוקב דווקא בשמו של מישל, למרות שיש עוד רבים וטובים, כי מישל הוא קונצנזוס והוא יכול להיות הגורם המחבר והמאחד. לעובדה שאני הסוכן שלו". הוא יעבור לחו"ל בינואר?

"הרעיון לכתוב ספר לא היה שלי אלא של העוקבים שלי בדף הפייסבוק, שביקשו והציעו. בגלל שהקורונה

שינתה לגמרי את כל לוח הזמנים, טי י סות בוטלו והכל הפך להיות און ליין, ישבתי וכתבתי במשך שנתיים. זו היתה לידת עכוז". התוצאה היא ספרו הראשון של דודו דהן, 'הסוכן - מאחורי הקלעים של עולם הכדורגל', בהוצאת ספרי ניב. דהן, אולי סוכן השחקנים הבכיר ביותר בארץ, ולבטח סיפור הצלחה חסר תקדים בעולם הכדורגל, משרטט בשפה עשירה מלאה בסיפורים את מאחורי הקלעים, עמודים שבהם אפשר למצוא (בלי 265 לעשות לכם ספוילר) טיסה סודית לב י רצלונה, סבתות שהסתכסכו בגלל מאמן שלא הרכיב שחקן, דיל שנרקם עם ז'וזה מוריניו במסעדה בלונדון, איך כמעט איבד את חייו באפריקה, הסיבה שהעדיף כרטיס ביקור על שכר, ואיך הכדורגלן שאף אחד לא רצה ניצח את מסי בלי י גת האלופות. ויש כמובן גם פרק קצר על הילדות בשכונת בקעה. "היו אנשים שנעלבו קצת כי הם לא הוזכרו בספר, אבל אני חייב לומר שהסיפורים נבחרו בספונטניות. יכול להיות ששכחתי כמה אנשים אבל בלי שום כוונת זדון. זה תה י ליך מאוד קשה". אין כמעט עיסקה בתוך הכדורגל היש י ראלי ויציאת לגיונרים לחו"ל שדהן לא חתום עליהן בשנים האחרונות. מדובר י � שחקנים, ובהערכה מינ 1,000 ביותר מ י י � מ 200 מלית בעיסקאות בשווי כולל של ליון שקל. אלא שאם חשבתם לרגע שדהן מתרווח בכורסה ונשען לאחור, כנראה אתם לא באמת מכירים אותו. "אנשים אמרו לי בקיץ האחרון איזה חלון העברות סידרת לנו, שברת את כל השיאים האפ י שריים, אבל אני לא נהנה ולא נח על זרי הדפנה אלא כל הזמן חושב על העיסקה הבאה ועל השחקנים שלא 'סידרתי' אותם בקבוצה. אני חושב שהרעב הזה הוא הד י רייב שלי וסוד ההצלחה שלי. יש לי ימים ושבועות בלי טיפת אנרגיה בגוף ואני לא מדבר עם אף אחד, רק מרוכז, דיסקרטי ועייף. ואז אני נזכר שאני צריך לדאוג לשחקן מסוים וזה מקים אותי. אני כל הזמן מצפה מעצמי ליותר. אני בסוף מגשים את החלומות של בחורים ישראלים צעירים. זו גאווה עצומה להגשים לילד כזה, למש י פחה, חלום, לסדר אותו בחיים, ולא פחות חשוב, לתת לו את ארגז הכלים להצליח. לא סתם השחקנים שלי שורדים במדינות גדולות באירופה. אני תומך בהם, אני נותן להם טיפים, יודע להתאים להם את המקום שלהם, למי המידות הנכונות והמאצ' בין השחקן לבין המועדון. זו עשייה". כמו לא מעט מהשחקנים שהוא מייצג, גם דהן קיבל ומקבל אינספור הצעות להעביר את עסקיו אל מעבר לים, לכסף הגדול ולקצפת של הכדורגל העולמי. תתפלאו אבל הוא לא שם. "הפנטזיה שלי היא לא להביא שחקן למנצ'סטר יונייטד. אם הייתי חי בלונדון היו לי ח � שחקנים בפרמייר ליג. אבל ב 50-400 רתי בחיי משפחה, בחרתי לגור בישראל, לגדל כאן ילדים, לדאוג לאשתי, לאמי המבוגרת ולאחיות שלי. היו לי המון הצעות לעבור לגור ולעבוד בחו"ל אבל אני לא מתחרט. אני שמח בחלקי. אני גר

"כמו שאי אפשר לתמחר את גן הפעמון או את מרכז כלל כי אלה נכסי צאן ברזל, ככה גם אי אפשר לשים תג מחיר מיליון שקל? 30 ? על בית"ר. כמה רוצים היום על המועדון מיליון" 200 בעוד עשר שנים זה יהיה שווה

צילומים: עוז מועלם | שועה. השיחה בתל אביב שינתה הכל

ידיעות ירושלים ˆ 12.11.2021 59