ירושלים 13.10.23

השמות שכולנו נזכור

סג"מ ינאי קמינקא חייל בפיקוד העורף, מצור הדסה סמ"ר טל לוי מחטיבת הנח"ל סרן (מיל') דוד מאיר לוחם סיירת מטכ"ל סמ"ר טשגר טקה מחטיבת גולני רב"ט אדיר טהר מחטיבת גולני רס"ן אמיר סקורי לוחם סיירת מטכ"ל סמ"ר אדיר גאורי לוחם סיירת מטכ"ל סמל בנימין לב 202 לוחם בגדוד רב״ט אופיר טסטה 77 טען מרכבה בגדוד רס״ל יוסף מלאכי גדליה לוחם ביחידת דובדבן סמ״ר עדי צור 51 לוחם בגדוד רב״ט אמיר לביא 50 רגם קשת מגדוד סמל אביתר אוחיון 51 נהג אמבולנס בגדוד סגן דקל סויסה , מבר גיורא 13 מ"מ בגדוד סמל אברהם נריה כהן חייל במפקדת אוגדת עזה

עמד להציע נישואים לחברתו עמית כהן ז"ל "אמא לא יכולה לקבור בן. בן צריך לקבור אמא. במקום ללוות אותו כחתן לחופה, ליוויתי אותו למנוחת עולמים. איפה העולם?" אמרה בכאב אורלי, אמו של עמית כהן ז"ל, שנרצח בפסטיו בל המוזיקה בקיבוץ רעים. עמית גדל והתחנך בירושלים. הוא בנם השליו שי מתוך ארבעה של יוסי ואורלי כהן משכונת ) למד בבית הספר היסודי 25 פסגת זאב. עמית ( תל"י ולאחר מכן בתיכון טדי קולק, היה לוחם קרבי בשריון ואחר כך שימש כחובש קרבי. לאחר שחרורו מצה"ל הוא יצא לטיול בדרום אמריקה אך נאלץ לחזור לישראל עם פרוץ הקוו רונה. "הוא אמר שזה טיול שעושים פעם בחיים ולאחר הקורונה חזר לשם", מספרים הוריו. בבוקר כשהחלה התופת עמית 6:30 "בשעה הכניס לרכב את חברתו, אחותה ובן דודה והם התחילו לברוח. שוטר שהיה במקום הכניס אותם למיגונית", סיפר האב. "המחבלים הגיעו, שרפו את המיגונית, זרקו רימוני יד לתוכה וירו עליו". "הוא כתב לנו בקבוצה: 'אנחנו בסדר, אנחנו במקלט'. מאז לא שמענו אותו. זהו", אומרת האם. "הוא תמיד דאג לי, היה לי קשר מיוחד איתו. הוא היה ילד של החיים והלב של הבית". למחייתו עבד כמארח ב'זאפה' ב'שלוותה' ומו תווך ב'רימקס' בהוד השרון, שם התגורר עם חברתו בשנה האחרונה. "עמית אהב את החיים, אהב את הים ואהב לגלוש. הוא בלט בכל מקום שאליו הגיע בנתינה שלו, באהבה שלו, בצחוו קים ובשמחת החיים שלו. הוא אהב לבלות והיה אהוב על כולם. הוא רצה להציע לחברתו בקו רוב נישואים. היא היתה כמו בת שלישית שלי, היתה בת בית שלנו ואהבה של כולנו. "הילד שלי היה עם אמביציה ומוטיבציה. הוא רצה להצליח ולאכול את העולם אבל לא הסו פיק. הנכדה בת השלוש תעשה לנו את השמחה, אבל החיים לא יחזרו להיות כמו שהיו".

ירה בשני מחבלים ונהרג סמ"ר בנימין טשגר טקה ז"ל

"קפץ להציל אזרחים" רס"ל יוסף מלאכי גדליה ז"ל "יוסף היה החבר הכי טוב שלי. אין קשר יותר קרוב מזה", ספד השבוע בכאב אשר לאחיו הצעיר ממנו בשבע שנים, רס"ל יוסף מלאכי גדליה, לוחם ביחידת דובדבן ) . "כבר מגיל מאוד צעיר הייתי מאמן 22( אותו באימוני כוח ומחזק אותו. כשהתו גייסתי ניסיתי לעשות הכל כדי שהוא יהיה גאה בי. הוא היה אמור להשתחרר ו � חודשים. תכננו לכבוש את הע 3 בעוד לם ביחד". יוסף גדל בבית שמש למשפחה של שני אחים וארבע אחיות. הוריו עלו מארה"ב וסביו ניצולי שואה. לפני שנה התחתן ועבר להתגורר ליד אורנים. "הוא היה צדיק אמיתי אמיתי אמיתי, מלאך", הוסיף האח. "הוא פשוט לא רב עם אף אחד. לא היה בו שמץ של רוע, כל כך צנוע ועניו. יוסף תמיד הגדיל ראש ותמיד לקח אחריות, הרבה יותר ממה שאני הייתי מסוגל. בשמחת תורה הוא קפץ בלי לחשוב פעמיים בשביל להציל אזרחים. בכל פעם שלא היה מה לעשות הוא היה יושב עם ספר ולומד, לא צופה בסדרות או מבזבז את הזמן על שטויות. יוסף היה גם תלמיד, גם שותף, גם חבר הכי טוב וגם אח. גם צדיק ומלאך". אהוד דהן, שחקן פריזבי מקטמון הישנה ששיחק עם יוסף בכל יום שישי בחמש השנים האחרונות, שיתף: "יוסף הוא מהו מלאכים שהגיעו לפריזבי. זה היה שחקן שכולם רצו להיות איתו בקבוצה, מכל הסיבות. הוא היה גם אתלט, זורק מדהים, והוא גם היה חבר, אחד שלא נכנס למריו בות. בגלל שהמשחק התנהל ללא שופט היה מקום לוויכוחים וחילוקי דעות, אבל הוא היה תמיד ברוגע, באצילות כזו".

בעוד שלושה שבועות היה אמור סמ"ר בניו מין טשגר טקה מגולני להשתחרר מצה"ל. הוא כבר תכנן את מסיבת יום ההולדת לאמו ואת 7:00 בר המצווה של אחיו. ביום שבת בשעה בבוקר עוד דיבר בטלפון עם אחותו. חצי שעה לאחר מכן הודיע לחברתו שמחבלים חדרו לתוך הבסיס ושהם נמצאים במרחבים המוגו נים. "זו היתה ההודעה האחרונה ממנו", מספו רים בני משפחתו. "הוא אהב את המדינה ורצה להגן עליה". "הוא ילד תמים, ילד טוב ירושלים. תמיד היה בו רק חיוך, היה אהוב לחבריו, נחבא אל הכו לים. גם בלימודים היה תלמיד טוב", סיפר רב הקהילה של העדה האתיופית בקטמונים, שחר איילין. "בבוקר נפילתו לא היה לו נשק כי הם לא היו מוכנים. הוא ראה שיש ירי, חבו ריו נהרגו, והוא לקח רובה מאחד החיילים, החל לירות והצליח להרוג שני מחבלים, ואחר כך הרגו אותו. זה סיפור הגבורה ששמעתי עליו". "בנימין נולד באתיופיה ועלה לישראל בגיל חמישה חודשים", סיפרו בני דודיו טיגיסט מ � שנים בראשון לציון ה 14 וירגה טקה. "אחרי שפחה עברה לירושלים. הוא האח השני מבין שישה והוא למד בכפר הנוער 'נחלת יהודה'. בנימין אהב את האחווה בצבא, החום והמשו פחתיות". הפעם האחרונה שמשפחתו של בנימין ראתה אותו היתה בחג הראשון של סוכות. "הוא חזר לבסיס ביום ראשון ונשאר. מאז הבשורה כל המשפחה מפורקת. בנימין אהב את החיים. הוא אהב מוזיקה מכל הסגנונות, אהב לבלות עם חברים ומשפחה. היו לו חיבוק ונשיקה שלא ניתן לשכוח. הוא מחבק אותך ואת מבינה שהו עטיפה שלו היא בנימין מרוב שהוא היה אדם חם".

סגן אמיר צור לוחם בסיירת מטכ״ל רב״ט תומר נגר 51 לוחם בגדוד

סמ״ר אלעד מיכאל ששון לוחם ביחידת אגוז, ממוצא עילית

דניאל ודעי אושר וקנין עמית כהן

יהי זכרם ברוך

yedjer@yedtik. ˆ , ירושלים 8 רח' הרב קוק 02- : טל' ופקס מודעות ומנהלה ˆ co.il טל' ופקס לוח: ˆ 02-6259158 ,6299444 02-6250951 ,1-700-501-999

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס © או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חלק מהנספים באזורנו שזהותם הותרה לפרסום עד לסגירת הגיליון

9

ידיעות ירושלים ˆ 13.10.2023