ירושלים 14.01.22

עו"ד יונגר ואלי אוחנה (יחד עם ברוש ונבון) יודעים שנגמר להם הזמן. שהחי ־ פושים אחרי רוכש אומנם יימשכו, אבל הגיע הרגע לנקוט שורת צעדים אופ ־ רטיביים וכואבים. עד תחילת השבוע יקיימו הנאמן ואוחנה יחד עם המנכ"ל מוני ברוש והחשב חיים נבון אסיפת קבוצה עם השחקנים. הם ייאלצו, מכו ־ רח הנסיבות, לירות לכל הכיוונים. גם אחוז 30 ל־ 25 לדרוש קיצוץ של בין בקרב מקבלי השכר, גם לבצע פרי ־ דה חד־צדדית משחקנים מסוימים כדי לחסוך את שכרם, וגם להציע למי שי ־ סכים הקפאת שכר והחזר של המשכורת שלו עבור החודשים הקרובים רק בעונה הבאה. היו השבוע ובכלל בשבועות האחרונים קולות שלפיהם בית"ר תלך למכירת חי ־ סול כוללת. פשוט תפרק את הסגל הקיים כמעט לגמרי ותנסה לשרוד בליגה עם שחקני נוער, עוד כמה שחקני בית ומי שיואיל בטובו להישאר. בנוגע לתוכנית הזאת, אוחנה נעמד על הרגליים האחו ־ ריות. יש הבדל, אחרי הכל, בין ויתור על כמה שחקני מפתח לבין מכירת חיסול כוללת. אוחנה לא מוכן שעל שמו תהיה רשומה ירידת ליגה של בית"ר. שחרור של רוב הסגל הוא בבחינת חתימה על תעודת הפטירה של המועדון. ועדיין, מדובר בסיטואציה שקשה לראות איך בית"ר שורדת אותה. ממילא, מקצועית הקבוצה הזו חלשה להחריד ואין לה הרבה סיכוי להישאר בליגה. תורידו מהסגל העלוב הזה גם את מה שיש ועדיף כנראה לסגור את הבסטה. כל זה, כשעל הפרק עדיין תהדהד, גם אם יינקטו צעדי ייעול והבראה, אפשרות של חדלות פירעון שבה בית"ר מבקשת מבית המשפט להכריז עליה פושטת רגל. זה יקרה אם וכאשר שחקנים ובעלי שכר יסרבו בתוקף לקיצוצים ולשחרו ־ רים. אחד משלושה: או שהם ירדפו אחרי בית"ר בתביעות משפטיות כדי לקבל את מה שמגיע להם, או שהם יבחרו לש ־ פוך את התינוק עם המים, או שיישרו קו עם הדירשות של אוחנה ועו"ד יונגר. אל תופתעו מכלום, כי מי שלא יורד לגליץ' במשחקי תחתית הרי גורל עשוי להיות מספיק אנוכי גם כשאחד המועדונים הג ־ דולים בישראל נמצא על ערש דווי. איך אמר גורם במועדון: "עד השבוע היינו לירידה, עכשיו אנחנו 1 המועמדת מספר בדרך להפוך ליורדת בטוחה". מועדון קרב "מי שלא רוצה להיות בבית"ר, שיגיד לי היום ואני אשחרר אותו. לא כולכם מבינים מה זה לשחק עבור בית"ר. בש ־ ביל להיות במקום אחרון אני לא צריך אתכם. אני יכול לשחק עם הילדים והנוער. מי שלא רוצה להיות פה שילך לאלי אוחנה ויזדכה על הציוד". זה מה שאמר יוסי מזרחי לחניכים שלו השבוע באסיפת הקבוצה. אלא ששחקני בית"ר הם לא בדיוק האנשים האמיצים

"חוגג הסכים להצעה של איש עסקים צרפתי", זעקו כותרות אתרי האינטר ־ נט ביום שלישי בצהריים.

חלק מאוהדי בית"ר, שקפצו משמחה באותם רגעים כי הם מחפשים כבר תקו ־ פה ארוכה להיאחז בכל בדל של תקווה, קיוו שיש ממש בפרסומים הללו. אלא שבאותו זמן בדיוק המשיכו במסדרונות בית וגן עו"ד יצחק יונגר, אלי אוחנה, מוני ברוש וחיים נבון לשבור את הראש איך ממשיכים להחזיק את המועדון בחיים עד לסיום העונה. "חוגג מסכים להצעות", אבל לכל ההסכמות שלו יש תמיד כוכבית ענק שמייתרת כל בשורה אמיתית למי שבית"ר חשובה לו. גורם בבית וגן אמר השבוע משפט שצריך להדיר שינה מעיניהם של כל אלה שחרדים לגורלו של המועדון. "זה מתחיל להיראות כמו הסיפור של יוסי סאסי בהפועל ירושלים לאורך שנים", אמר הבכיר. "גם אז סאסי ניהל אינספור משאים ומתנים ותמיד נמצא המכשול שמנע עיסקה. ברוב המ ־ קרים אז זה היה מתוך חשש של הרוכשים הפוטנציאליים שיש שלדים במועדון בדמות חובות, התחייבויות או הסכמים שאף אחד לא מודע להם". סאסי שבה את הפועל בשביל לקבל דיבידנדים ממגרש האימונים בקרית יובל. אצל חוגג זה אומנם סיפור שונה לגמרי, אבל גם הוא, מתברר, הפך באשמתו או שלא, לסוג של "כבדהו וחשדהו". הרבה יותר "חשדהו". סביר מאוד שתשמעו בימים הקרובים על עוד "התעניינות רצינית בבית"ר", כי חוגג יודע שיש הפגנות ליד ביתו אז הוא זקוק לספינים שיסיטו ממנו את האש. אז כן, יש איש עסקים צרפתי. שראה מצ ־ גות, טרם עשה בדיקת נאותות אמיתית ועד שאם בכלל הוא יחל בהליך אמיתי של רכישה כבר תיגמר העונה. אגב, לא מדובר למי שהתה באיש העסקים הצרפ ־ תי יהודי לורנט לוי שהכחיש השבוע כל אפשרות של התקשרות עם בית"ר. אם עד עכשיו אף אחד לא רצה להתקרב למועדון משלל סיבות, ביניהן הבוגדנות של האוהדים והעובדה שכמעט כל בעל בית בעבר יצא מפה עם הזנב בין הרג ־ ליים, היום, כך נראה, אנשים בעלי הון שיש להם עניין אמיתי בבית"ר חושבים מאה פעמים אם לעשות עסקים עם חוגג. בשבועות האחרונים עו"ד יונגר, ראש העירייה משה ליאון ועוד כמה אנשים שטובת בית"ר חשובה להם (כמו מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניצב בדימוס יורם הלוי) הופכים כל אבן כדי למ ־ צוא לבית"ר מזור בדמות רוכש. ראש העירייה למשל מחזר במרץ אחרי כל בעל הון שהוא מכיר וקשור לירושלים. הטייקונים שהוא מדבר איתם מסבירים לו בנימוס שיש הבדל עצום בין לשים כסף על הקמת גן בירושלים לבין לשים כסף על מועדון כדורגל בלי יום ובלי לילה. נעשה גם ניסיון להסכם חסות עם קבוצת רכי ־ שה אמריקאית, שייתן לבית"ר אוויר עד סיום העונה

ס פ ו ר ט שלומי אהרוני

"לא רוצים, לכו", הם נאלמים דום. מאיפה נתחיל כדי להסביר את ההת ־ פוררות שיש בבית וגן, שהיא נחלתם הבלעדית של השחקנים. מלירן רוטמן, שהחלום הגדול שלו כנראה הוא לחזור לשחק בהפועל חדרה, אז הוא ממורמר שלא קיבל את חולצת ההרכב מול אש ־ דוד, וכשהוא כבר נכנס לשדה המשחק הוא מנסה כמעט בכוח לקבל אדום. ממרקו יאנקוביץ', שרב עם כל מה שזז, כולל עימות כמעט פיזי עם תמיר עדי. או אולי מאורן ביטון, שכל השבוע זוכה לשיחות אישיות ולתמיכה מיוסי מזרחי, ואז כשהוא לא זז על המגרש ומוציאים הוא בועט בבקבוק מים 30 אותו בדקה ה־ ולמחרת לא בא לאימון בטענה שהוא חולה. או אולי מאדווין ג'סי, שבכל פעם שהוא נכנס הוא מטייל על המגרש וב ־ שיחות סגורות מספר לכולם כמה רע לו דרך

למזרחי יש את כל הסיבות שבעולם לגשת לאלי אוחנה ולהגיד לו: "תהיו בריאים ושחררו אותי מהצרה הזו". למה הוא לא עושה את זה? כי בית"ר בשבילו היא הדבר הכי חשוב בעולם פרט לאשתו ובנותיו. אז במקום להיות היועצים שלו, תגידו לו תודה רבה שהוא עדיין מסרב להרים ידיים

כשלאחר מכן תהיה לאותה קבוצה אופציה לרכישה. גם זה נראה כרגע קלוש. אף אחד, אלא אם כן יפעל מהבטן ולא מה ־ ראש, לא יכבול את עצמו בהסכם כזה.

כמו שהם מחזיקים מעצ ־ מם. הם מחפשים קבוצות מאחורי הגב של כולנו. הם מתייחסים לכל

משחק כאל העברת זמן. אבל כשהמא ־ מן שלהם שם להם מראה מול הפר ־ צוף ואומר להם:

מזרחי. "מי שלא רוצה להיות פה, שיילך"

14.1.2022 ˆ ידיעות ירושלים 58