ירושלים 14.07.23

Tamar Skowronski צילומים: | הוראה זו שליחות. אורי ברוך מלמד בבית הספר היהודי בבוסטון

בעיר כה מיוחדת ורב־גונית, אני מביא במודע או שלא את הרקע הזה ליצירה שלי, שבעיניי יש בו משהו עשיר ורחב יותר בהשוואה לרקע של מי שגדל בס ־ ביבה יותר הומוגנית. אני מקווה שזה יורגש ושהעבודה הזאת תפתח כאן דל ־ תות לחברות ולפרויקטים נוספים". אם יתלהבו ממך פה בארץ - אתה חוזר? "בעתיד בוודאי. כרגע אני מתכ ־ נן להישאר כאן בשנים הקרובות כדי ללמוד מהטופ של הטופ. עצם זה שע ־ שיתי מהלך מאוד גדול כשעזבתי את הבית ואני חי לבד פה בלי משפחה - זה פתח לי הרבה דלתות, אז בינתיים אני עוד נשאר כדי להניע את הקריירה ול ־ צבור ניסיון. בהמשך הייתי רוצה לעבוד על פרויקטים בינלאומיים על ציר תל אביב לוס אנג'לס או אירופה. זו עבודה שאני יכול לעשות מכל סטודיו ביתי ככה שאני לא מקורקע לשום מקום". מקורות בדיסני אומרים שהסדרה עוסקת בנושאי חקר תגליות, חפירות וממצאים. עד כמה תרמה העובדה שאתה בן של ארכיאולוג? "תרמה מאוד. גדלתי בבית שמקדש חקר ולמידה, לחפור עמוק לחקר האמת. בתור ילד תמיד היתה התלבטות בבית בסופי שבוע באיזה אתר ארכיאולוגי או פינה נידחת בירושלים מבקרים הפעם. "ארכיאולוגיה זה לחשוף סיפורים, וזה מחזיר אותי לנקודה שנורא חשוב לי להעביר סיפור או מסר במוזיקה שאני עושה. יש איזה זרע שנטמן בי ביל ־ דות שהפך אותי לסקרן לגבי מה שהיה בעבר, האם התרבות שנחשפה בחפירות אבל באיזשהו מקום הרגשתי מוכן כאילו כל חיי התכוננתי לרגע הזה" "זה היה מפחיד. חשבתי שאצטרך לעבור הרבה תפקידים זוטרים בתחום עד שאקבל את ההזדמנות לעשות את התפקיד,

נכחדה או עדיין מתקיימת". ומה היתה התרומה של אמא לסיפור שלך? "את הרוב אני חייב לאמא שלי", אומר ברוך בחיוך רחב. "מחנכת, מנהלת ומו ־ רה לספרות. את אהבת הספר, הסיפור והמילה קיבלתי אצלה בבטן". משהו לנשמה במקצוע ההוראה, שבו החל לעסוק בסיום לימודיו ובתוך משבר הקורונה, הוא ממשיך לעסוק גם כיום, במסג ־ Epstein רת בית הספר היהודי ליד שבעיירה מארבלהד Hillel School הסמוכה לבוסטון. הוא ממש לא רואה בכך חלטורה זמנית. "הוראת המוזיקה קרובה לליבי. זה לא סעיף קטן או פחי ־ תות כבוד. כמלחין ויוצר אני רואה בזה ערך ושליחות. אני צריך להעביר את זה הלאה לדורות הבאים". במסגרת תפקידו בבית הספר הוא פיתח תוכנית לימודים שלמה להפקה מוזיקלית ואף משמש כמנהל המוזי ־ קלי במוסד. "אני מלמד מאפס ילדים צעירים בחטיבת הביניים, דברים של ־ מדתי בברקלי, שכמבוגר אני מתבאס שלא היה מי שילמד אותי כילד. פחות מעניין אותי לעשות להם הפעלות עם תוף מרים, ויותר חשוב איך אני יכול לחבר את הילדים לתכנים ולטכנולו ־ . אני באמת מנסה 21 גיות של המאה ה־ להעמיד דור חדש של מוזיקאים ומל ־ חינים שמבינים שגם בלי שום השכלה קודמת הם יכולים ליצור מוזיקה על ידי הכרה ולחיצה על כמה כפתורים במחשב. "כמנהל מוזיקלי בבית הספר אני כותב לחנים להפקות ומחזות זמר שמועלים כאן. זה משהו מאוד נפוץ בארצות הברית, אירוע שמשקיעים בו מאוד ושלא רואים אותו בכלל בארץ - וחבל. עשיתי בבית הספר את 'יוסף וכתונת הפסים המשגעת' ואת 'כנר על הגג', וזו גם הדרך שלי להביא לידי ביטוי לא רק את המוזיקליות שלי אלא גם את הנימה האישית שלי כיהודי ישראלי לקהילה שלא בהכרח יש לה זיקה לארץ".

פרקים 4 על סדרה דוקומנטרית בת ל'נשיונל ג'יאוגרפיק', והיא צפויה לע ־ לות לסטרימינג של 'דיסני פלוס'. האם אתה פנוי ומעוניין?' ברור שמבחינתי לא היתה שאלה בכלל". הוצנחת ישר לתפקיד ראשי במח ־ לקת המוזיקה ובכלל בלי ניסיון קודם בתעשייה. "זה היה מפחיד. חשבתי שאצטרך לעבור הרבה תפקידים זוטרים בתחום עד שאקבל את ההזדמנות לעשות את התפקיד, אבל באיזשהו מקום הרגשתי מוכן כאילו כל חיי התכוננתי לרגע הזה. עשיתי פרויקטים קטנים וגדו ־ לים למדיות ויזואליות ועבדתי מאוד קשה, וכשההזדמנות הופיעה הרגשתי מוכן להתמודד איתה. באמת המלחינים והלאה, אבל 50-40 הגדולים רובם בני הסיבה שלקחתי את האתגר הזה היא כי אני אוהב את התעשייה הזו וכי אפשר להתפתח בה המון. לקח לי זמן להבין את גודל האירוע, לצבוט את עצמי ולהבין שזה קורה. פרויקט ההלחנה עצמו זה כמה חודשים אינטנסיביים שכותבים את המוזיקה, עורכים אותה וחוזר חלי ־ לה, וזה עוד נמשך, אבל עשיית הסדרה אוטוטו הולכת ונשלמת וכבר רואים את האור בקצה המנהרה". חפירה בכל שבת על הסדרה עצמה ברוך מנוע מלהסגיר פרטים, כי אתם יודעים, הוליווד ("הרבה תלאות עד שהגעתי למעמד של חתימת חוזה"), אך מקורות יודעי דבר מספרים שעל ההפקה נמנה אחד הבמאים של שוברי הקופות הגדולים ביותר בכל הז ־ מנים. עוד נודע ל"ידיעות ירושלים" כי חלק מהפרויקט אף צולם בישראל. משהו מהירושלמיות שלך בא לידי ביטוי ביצירה שלך? "החוויה שלי כאורי ברוך זה סוג של החותמת האישית שלי לסדרה. אני בנאדם שבא ממדינה מאוד קטנה שנחת בארץ מאוד גדולה, סטודנט זר שנמשך למוזיקת עולם ומגיע לעבוד על סדרה שמצולמת בכל העולם. אני צריך להביא איזו שפה ואוצר מילים מוזיקלי עשיר, ואני חושב שכמי שגדל בארץ ובייחוד

הקווים המשיקים בין מוזיקה לסרטים לאיך למעשה מוזיקה יכולה לספר סי ־ פור ומאוד נמשכתי לנישה הזאת". כישראלי, איך היה ללמוד שם? "חוויה מעצבת ונהדרת. נהניתי 40 מעושר תרבותי גדול מאוד כי בין אחוז מהסטודנטים שם הם זרים 50 ל־ וכמעט כל סטודנט שני מגיע ממקום אחר בעולם. יש לי עכשיו חברים מו ־ זיקאים ממקסיקו, טורקיה, דרום קו ־ ריאה, ארגנטינה וגרמניה". נקלעת לעימותים פוליטיים בגלל הרקע שלך? "האמת שלא. באופן מפתיע לישרא ־ לים יש שם מוניטין מצוין. בכל שנה תלמידים מהארץ, 30-20 מגיעים כ־ שנחשבים ל'מאפיה ישראלית' בקטע טוב. מעריכים אותם שם מאוד". הצנחה לתפקיד ראשי פאסט פורוורד שנתיים קדימה - ברוך מסיים את לימודיו בברקלי אבל בטיימינג, ננסח זאת כך, לא הכי מוצלח. איפה היתה דריסת הרגל הראשונה בתעשייה אחרי הלימודים? "אין דריסת רגל כי למרבה הצער סיימתי את הלימודים בשנת הקורו ־ נה", הוא אומר וצוחק, "שנה שלא כדאי לסיים בה לימודים. החודשים הראשונים כבוגר טרי היו מאוד קשים, כל העולם בסגר, התעשייה נפגעה מאוד. ניסיתי ליצור קשר עם מוזיקאים שמחפשים אסיסטנט, עם במאים כאלה ואחרים, אבל לא יצא ולא קרה כלום. כמעט כל החברים מישראל חזרו לארץ ורק אני נשארתי בבוסטון. "בתקופה הזאת גיליתי את ההוראה", הוא מספר. "לימדתי פסנתר באופן פרטי, ואחר כך בבית ספר. כך זה המשיך עד שבסופו של דבר אחד המיילים שלי תפס את תשומת הלב של יוצר דוקומ ־ נטרי מוערך. התחלנו לדבר. הוא מאוד התרשם ואהב סקיצות ששלחתי לו, אבל הכל נשאר בגדר דיבורים ותכתובות. ככה זה נמשך עד השנה שעברה, כשפ ־ תאום אני מקבל מייל ממנו, והוא שואל אותי מה קורה ואומר: 'אנחנו עובדים

האיש שלנו בהוליווד

14.7.2023 ˆ ידיעות ירושלים 38