ירושלים 15.09.23

איך פותרים את המשבר במערכת החינוך? מקימים מעבדה ישראלית לחינוך יהודי! מכון שכטר למדעי היהדות קורא לאנשי חינוך מכל הקשת החינוכית הישראלית להצטרף לתוכנית הכשרה חדשנית לגיבוש הנהגה חינוכית, ערכית ויצירתית. בחברה רב- 21- תוכנית ימ״ה (יצירה, מנהיגות חינוכית והתחדשות יהודית) מציעה מענה לאתגרי החינוך במאה ה . במדעי היהדות, המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה. M.A תרבותית ומקוטבת. לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני - מוגש מטעם מכון שכטר למדעי היהדות -

– ראשת תוכנית ימ״ה מרוה שלו מרום ד"ר (תוכנית משותפת למכון שכטר ותל"י – מרכז לחינוך יהודי-ישראלי ופלורליסטי) – היא יזמית חינוכית וחוקרת חברתית שפועלת עם קהילות מגוונות בישראל ומחוצה לה. היא בוגרת אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב בהתמחות בחינוך ובלימודי יהדות. שלו-מרום שואפת להתמודד עם אתגרי השעה בישראל תוך התעמקות במסורת היהודית ושימוש במודלים חינוכיים חדשניים, מגוונים ומבוססי קהילה. פגשנו אותה לשיחה צפופה על המעבדה החדשה ועל תוכנית הלימודים המוצעת.

צילום: איתי נדב | סטודנטים במכון שכטר למדעי היהדות

שמשלבת לימוד ומחקר עם יצירה ועשייה בשטח כדי לאבחן יחדיו סוגיות יסוד בחינוך הישראלי ולהבין את תפקידו של החינוך ליהדות בעיצוב העתיד שלנו. ניצור רשת דינמית של יוזמות ותמיכות, נשלב הנחיה צמודה למימוש החזון האישי והמקצועי של כל משתתפי התוכנית. – שם ניחשף במשך נבקר בארה"ב בנוסף, עשרה ימים לאנשי מעשה יצירתיים התוכנית מציעה קורסים בשלושה תחומים: יצירה, מנהיגות חינוכית והתחדשות יהודית. תכליתם לחשוף ״פנים אחרות״ של המורשת כתרבות פרשנית ומהפכנית; התמחות מעשית בשאלה ״מהו חינוך יהודי בישראל?״ וקורסי יצירה, מאנימציה דרך ספרותרפיה ופיוט, בהם ניצור משהו מאפס, ונעזר אלו באלו כדי ״לשנע״ יוזמות חינוכיות מחלום למציאות. מעבר לתואר השני, בוגרי התוכנית יקבלו רשת מקצועית קהילתית מלוכדת ופרויקט לרוץ איתו קדימה. ולמודלים פורצי דרך. מה לומדים בתוכנית?

המפגש בין כולנו הוא המנוע למנהיגות חינוכית ולהתחדשות יהודית. כקהילה לומדת, יוצרת וחוקרת, נגלה מהו חינוך יהודי בישראל ואיך ליצור אותו. נתנסה בכלי מחקר מגוונים ובפרקטיקות חדשניות. ״תנאי המעבדה״ מהווים מרחב בטוח לקונפליקטים שיעלו בינינו, והזדמנויות ללימוד, לגילוי ולניסוח השלם מתוך הבנה עמוקה. המעבדה שלנו מאפשרת לחוות בגוף ראשון את המגוון האנושי, התרבותי והחינוכי בישראל, ולממש – כל אחד מהכיוון שלו – את ההזדמנות הגלומה בחינוך ליהדות. דווקא בתקופה מפולגת זו, חשוב לזכור שבכל הנוגע ל״שלם", כולנו כיתה א׳. למדנו להכיר את עצמנו ואת זולתנו בנפרד, וכעת אנחנו נקראים לנסח שפה משותפת. בימ״ה נבנה יחד גשר על בסיס אוצרות הרוח שלנו, ככל שה״שלם״ שלנו יהיה חזק יותר, נוכל להיות שונים בתוכו מבלי להתפרק. מהי המדיניות החינוכית והפדגוגיה שאתם מציעים? לרוב, תוכניות הכשרה בחינוך חושפות אנשי מקצוע למגוון גישות תיאורטיות בנפרד מהעשייה החינוכית. בימ״ה המעבר מחזון למציאות, מרעיון לפרקטיקה, הוא לב תוכנית הלימודים. מהיום הראשון נכוון ל"מגרש". בחרנו בפדגוגיה חדשנית

לימודי ליבה, הישגים ופערים לימודיים. אבל בבית הספר אנחנו לא רק לומדים מתמטיקה ואנגלית אחרת, אנחנו לומדים להיות ישראלים אחרת, וכאן טמונה הבעיה. התפקיד האמתי של החינוך היום הוא למצוא – או להמציא – את השלם, להתעלות על המבנים שחינכו אותנו להיות ישראלים בנפרד, ולהתארגן מחדש יחד כדי לאפשר לחברה שלנו למצוא שפה משותפת. איך מוצאים את השלם? קודם כל מסירים את החסמים. התרגלנו לחשוב על הפירוד במערכת החינוך כתולדה של פערים אידיאולוגיים בלתי ניתנים לגישור. מפרספקטיבה חינוכית, הסיבה לכישלון המודל הריכוזי שהציע דינור היא הניסיון לנסח ולהקנות מכנה שנות 75 משותף מלמעלה למטה. במשך חינוך ישראלי ניסו להכתיב לנו מי להיות ואיך, בלי לשאול אותנו מהו השלם שאנחנו רוצים לקחת בו חלק. המודל שאנחנו נדרשים אליו עכשיו הוא לימוד שיתופי ופתוח. מטרתנו להשתמש במבנים אקדמיים להחזרת הכוח והידע לקהילה. איך תעשו זאת? ימ״ה היא ״מעבדה חיה״ של סטודנטים מכל הקשת היהודית-ישראלית מכל הארץ.

ד"ר מרוה שלו מרום, ראשת תוכנית ימ"ה צילום: איתי נדב

איך פותרים את המשבר במערכת החינוך? מהי הבעיה? במילה אחת: פירוד. לרובנו מובן מאליו שחילונים, דתיים, חרדים וערבים לומדים בנפרד, אבל ברוב מדינות הלאום חינוך ממלכתי נועד ליצור זהות אזרחית ולאומית מלוכדת, ״שלם״ שכל פרט בחברה הוא חלק ממנו. בן-ציון דינור, שר החינוך המיתולוגי של מדינת ישראל, ראה בחינוך הממלכתי "המכשיר הגדול ביותר, האדיר ביותר והיעיל ביותר לבניין העם", ה״שלם״ הישראלי. חוק החינוך הממלכתי במטרה לאחד את 1953- בישראל נחקק ב מגוון זרמי החינוך שפעלו בתקופת היישוב למערכת ריכוזית בשלטון המדינה. בפועל, היוזמה הזו קרסה לארבע מערכות חינוך נפרדות (הממלכתית, הממלכתית-דתית, החרדית והערבית). אנחנו רגילים לחשוב על ההבדלים בין ארבעתן במונחים של

לפרטים נוספים על התוכנית: https://schechter.ac.il/track/yama

17 ידיעות ירושלים ˆ 15.9.2023