ירושלים 16.08.24

או במציאות אולי בזמן אחר, אחרת, אנחנו ואתם, היינו יושבים העונה בארנה ומריעים לגארד המוכשר, תוצר מחלקת הנוער של הפועל, סרן רועי נהרי ז"ל. נהרי היה אחד ההבטחות הג־ דולות שצמחו במחלקת הנוער האדומה. ילד עם ידית שהיה תופר שלשות ואז רץ . אוהד שרוף 8 להגנה כשעל גבו המספר של הפועל, שינק מהבית את האהבה לאדומים, עם אבא שעוד היה רודף אחרי הקבוצה בימי שטראוס העליזים ומשם למלחה ואז לארנה. אבל סרן נהרי, שהגיע עד לקבוצת הנוער, החליט נגד הזרם, שיש לו דבר יותר חשוב לעשות מאשר קריירת כדורסל. הוא רצה לשרת את המדינה הזו. לשמור עלינו במקום על שחקן יריבה בגופיה מיוזעת. נהרי יכול היה לוותר בקלות על שירות קרבי בצה"ל. הוא סבל מבעיה בכתף וכבר היה מיועד לשירות קליל שגם היה מסייע לו להמשיך ולשחק כדורסל. הוא נאבק בצבא שהוריד לו פרופיל, עבר ניתוח פלוס שיקום של תשעה חודשים ועצר רק כשקיבל את מבוקשו לאחר שעבר גיבוש צנחנים. מכאן, הדרך לכומתה אדומה, צבע שהוא מכיר ואוהב, היתה סלולה. 13 נהרי גדול מאחיו התאום בר ב דקות. התחרות וההישגיות ביניהם היתה משהו שרק שניהם יכלו להבין באמת. בר התגייס לפני רועי, הצטיין, וכשקודם לתפקיד סמ"פ, מי שהחליף אותו בתפ־ קיד היה רועי. הדוגמא האישית הייתה לנגד עיניו, כשהיה "מעניש" חייל שלו היה מבצע את העונש ביחד איתו. אבא, חבר, פסיכולוג, מפקד, חבילה שלמה של מישהו שהלב שלו אינו נגמר. אפיינו את רועי, שהיתה מנהיגות שקטה, צני־ עות וכפי שתבינו בהמשך, אדם שנתינה היתה עבורו ערך עליון. נהרי היה עם "בייגלה על הראש". אחד שהכל בא לו בקלות ותמיד ידע להצטיין בכל דבר שבו עסק או גילה עניין. בין היתר, הוביל את קבוצת הכדורסל של תיכון בויאר בו למד במסגרת טורניר האליפות פה בארץ ופעמיים בטורניר הכדורסל שבבולטימור ארה"ב. הטור־ ניר כולל מפגשים ואירוח השחקנים ע"י הקהילה היהודית שם. באחד המקרים, מספר אביו רונן שהגיע לאסיפת הורים ועוד לפני שהמורה סיפר לו על ההצ־ טיינות של הילד, הוא פתח את הפגישה בהתפעלות: "איזה שלשות" כדי להמ־ חיש את העובדה שגדל כאן צלף. הכדורסל הישראלי והפועל הפסי־ דו כנראה, שחקן לא רק מוכשר אלא גם חכם בטירוף. צריך היה לצפות עם רועי במשחק כדורסל כדי להבין באיזה רבדים של מאמן הוא מבין את המשחק, מכיר את השחקנים כולל אילו האל־ מוניים, יודע לנתח ולאבחן כל תרגיל וכל מהלך. מגשים אולי את החלום של אביו רונן ששיחק גם הוא בהפועל ועבר לאליצור. בשיחה איתו השבוע אמר רונן נהררי ש: "אין ספק שרועי היה מוכשר ממני". האב, רונן, היה מקפיד להסיע את רועי לכל נקודה בה היה צריך להיות, ממגרשי האימונים בהיותו שחקן ועד לשלב בו היה חייל לוחם שם חיכה לו בתחנה המרכזית או מקפיץ אותו לבסיס. גם זו היתה בין השאר הדרך של רונן לזמן איכות אמיתי עם בנו. זמן איכות ארוך יותר מכמה דקות ספורות שבהם אפשר לדבר, לצחוק, להתייעץ. באינטימיות

של אב ובן, רונן מעיד שגם ילד חכם כמו רועי אוהב לשאל שאלות, להתייעץ ול־ רדת לפרטים הקטנים לפני שהוא מקבל החלטה. חומרים שמהם עשויים קצינים מצטיינים ומפקדים. × × × רועי והצוות שלו 2023 באוקטובר החזיקו קו בצור הדסה, שבועות ספורים 6 לפני שחרורם מצה"ל. יום שישי ה- באוקטובר היה גם הוא רגע שבו אבא רונן הקפיץ את בנו רועי לבסיס בצור הדסה. זמן האיכות האחרון ביניהם... למחרת, בשבת השחורה של השבעה באוקטובר, כשרועי שמע את מה שמתרחש בדרום הוא מיד לקח שני האמרים ודרבן את חבריו לטוס איתו לאזור הפורענות כדי להציל חיים של אנשים שאף אחד לא שמע את זעקתם כאילו שהם שקופים. נהרי ידע שאין מציאות שבה רוצחים אונסים ושורפים יהודים במדינת יש־ ראל והוא יושב בחיבוק ידיים. החתירה למגע שאפיינה אותו באה לידי ביטוי בכך שכעס מאוד על שנאלץ באמצע הדרך לעצור ולתדלק את ההאמרים, כי ידע שכל שניה אחת עבור כל מי שס־ פון בממ"ד בדרום, היא ההבדל בין חיים ומוות. הצוות של נהרי הגיע לשדרות והמ־ שיך לזיקים. שם, בחוף פגשו בעיקר בגופות, רועי והצוות חילצו שני דייגים ולוחמי גולני שהיו במקום. מזיקים הפנו את נהרי לכפר עזה. נהרי וצוותו נכנ־ סו לכפר עזה כשבתוך בתי הישוב קרוב מחבלים עם אמצעי לחימה רבים, 300 ל זורקים רימונים מניחים מטענים, שור־ פים בתים ותאבים לרצוח את כל מי שרק אפשר. בזמן הזה, סרן נהרי, חותר למגע ליטרלי. מפציר בצוות שלו לרוץ קדי־ מה, להסתער, להילחם. תוך כדי חבירה לכוחות נוספים שהגיעו ואלתרו תוכנית פעולה, נהרי וצוותו מצליחים לחלץ כארבעים משפחות. באזור השעה שמונה בערב נהרי וצוותו מגיעים לבית משפחת בויום. שם, אב המשפחה אילן אשתו תמר ושני ילדיו כלואים בממ"ד ובנם השלישי יובל נמצא בשכונת הצעירים בכפר עזה והקשר עימו נותק עוד משעות הצה־ ריים. אילן בויום מבקש מרועי שינסה לאתר את בנו, ורועי מחפש סימן מיובל ומפנה את אילן למג"ד שמבהיר שהכח שנמצא בשכונת הצעירים לא עונה לו כי הוא באמצע לחימה. רק אחרי חמישה ימים הודיעה למשפחת בויום שבנם יובל נרצח. שם, בבית משפחת בויום חלק מהצ־ וות של נהרי מנסה להתרענן. בר אחיו התאום, מצליח לדבר עם רועי בטלפון ושומע ממנו שהכל תקין. הצוות פונה לבית משפחת כהן (גולדשטיין) ביישוב אחרי שמתקבל מידע ששם יש מחבלים שמתבצרים. בבית הזה, שבני המשפחה שלו הספיקו לברוח שניה לפני המתק־ פה הגדולה, פותחים על הצוות של נהרי באש. רועי נפגע בפניו ומפונה במסוק לבית החולים סורוקה כשההנחה היא שהוא פצוע קל. נעמה כהן, בעלת הבית בו נפגע רועי, הצליחה כאמור לברוח עם בעלה והילדים בעוד שאחיה נדב גולד־ שטיין ובתו ים נרצחו. גיסתה חן ושלו־ שת ילדיה נחטפו לעזה ושוחררו אחרי יום. 51

לב עטוף בילד

ספורט

שלומי אהרוני

למרות שסומן בילדותו כאחד משחקני העתיד של הפועל ירושלים בכדורסל, סרן רועי נהרי ויתר על הפרקט ונאבק כדי בשבעה באוקטובר ‰ להתגייס לצנחנים הוא רץ באמוק לדרום והציל חיי רבים בזיקים ובכפר עזה עד שנהרג עקב ולאחר מותו, ‰ חילופי אש עם מחבלים ‰ איבריו הושתלו בגופם של חמישה חולים במועדון האדום החליטו להנציח את זכרו של הווינר הזה שאי אפשר לתאר אותו במדויק יותר מהמשפט שבכותרת

משפחת נהרי- מימין לשמאל: בר, רועי, רונן, רותם, עומר צילומים: | איריס אלבום פרטי

16.8.2024 ˆ ידיעות ירושלים 58