ירושלים 16.08.24

ארמונד וסימי. הסוד הוא צילום: | לותר יובל חן

סימי ממן: "הכי חשוב זה

אבישג זוהר

סוף אמא שלי קנתה סט נוסף של כלים כשרים. גם להורים שלו זה היה מאוד מעניין, אני באה עם גופיה קצרה ומו כנסיים ולפני החתונה לא ישנתי איתו באותו החדר". "ההורים שלי התאהבו בה מהרו גע הראשון שהם פגשו אותה", אומר עדיאל. "גם לפני כן הם נורא התרגשו. תמיד ידעתי שההבדלים בינינו לא חשובים להם, העיקר שיש כבוד אחד לעולם של השני, ואהבה גדולה". השניים מתגוררים ברחביה, הוא שומר שבת והיא לא. "אני חושבת שזוג דתי וחילוני יכול להיות רק בירוו שלים. אנחנו מבינים שנצטרך מסגרות מעורבות לילדים, בסוף זה כמו שלמדו נו בעלם להיות עם הילד היכן שהוא". שנה באושר ובצער 70 בדור בו אחוז הגירושין בישראל מ � , על נתוני הלשכה ה 47.3 עומד על רכזית לסטטיסטיקה, ארמונד וסימי שנים ביחד. סיפורם 70 ממן חוגגים של השניים כאילו לקוח מסרט. הוא ("וחצי", הוא מדגיש) והיא 90 היום בן מ � , שניהם נולדו בעיר פס שב 87 בת רוקו אבל הכירו רק בישראל. הגעתי לארץ לבד ממרוקו, 14 "בגיל חצי שנה אחרי קום המדינה", מספר ארמונד השבוע. "נשלחתי לקיבוץ בית הזורע של השומר הצעיר, עבדתי שם בחלקאות ולמדתי עד שהוריי עלו כשהם עלו ועברנו 16 ארצה. הייתי בן לגור בירושלים". התגייס ממן לצבא וכשהיה 18 בגיל י � ההורים של אשתו לעתיד הג 20 בן עו ארצה. "לא הכרתי אותם, אבל הם הכירו את הוריי עוד במרוקו. הם סיפו רו שאחת הבנות שלהם נשארה בצרו פת ללמוד בבית ספר מאוד נחשב בפו ריז. האמא הוציאה את התמונה שלה והראתה לכל המשפחה כמה הילדה יפה, עם עיניים כחולות, ואחת הדודות שלי אמרה שכאשר היא תגיע לארץ היא רוצה להפגיש אותה עם האחיין שלה, שזה אני. וכך היה. עברו כמה חודשים ואמא שלי שואלת אותי, אתה זוכר את הבחורה שהדודה אמרה לך שהיא בפריז, היא הגיעה לארץ. אתה רוצה ללכת לפגוש אותה?". סימי: "הכרתי אותו כשבאתי לישו סך הכל 16 ראל מצרפת, הייתי בת וההורים החליטו שנתחתן". שני הצעירים מצאו חן זה בעיני זו לדעת לוותר. גם לא סיפרתי להורים שלי שום דבר רע עליו, רק דברים טובים. הם מאוד אהבו אותו. גם אם רבנו, אם מישהו היה נכנס אלי הביתה הוא לא היה יודע שום דבר"

בימים שבהם החברה הישראלית מתמודדת עם פערים ותהו פוכות, סיפור האהבה המיוחד של ענבר לוי ועדיאל זנזורי, הוא אופטימי במיוחד. הסיפור של השניים מתחיל בעלם - עמותה לנוער במצבי סיכון. לוי, צעירה ו � מטבעון, עלתה ליר 31 חילונית בת שלים במטרה להתנדב עם נוער בסיכון ושם הכירה את זנזורי "הדתי מאוד", כלשונה, בן היישוב עפרה. שנים 4 "הגעתי לירושלים לפני כמעט מטבעון במטרה לעבוד עם נוער חרדי נושר", סיפרה לוי השבוע. "הכרתי נעו רות חרדיות ונכנס לי ג'וק שזו האוכו לוסייה שאני רוצה לעבוד איתה. משהו "בטבעון הכרתי בנות שדיברו על ירושלים ועל כיכר ציון וכשסיימתי את הלימודים במסלול חינוך מיוחד וחינוך חברתי קהילתי, עברתי לירוו שלים וראיתי שבעלם מחפשים צוות לניידת החרדית". מכיוון שהיא אינה חרדית, שובצה לוי לניידת כללית העובדת גם בכיו כר ציון וגם בתחנה המרכזית. למרות זאת היא פגשה שם נערים ונערות רבים שהגיעו מהחברה החרדית. "התאהבתי ברחוב ובירושלים, יש משהו קסום בירושלים. עד לאותה תקופה לא דיברתי את השפה החרו דית בכלל, אני באה מעולמות שונים. הרבה מיוצאי החברה החרדית לא רשומים ברווחה ולא מוכרים בכלל, שהיתה גרה 12 ליוויתי נערה בת ברחוב. יש פה משהו מיוחד בצוות, יש חיבורים שלא נראה את זה כנו ראה בתל אביב וגם לא בפתח תקווה. כשנכנסתי לתפקיד עדיאל כבר היה מתנדב, הוא למד משפטים והתמחה בפרקליטות". בימי חמישי המשמרת מסתיימת וחצי בבוקר כך שבין המתנדבים 4 ב נוצר פעמים רבות קשר חברי ואחו רי המשמרת הם הולכים לאכול יחד ארוחת בוקר מוקדמת. "אני סימנתי את עדיאל מההתחלה. שבוע-שבוו עיים אחרי שראיתי אותו סימסתי לחברה שנראה לי שמצאתי את הבו חור שלי". עדיאל: "ידעתי שאני באמת רוצה להיות עם ענבר כשראיתי איך היא מצד אחד הכי רגישה בעולם, כל נער או נערה שמגיעים למרחב היא מכיו רה אותו בשם, מחייכת אליו ונותנת לו תחושה שהוא הגיע הביתה, ומצד שני כשאנחנו ביחד כל הצוות, לפני ואחרי המרחב, היא הכי מצחיקה וקו לילה שיש. כולם רוצים להיות חבו רים שלה". השוני בין שתי העולמות היה מסקו רן, אך לא הפריע להם לנסות. "בעוו לם החילוני זה נראה אחרת. עדיאל למשל שמר נגיעה, למתנדבים אחו רים יכולתי לתת חיבוק אבל לא לו. בחברה הזו ממש תפס אותי". מפגש בכיכר ציון

חוגגים ט"ו באב

אהבה ירושלמית ענבר לוי ועדיאל זנזורי מרחביה נפגשו ‰ כשהתנדבו למען נוער בסיכון במרכז העיר העובדה שהיא חילונית והוא מתנחל דתי לא ארמונד וסימי ‰ מנעה מהם להיכנס מתחת לחופה ממן מבקעה נפגשו בשידוך של אחת הדודות ‰ שנה 70 ולמרות שאיבדו שני ילדים הם יחד כבר כבוד ט"ו באב הם מגלים מה הסוד שלהם ל

ההורים התאהבו המתנדבים והנערים, ששמעו על הזוג החדש מאוחר יותר, קיבלו אותם בחום, שניים מהנערים אותם ליווה עדיאל נכחו אפילו בחתונה שהתקיימה באפו ריל האחרון. אבל לפני שסיפרו להורים הם לקחו רגע. "זה היה מאתגר", מעידה לוי. "לא היו דרמות, אבל נשמתי עמוק לפני שסיפרתי לאבא שלי איפה ההורים שלו גרים. ההורים שלי אף פעם לא היו מעבר לקו הירוק. היו הרבה חששות של איך זה יהיה והאם הוא יאכל פה, ובו

למרות זאת ואולי בגלל, היה שם משהו מיוחד. אחרי שנה ישבנו לשיו חה וזה התחיל והתגלגל. בהתחלה זה היה בשושו וקצת לפני שהוא סיים את ההתנדבות סיפרנו למתנדבים". "כשהבנתי שאנחנו הולכים לכיוון רציני נבהלתי קצת", מודה עדיאל, "לא האמנתי שהיא רוצה אותי כמו שאני. מהר מאוד הבנתי שאני טועה, ושהיא רוצה אותי בלי שאשתנה אפיו לו קצת. ואז הרגשתי בנוח להיות מי שאני, והיא הרגישה בנוח להיות מי שהיא. ההבדלים בינינו זה מה שאנחו נו אוהבים אחד בשנייה".

16.8.2024 ˆ ידיעות ירושלים 34