ירושלים 16.12.22

בשוק המרכזי של העיר נתקלנו בהמון כרזות שקראו לשחרר את פלסטין. העולם הערבי מנצל את הבמה של המונדיאל להנדוס תודעה, ונראה שזה מצליח לו לא רע בכלל

צילומים: ליאב אחאבן | אוהדי מרוקו עוצרים את נשימתם

האווירה לא היתה כפי שציפינו, ובעי ־ קר הורגש שהמונדיאל באמת היה צריך להיות במקום אחר. מי שמילאו את הר ־ חובות היו בעיקר עובדים זרים מהודו, בנגלדש ופקיסטן, שגרים בקטאר. הח ־ וויה שממנה נהנינו יותר היתה טיול במ ־ דבר המיוחד של קטאר, שמהווה נקודת מפגש נדירה בין ים למדבר, דבר שקיים בעולם רק בגבול הקטארי-סעודי. הפעם הראשונה שהרגשנו אווירה מח ־ שמלת אמיתית היתה ערב לפני המשחק של ארגנטינה נגד הולנד במסגרת רבע הגמר. האוהדים הארגנטינאים נפגשו בשוק וואקיף, השוק המרכזי של העיר. זה הרגיש צפוף יותר מהבמות של יום העצמאות, ולא רק בארגנטינאים, אלא גם בתיירים ומקומיים, שהגיעו לטעום קצת מהאווירה. האוהדים שרו שירים, רקדו והניפו דגלים של מסי ומראדונה. בשישי בערב הגיע המשחק הגדול. תחי ־ לה צפינו יחד עם האוהדים הארגנטינאים על מסך ענק מחוץ לאצטדיון בדו־קרב הפנדלים בין ברזיל לקרואטיה, וזכינו להבין מהי שמחה לאיד כשהם שאגו מש ־ מחה ברגע שהברזילאים הפסידו והודחו מהמונדיאל. במגרש היתה אווירה מח ־ שמלת, הארגנטינאים מילאו את היצי ־ עים, שרו לאורך כל המשחק ושאגו בשני השערים, שהגיעו בזכות שער ובישול של השחקן הטוב בעולם, ליאו מסי, שחולם סוף סוף לזכות בגביע המוזהב. אולם כשהכל נראה ורוד ההולנדים הצ ־ ליחו לחזור למשחק ולכפות הארכה עם שער בדקה האחרונה וגרמו לעשרות אלפי ארגנטינאים לתפוס את הראש ביציעים. לבסוף מסי והחברים הצליחו לנצח בתום דו־קרב פנדלים מותח, שה ־ תרחש בדיוק על השער שמאחוריו יש ־ בתי, מרחק שלוש שורות מההיסטוריה. השחקנים, שהיו בטירוף, נותרו על דקות משריקת הסיום 20 הדשא במשך וחגגו עם האוהדים. ביום שלמחרת נעלנו את הטיול החלומי בצפייה ברבע הגמר הענק בין צרפת לאנגליה, שבו ניצחה . 1:2 צרפת, אלופת העולם, לא אוהבים אותנו אומנם האווירה היתה פחות אותנ ־ טית מבכל מונדיאל אחר, לא היו טי ־

סיה ואווירה של קרנבל ביציעים, למ ־ רות שגם הם, כמו האנגלים, לא הגיעו בכמויות כמו בכל מונדיאל אחר בעבר. ללכת לשני משחקים ביום זה לא מובן מאליו, וזה דבר שמתאפשר רק בקטאר, בשל הקרבה בין המגרשים במדינה הק ־ טנה. לאחר הניצחון של ניימאר והחב ־ רים החלה מסיבה ברזילאית עם תופים , שבנוי 974 וריקודים מחוץ לאצטדיון מכולות וצפוי להיות מפורק 974 מ־ לאחר המונדיאל. לטעום מרונאלדו ביום המחרת שוב הלכנו לשני משח ־ קים במסגרת שמינית הגמר. זה התחיל עם ההפסד המפתיע של ספרד בפנדלים לנבחרת מרוקו, ההפתעה של המונדיאל. האוהדים המרוקאים שטפו את היציעים והיו רוב מוחלט, עודדו לאורך כל המ ־ שחק עם שירים במנגינות מזרחיות ולב ־ סוף גם חגגו בענק. מעבר לעשרות אלפי המרוקאים שמילאו את האצטדיון, כשי ־ צאנו ממנו נתקלנו בעוד עשרות אלפי אוהדים עם דגלים אדומים שעליהם הכוכב הירוק, שצפו במשחק על מסך ענק מחוץ לאצטדיון וחגגו על הראש של האוהדים הספרדים עם קריאות 'אדיוס'. לאחר מכן המשכנו לאצטדיון בעיר לו ־ סייל, עיר שקטאר בנתה במיוחד למונ ־ דיאל, אל המגרש שבו ייערך הגמר, כדי לחזות בכריסטיאנו רונאלדו ופורטוגל נגד שווייץ. אומנם לאכזבתנו רונאלדו לא עלה בהרכב במפתיע, אך הנבחרת ש � אדיר מול ה 1:6 שלו נתנה הצגה עם ווייצרים. למרות התוצאה, הקהל בא ־ , קרא בשמו, CR7 צטדיון לא ויתר על דקות, 20 וזכינו בכל זאת לראות אותו ל־ כשהואמקבלתשואותבכל נגיעה בכדור. בימים רביעי וחמישי היתה פגרה לק ־ ראת משחקי רבע הגמר, וניצלנו זאת כדי לטייל בדוחה, שלמען האמת היתה אכזבה. העיר התגלתה כעיר מזויפת ביותר. הכל נבנה במיוחד לקראת המונ ־ דיאל, ונראה כי הקטארים עשו הכל כדי שהאווירה תורגש ברחובות. על גורדי השחקים נתלו תמונות של כוכבי הנ ־ בחרות, הטיילת קושטה בהתאם, והוק ־ מו מתחמים עם מסכי ענק כדי לצפות במשחקים, אך הכל עדיין הרגיש מזויף,

סות ישירות והיו עוד חסרונות במדינה, שבאופן מדהים לא מתקרבת לאחותה מאיחוד האמירויות למרות מצב כלכ ־ לי וגיאוגרפי דומה, אך אני לא מתחרט לרגע על כך שהחלטתי לצאת למסע המשוגע הזה. דיברו הרבה בתקשו ־ רת על היחס לישראלים מצד המקו ־ מיים ומצד האוהדים ממדינות ערב. מההתרשמות שלי, חלק מהדברים שנא ־ מרו ונכתבו נכונים וחלקם לא. הדגל הפופולארי ביותר במהלך המונדיאל היה דגל פלסטין. אוהדי כל הנבחרות, ובעי ־ קר אוהדי מרוקו, היו עטופים בדגלים. עושים שוק בשוק המרכזי של העיר זה בלט במיוחד, ואף נתקלנו בהמון כרזות שקראו לשחרר את פלסטין. כשישבנו במסעדה ודיברנו בעברית, חבר שלי קיבל בקשה מאחד היושבים במסעדה לקבל תמונה באנונימיות באפליק ־ . הוא אישר, פתח AIRDROP ציית ISRAEL את התמונה, ובה היה כתוב . הבנו IS NOT A COUNTRY שאנחנו לא כל כך רצויים, ולכן אמרנו לכולם שאנחנו ממלטה ולא מישראל, למעט נהגי המוניות, שהיו עובדים זרים. שאלתי כל נהג מונית כמה זמן הוא בק ־ טאר. חלקם נמצאים במדינת המפרץ כמה שנים, וחלקם הגיעו במיוחד כדי לעבוד בתקופת המונדיאל. הם גרים בקטאר לבד, מרוויחים סכומים נמוכים במיוחד ושולחים את הכסף למשפחות שלהם בהודו, בנ ־ גלדש, פקיסטן ועוד. כששאלתי אותם אם הם אוהבים את המדינה, כולם ללא יוצא מן הכלל אמרו שלא. הנהג היחיד שהרים גבה כשסיפרתי לו שאני מישראל היה מבנגלדש, נהג שכבר 17 ותיק בקטאר ועובד במדינה כבר שנה. הוא שאל אותי: "למה בישראל אתם אוהבים כל הזמן להילחם ולהילחם?" בתגובה הראיתי לו את התמונות של הבית שלי, שנפגע מפגיעת טיל במה ־ לך המבצע האחרון, והסברתי לו שאנחנו תמיד מושיטים את היד לשלום ולא פו ־ געים באזרחים, לעומת הצד השני, ושה ־ תקשורת מציירת את זה אחרת לגמרי. הוא היה בהלם.

בעזרתהדברשמחבר בין כולם, הכדורגל. בערב הגענו למשחק שמינית הגמר בין אנגליה לסנגל באצטדיון אל־ביית, שבו מושבים והוא בנוי כולו בעיצוב 60,000 של אוהל בדואי מסורתי, כולל אוהלים בדואים שנמצאים מחוצה לו. מחוץ לאצ ־ טדיון פגשנו את צמד השדרנים הישראלי יהונתן כהן ואסף כהן, ולצידם עמדו שני אוהדים עטופים בדגל פלסטין, שכמובן לא ידעו שהכהנים הם ישראלים וביקשו להצטלם איתם כאילו השניים מראיינים ביציעים האנגלים היו הרוב, אך הם לא נתנו את הטון כפי שאנחנו רגילים לראות בכל טורניר בינלאומי. רבים מהם לא הגיעו למונדיאל בגלל זהות המארחת. לעומתם הסנגלים, שהגיעו בכמות קטנה עוד יותר, התלבשו בלבוש אפריקאי מסורתי וססגוני, עשו רעש ורקדו ביחד לפי הקצב האפריקאי במשך א � ל 0:3 הדקות, למרות התוצאה ( 90 כל נגליה), ובהחלט הוסיפו אווירה מיוחדת. כעבור מספר ימים הלכנו לשני משח ־ קים במסגרת שמינית הגמר: קרואטיה נגד יפן וברזיל נגד דרום קוריאה. במ ־ שחק הראשון היפנים, ששלטו באופן מוחלט ביציעים, הודחו לאחר דו־קרב פנדלים, ובשני הברזילאים רקדו בקצב א � ענק על היריבה מ 1:4 הסמבה, עם אותם עם המיקרופון. איגליש קייק

ידיעות ירושלים ˆ 16.12.2022 55