ירושלים 17.05.24

צילום: שלומי כהן

בעיה בינלאומית בקצה טיילת ארמון הנציב שוכן לו המתחם המרשים אותו הקימו הבריטים כמשכנו של הנציב העליון מטעמם בתקופת המנדט. מעבר לייעודו למגורים, בבית הנציב נערכו טקסים רשמיים, נשפים ואירועים וכן התקיימו בו פגישות חשובות ומכריעות. הוא אפילו כולל שטח בית קברות לכלבי המחמד שהיו לקצינים הברטים הבכירים. המתחם הענק נבנה בנקודת תצפית אסטרטגית על העיר העתיקה בכלל ועל הר הבית בפרט. כיום המקום משמש כנציגות של האו"ם, כאשר חוץ מלעובדי הסוכנות הזרה, אין אליו גישה כלל. לאורך השנים הועלתה סוגיית חשיבותו של המתחם והעברתו לחזקת המדינה. עורך הדין הירושלמי יאיר גבאי, מנהל מאבק ציבורי ממושך בנושא. "זהו מקום יחודי שמופקד בידי גורמים חסרי זיקה לישראל שאף אינם משלמים ארנונה", הוא טוען. "הקרקע צריכה לעבור לרשות המדינה שצריכה לנהוג מנהג בעלות במקום. יש לפתוח אותו לציבור הרחב ולאפשר סיורים מודרכים בין כתליו. מעבר לכך יש לאכוף עבירות בנייה אם נעשו, וכמובן לפעול להוצאת נציגי אונר"א מהמקום, ששיתוף הפעולה שלהם עם החמאס בעזה כבר הוכח".

לקבל אישור מהשכנים על ראש ההר במפגש בית חנינא, שועפאט ופסגת זאב, ניצב שלד מבנה שיועד לשמש כארמון הקיץ של חוסיין, מלך ירדן. העבודות להקמתו החלו בראשית שנות השישים של המאה הקודמת, אך המיזם המלכותי נעצר לאחר שהשטח נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. ההר עליו התבצעה הבנייה מזוהה כמקום משכנו של ארמון המלך שאול (גבעת שאול התנ"כית) וניתן להשקיף ממנו לעבר מדבר יהודה וגם לעיר העתיקה. שנות שלטון 50 לנוכח הרגישות הפוליטית מול ממלכת ירדן, על אף יותר מ־ ישראלי במקום, לא הוזזה מהמקום ולו אבן אחת. על רשות העתיקות נאסר לערוך חפירות בשטח, וגם מצד המגזר הערבי המתגורר בסמוך לא נרשמו הסגות גבול או עבירות בנייה כלשהן. אומנם המקום אינו מגודר אך הוא גם לא מונגש לציבור, ברגל או ברכב. בינתיים נראה כי רק מתווה מתואם ומוסכם מול הירדנים יאפשר את פיתוח האתר והסדרתו. “הנגשת המקום חשובה מאוד לטובת התיירות בכלל ומענה לביקוש לאתרים , ובעברו JCAP תנכ”ים בפרט", אומר רן ישי, כיום ראש חטיבת המחקר של ארגון מנכ"ל משרד ירושלים ושגריר במשרד החוץ. "אני מאמין שעיריית ירושלים ור־ שות העתיקות ינגישו את המקום לטובת התיירות ורווחת התושבים שמתגוררים סביב האתר”.

צילום: חיים צח

מערה בהמתנה מערת הנטיפים הגדולה ביותר בארץ, שהתגלתה עד כה, נמצאת ממש בלב אזור התעשייה בעטרות. הבעיה היא שעוד לא קיימת גישה מו־ סדרת אליה והכניסה מתאפשרת כרגע רק דרך התיקרה באמצעות סנפלינג. רק מספר מצומצם של מבקרים סיירו בחלליה לצורך תצ־ פית ומחקר, והמקום אף זכה לחשיפה באחד מכתבות האקסטרים של דני קושמרו. המערה שוכנת באזור שבמשך שנים שימש כאתר פסולת תעשייתית והיווה מפגע בפני עצמו. רק בשנה שעברה, במימון העירייה ובסיוע של 'יקב ירושלים' שנמצא ממש למרגלות המערה, פונתה המזבלה, ובמקום הוצבו שולחנות פיקניק, ניטעו גפנים והוכשרה חניה מוסד־ רת. "צריך כאן השקעה מצד העירייה וארגוני הסביבה", אומר עופר גואטה, בעלי יקב ירושלים. "בסך הכל מדובר במיליוני שקלים בודדים, לפ־ רוץ פתח במפלס אפס למערה ולהכשיר בה מסלולי הליכה ושבילים. "זהו אתר תיירותי ממדרגה ראשונה, וכל הגופים מגלים עניין וחשיבה חיובית, אבל האם ומתי זה יתממש - ימים יגידו".

צילום: פרטי

ידיעות ירושלים ˆ 17.5.2024 29