ירושלים 18.03.22

צילום: יואב דודקביץ' | לוח הזיכרון לזכר חיים סמדר ז"ל בכניסה לסופרמרקט

אהיה מעורב בסיטואציה הוא לא יצליח להוציא לפועל את הפיגוע. הסתובבתי ברחובות בשאיפה שאם יקרה מקרה זה יהיה לידי כי אני אדע לצמצם את הנזקים. "לאבד בן משפחה בפיגוע זה כואב מאוד, אבל עצם העובדה שאבא שלי נרצח כגיבור זה מנחם במידה כל ־ שהי. בכלל לא הופתענו מכך שאבא שלי נרצח ככה. זה היה מאוד מתאים לו להגן על אנשים בגופו. במה ־ לך שנת האבל ישבנו אני והאחים שלי ביחד ושמענו פתאום את השיר 'לתת'. זה שיר שאף פעם לא ייחסנו לו משמעות מיוחדת, אבל אחרי הפי ־ גוע כולנו התפרצנו בבכי. התחושה היתה שהשיר כאילו נכתב על אבא שלי. הוא נתן את הנשמה ואת הלב שלו כדי להגן על אנשים שהוא אפי ־ לו לא מכיר, רק בגלל האהבה שלו לעם ישראל. חייתי את העולם כך 15.5 "עד גיל שאבא שלי תמיד עזר ונתן יד לכולם. אבא שלי גם היה קורא לי לעזור לו שנה 20 לעזור לאחרים. החלטתי ש־ אחרי הפיגוע שלקח את חייו אני מנ ־ ציח את אבא שלי ואת טוב הלב שלו בעמותה שאני מקים לזכרו. עמותת 'שמיים חיים' - סיוע כלכלי לנזקקים להסדרת חובות, שיפוצים, סלי מזון, ביגוד, סיוע בתשלומים ועוד". "הכאב לא עובר" סמדר חושף שמלבד הגעגועים והצער הוא משלם גם מחיר אישי כבד על ההשתייכות למשפחת השכול. "הפיגוע הזה משפיע עלי עד היום. הכאב על האובדן הוא לא משהו שעו ־ בר אף פעם. אני מרגיש את הכאב על האיבוד שלו באותה עוצמה שהרגש ־ תי אותו ביום הפיגוע. זה לא משהו שאפשר לנטרל, להפסיק או לעצור. "עדיין לא התחתנתי. כשאני מכיר בנות והן שומעות את הסיפור המש ־ פחתי על אבא שלי שנרצח בפיגוע, הן מתרחקות ונמנעות באופן אוטו ־ מטי. עולם השכול הוא דבר מאוד מרתיע. יכול להיות שבנות רואות את זה כחיסרון להיות בקשר עם גבר שלא גדל עם אבא רוב חייו. בנוסף, מאוד קשה לי ללמוד - זה מכניס אותי למחשבות קשות על האובדן.

"אבא שלי מאוד דחף אותי ללימודים ולהשקעה. היה חשוב לו שאני אצליח. מאז שהוא הלך אני ממש לא מצליח לשבת וללמוד. ברגע שאני מתחיל לקרוא משהו מתחילות לצוף המחשבות - מה היה קורה אם אבא שלי היה היום בחיים, איך הוא היה מתייחס למה שאני עושה. אם הוא היה בחיים אולי הייתי מצליח להוציא תואר וללמוד משהו. וזה נסחף הלאה, מעבר ללימודים - אם אבא שלי היה בחיים, בטח זו לא היתה זורקת אותי, וההיא לא היתה פוגעת בי. לפני הפיגוע הייתי תל ־ מיד טוב והיו לי ציונים טובים. רק פעם אחת היתה הערה של המורה באסיפת הורים שאני לפעמים לא מרוכז ונסחף עם חברים. למרות שה ־ סברתי לו שאני לרוב בסדר והאירוע שהיא מדברת עליו היה חד־פעמי, התגובה שלו היתה קשה והוא אמר לי לבחור - או לקחת את עצמי בידיים וללמוד ברצינות, או שאני מרותק ומייד אחרי הלימודים חוזר הביתה ולא יוצא מהחדר עד למחרת בבוקר. זו היתה אסיפת ההורים של כיתה ט', למעשה האחרונה שבה הוא נכח. כשבועיים אחר כך המורה שוב תפסה אותי משתולל עם חברים והיא אמרה לי שאם אני ממשיך ככה היא תספר לאבא שלי איך אני מתנהג. אלא שגם אם היא מאוד היתה רוצה, כבר לא היה למי לספר. בקושי סיימתי ללמוד. אחרי הפיגוע הלכתי לבית הספר בשביל לשבת עם החברים ול ־ צחוק איתם, לשחק כדורגל. לשבת בכיתה מאותו אירוע היה לי קשה. עד היום קשה לי". המחבל הבא שעלול להפעיל מטען חבלה ולבצע פיגוע נתי מספר כי גם שנים לאחר המוות הטראגי של אביו הוא הסתובב ברחובות העיר, מנסה לאתר את

20-25.3.22 פריסת הסדר תנועה להעתקת תשתיות בצומת בר-אילן

"העובדה שאבא נרצח כגיבור - זה מנחם"

18.3.2022 ˆ ידיעות ירושלים 60