ירושלים 19.04.24

נעמי קנובל: "יש לי בת דתל"שית והחברות שלה עפות על השירים והקליפים שלי, זה משהו אחר בשבילן, מימד אחר של שירה"

נעמי קנובל. "שרתי עם

| " דמעות בעיניים צילום: נעמי רטבי

חיה לאה. "אני אוהבת | " מצלמה צילום: פרטי

"כיף נשי בלי להתחשבן" // מפיקה ויוצרת תוכן חיה לאה

כמו במגזר החילוני, לצד האמניות שעומדות על הבמה, מאחורי הקלעים עובדות קשה המפיקות, אלה שדואגות לצד הטכני של ההופעה ולפעמים גם לתוכן שעל הבמה. "הפקות במה חרדיות הן בדרך כלל דלות תקציב", מסבירה חיה לאה מהמפיקות המוכרות והמצליחות במגזר מ'הבית לאמניות הבמה'. "במינימום תקציב צריך להוציא הפקה מושקעת ויפה, כזו שתגרום לצופה להרגיש שיש תוכן רוחני עשיר אבל לא הרא צאה, אלא מופע אומנותי. וארוך!", היא מדגישה, "אישה שמביאה בייביסיטר תצפה להופעה של שעתיים וחצי לפחות, שיהיה שווה את התמורה לכרטיס ולשמרטפית". א � ), אם לארבעה מתל ציון, מספרת על אתגרים ש 35 חיה לאה ) פשר לראות כמעט בכל הופעה חרדית. "יש אתגרים רגילים של כניסת תינוק יונק לאולם, אוכל, רעש, ולפעמים גם אנשי הסאונד צריכים להיות נשים. אחד הרגעים הצרובים אצלי זה הקטע שאישה מגיעה אלי באחת ההפקות ודורשת בכל תוקף להא נמיך ווליום. היא כמעט בכתה כשהיא גילתה שגברים שומעים את השירה מחוץ לאולם". לדבריה היא תנסה תמיד למצוא אישה דווקא שתעבוד בהפקה החרדית. "יש נשים מוכשרות בטירוף שאתן להן קדימות, חוץ מזה הופעה עם נשים בלבד נותנת לנו פריבילגיה מסוימת לעשות הכל בכיף, בלי להתחשבן ולחשוב פעמיים על כל דבר. יש בזה חוויה אחרת שפשוט כדאי להגיע ולחוות אפילו פעם אחת". בשמחת תורה האחרון היה אמור להיות אירוע הקפות שניות לנא נשים רכשו כרטיסים עד ערב החג, ואז הוא 600 שים. יותר מ כמובן התבטל."בתחילת המלחמה היתה הפסקה של ההופעות. אף אחת לא רצתה להופיע, זה היה קשה נפשית. היו המון התנדבויות. באזור חנוכה עולם התרבות התחיל להניע את עצמו. מצד אחד לא נעים לעבוד בתעשייה הזו בזמן מלחמה, מצד שני הפרנסה. כל מי שלא אמן פעיל מתקשה להתפרנס או להתקיים ממענק זעום, . כמפיקה, הפרנסה שלי 60 בטח מי שמקבל תשלומי שוטף פלוס תלויה בהפקות תוכן/הפקות טכניות שעצרו כליל". חיה לאה כן מעלה חומרים לרשתות החברתיות, היא אינה שרה, כך שאין לה בעיה של שירת נשים, אבל היא כן מעלה קליפ מילים שהפיקה עם זמרות חרדיות ללא תמונתן של הזמרות. בסביבה שלה הדעות חלוקות, "חלק מעריצים של ממש וחלק מעדיפים שלא אהיה ככה בחוצות הרשת, אבל אני אוהבת מצא למה ובכל מקום שהיא נמצאת אני שם. למרות שבמשפחה פחות מתחברים לפרסום, אוהבים אותי ככה". "אחד הרגעים הצרובים אצלי זה חיה לאה: הקטע שאישה מגיעה אלי באחת ההפקות ודורשת בכל תוקף להנמיך ווליום. היא כמעט בכתה כשהיא גילתה שגברים שומעים את השירה מחוץ לאולם"

"הרב אמר לחזור מיד לשיר" // זמרת נעמי קנובל מנווה יעקב, היתה אחת הזמרות החרדיות הראשונות 9 נעמי קנובל, אלמנה ואם ל שעלו על הבמה והופיעו, אבל לנשים בלבד כמובן. "רוב חיי אני מופיעה במגוון מופעים ואירועים לנשים ובנות, הוצאתי שלושה אלבוא מים וגם הפקתי קלטת לילדים", מספרת קנובל. "מאז שאני זוכרת את עצמי, הרצון ניצחתי על 15 להיות על הבמה בער בי, למרות שאני ביישנית מאוד בטבעי. בגיל מקהלה בסמינר והפכתי למנצחת מקהלות מבוקשת. עם המקהלה הופעתי, בין השאר, בלבד". 19 בבנייני האומה כשאני בת במשך שנים רבות עבדה קנובל כמזכירתו של הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו ז"ל. דרך הלשכה והרב היא הכירה את אסתר פולארד ז"ל שהפכה לחברה קרובה ויחד איתה ביקרה את יהונתן בכלא. "כשאבי ז"ל נפטר התלבטתי מה לעשות עם ההופעות, הרב אליהו הורה לי לחזור לשיר מיד אחרי השלושים ואמר: 'נשים מתמודדות עם כל כך הרבה דברים, כדי להתגבר הן צריכות שמחה. ואם את יכולה לתתת להן שמחה - זו השליחות שלך גם בתוך שנת האבל על אביך'". מטעמים דתיים קנובל לא מעלה את שיריה לרשתות החברתיות. "זו בחירה שלי. בניגוד למה שמנסים לומר אין הדרת נשים. כל עניין 'קול באשה' בא להגן עליי". לא מאכזב קצת לא להיחשף לעוד קהלים? "ברור שהיו לי ניסיונות. באחד האלבומים האולפן התעקש לשלוח שירים לרדיו ולא הסכמתי. זה קשוח, זה מאתגר וזה לפעמים מאוד מאכזב. בוודאי שיהיה לי כיף ללכת לתחרות ריאליטי, אבל יראת שמים מעל הכל". קנובל מודה שהיא תשמח שגם הקהל הנשי-חילוני ישמע אותה. "יש לי בת דתל"שית והחברות שלה עפות על השירים והקליפים שלי, זה משהו אחר בשבילן, מימד אחר של שירה". היא נזכרת בחיוך במופע לארגון שעורך פעילויות לאנשים עם מוגבלות פיזית ברחבי ישראל. "אחרי שהופעתי הרכזת עלתה לבמה והודיעה 'עכשיו נתחיל לרקוד'. הבטתי בה במבוכה, רוקדים? מי? תוך רגע הועברו הכיסאות לצדדי האולם וכיסאות גלגלים נדחפו במעגלים, קביים טסו, בנות הונפו על הכתפיים ובאוויר, טירוף של אושר וכיף. זה היה בהחלט אחד האירועים הכי מדהימים שהיו לי. שרתי עם דמעות בעיניים. בסוף גם לא הסכמתי לקבל תשלום, החזרתי לרכזת את המעטפה ואמרתי שאני רוצה את כל הזכות הזו לעצמי". מאז המלחמה קנובל מספרת על הקושי לחייך, לחזק ולהתחזק, לצחוק על הבמה כשהלב בוכה, אבל לדבריה הציבור מבקש את זה. "יש הרבה בקשות לקומזיצים ולערבי הפרשת חלה שאני מלווה בשירי נשמה, ועם הזמן שעובר, גם התחילו לרקוד. לא האמנתי שבאירוע שעשינו למען חטופה, כאשר המשפחה נוכחת, אנשים רצו לרקוד".

קול הצניעות

19.4.2024 ˆ ידיעות ירושלים 60