ירושלים 19.5.23

ביום ירושלים מציינים גם את יום הזיכרון לאלפי יהודי אתיופיה שנספו בדרך לעיר הקודש, אלא שבדיקה העלתה כי עשרות גופים ציבוריים בעיר לא עמדו ביעדי השילוב של בני העדה ‰ מכון 'ון ליר': "שואפים לגיוון" ‰ 'יד בן־צבי': "לא ניגשו מועמדים יוצאי העדה" אפס עובדים יוצאי אתיופיה במכון 'ון ליר' וב'יד בן־צבי' דוח ועדת המחקר של הכנסת:

שיעור יוצאי אתיופיה בתאגידים ציבוריים* שירות התעסוקה 3.17% לשכת עורכי הדין 2.38% תאגיד השידור 1.15% יד ושם 0.34% מכון ון ליר 0% יד בן צבי 0% האקדמיה ללשון העברית 0% הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים 0% *מקור: מרכז המחקר של הכנסת

מירב שלמה מלמד

זיוה מקונן דגו צילום: | פרטי

רינה איילין גורליק צילום: | פרטי

במכון 'ון ליר' וגם ב'יד יצחק בן־ צבי' לא מעסיקים אף ישראלי ממוצא אתיופי. כך נחשף בדוח

חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ב'יד ושם' יש בסך הכל שני עובדים שמש־ מכלל 0.34% פחותיהם עלו מאתיופיה, שהם מצבת הארגון. יצוין כי ה'חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הצי־ , קובע כי על החברות 2011 בורי', משנת הממשלתיות, התאגידים הציבוריים והר־ שויות המקומיות לקבוע יעד לייצוג הולם ליוצאי העדה בקרב העובדים בכלל המ־ שרות והדירוגים. החוק חל על כל חברה ממשלתית או תאגיד ציבורי אשר מעסיקים ,1.7% עובדים ומעלה, והיעד שנקבע הוא 50 כהיקף של יוצאי אתיופיה במדינה. לא עומדים ביעדים לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת חיברה ד"ר אילה אליהו דוח שבחן את היקף השילוב בחברות ממשלתיות וב־ ב � ח 15 תאגידים ציבוריים. מתברר כי רק רות ממשלתיות עמדו ביעד הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה באופן מלא או מעבר לכך, ו � מת 6 מהחברות לא עמדו ביעד, וב־ 19 ב־ כן לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. בתאגידים הציבוריים החייבים בדיווח היו יוצאי אתיופיה, 348 עובדים, מהם 19,274 תאגידים 6 מכלל העובדים. רק 1.81% שהם ציבוריים עמדו ביעד הייצוג ההולם ליוצאי א � ת 16 אתיופיה באופן מלא או מעבר לכך, מהם לא היה כלל 7־ גידים לא עמדו ביעד, וב ייצוג ליוצאי אתיופיה. יש תאגידים שבש־ נים האחרונות אין בהם באופן עקבי ייצוג ליוצאי אתיופיה. על פי הדוח החדש, ב'יד ושם' העסי־ יוצאי 2 עובדים, מהם רק 594 2021 קו ב־ עובדים, וב'יד 83 אתיופיה. ב'ון ליר' היו עובדים, ובשני הגופים 75 ' יצחק בן־צבי הללו לא הועסק אף ישראלי שמשפחתו עלתה מאתיופיה. "גזענות ממסדית" זיוה מקונן דגו, תושבת הבירה, כיהנה בעבר כמנכ"לית 'אגודת יהודי אתיופיה': "הדוח מוכיח כמה גזענות יש במדינה הזו. יש אקדמאים עם הכישורים והיכולות, ובכל זאת הם לא מועסקים במקומות שתואמים את הכישורים שלהם. אם מישהו עשה את כל המאמצים והגיע להישגים, אנו מצפים שהוא ייקלט במשרדים רלוונטיים. למה יש תוכנית למורים יוצאי אתיופיה במשרד החינוך? למה המורים לא משולבים כמורים רגילים, ומשרד החינוך צריך לשחד את מנהלי בתי הספר ולתת צ'ופר כדי שיקלטו יוצאי אתיופיה? משום שלמנהלי בתי הספר

"לא ניגשו מועמדים" מ'יד יצחק בן־צבי' נמסר: "'יד בן־צבי' בו־ חרת את עובדיה ללא הבדל דת, עדה, מין וכיו"ב. ברוח יצחק בן־צבי ומורשתו, ה'יד' חרתה על דגלה את נושא השוויון ואהבת מ � מכרזים פו 10 פורסמו 2021 האדם. בשנת ביים. לצערנו, לאף אחד מהמכרזים שפורסמו לא ניגשו מועמדים יוצאי אתיופיה. במועצה הציבורית של 'יד יצחק בן־צבי' מכהנת הד"ר שמחה גתהון, יוצאת העדה האתיופית, ואנו מקוים כי בעתיד יצטרפו לשורותינו נציגים נוספים מבני העדה. בקרב מדריכי הסיורים של ה'יד' יש מדריכים יוצאי אתיופיה, אך אלה אינם חלק ממערך העובדים הקבועים של ה'יד'. חשוב לציין כי 'יד בן־צבי' לקחה על עצמה כמשימה לקדם את המחקר על יהודי אתיופיה ולהנחיל בציבור הישראלי את הידע על העדה המופלאה הזאת. במסגרת פעילות ה'יד' ובשיתוף אנשי העדה התקיימו ימי עיון ואירועים בהשתתפות אישי ציבור, מנהיגים ומרצים יוצאי העדה, וכן יצאו לאור ספרים רבים על יהודי אתיופיה". על השאלה כיצד הם מתכוונים לשנות את המצב נמסר: "תחום העיסוק הייחודי של 'יד יצחק בן־צבי' דורש

מאיתנו יצירתיות גדולה בהגעה למועמדים רלוונטיים. אנו פועלים רבות בקרב מרכזי מחקר, ומתקיימות פעילויות של דוקטורנטים להרחבת מאגרי המועמדים שלנו כך שיכללו גם את יוצאי אתיופיה. אנו תקווה כי בשנים הבאות ייכנסו לתחום מגזרים נוספים ונוכל לשלב יותר יוצאי אתיופיה". מנהלת אגף התקשורת ב'יד ושם', איריס רו־ זנברג: "בכל המכרזים לתפקידים בארגון מק־ פיד 'יד ושם' לתת עדיפות ליוצאי אתיופיה, אך לצערנו הרב הם כמעט שלא מגישים מוע־ מדות. יצוין כי מאז הדוח כבר נקלטו שני עו־ בדים נוספים ממוצא אתיופי ב'יד ושם', ונש־ מח שמועמדים מתאימים נוספים מקרב העדה יגישו את מועמדותם לתפקידים בארגון". ממכון 'ון ליר' נמסר בתגובה: "מכון 'ון ליר' בירושלים מחויב לגיוון תרבותי עמוק בכל פעילויותיו וחותר ללא ליאות להש־ גת מטרה זו. ברוח זו, אחת מקבוצות המח־ קר המובילות הפועלות כיום במכון עוסקת ב'שחורּות, זהות ואקטיביזם פוליטי בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל', ומרבית חבריה הם כמובן יוצאי ויוצאות אתיופיה. עד לאחרונה פעלה במכון קבוצת מחקר נוספת שעסקה בחווייתם של העולים מאתיופיה ובהתאק־ למותם בישראל. גם קבוצה זו הובלה ונוהלה על ידי יוצאי ויוצאות אתיופיה. כמו כן אחד מעמיתי אקדמיית פולונסקי, תוכנית פוסט־ דוקטורט בינלאומית יוקרתית שהמכון מוביל ומפעיל, הוא חוקר יוצא אתיופיה, והוא שותף פעיל בפעילות האקדמית שמתנהלת במכון. עם זאת, המכון מוסיף לשאוף לגיוון תרבותי עמוק גם בקרב עובדיו, ואנו תקווה שבקרוב יימצאו גם יוצאי אתיופיה בשורות העובדים, כמו גם ייצוגים נוספים של הפסיפס האנושי הרחב בישראל".

יש פריווילגיה לבחור את המורים שלהם. המערכת היא גזענית, ומה שקורה הוא פגי־ עה בדימוי העצמי של הצעירים המוכשרים. גדל דור שבו ההורים אקדמאים ומועס־ קים במשרות שלא הולמות את הכישורים שלהם, והצעירים מרגישים שההורים עוס־ קים בעבודות שאינן תואמות את כישוריהם, אז למה שהם יעשו מאמצים?!" עו"ד רינה איילין גורליק, המכהנת כיום כמנכ"לית 'אגודת יהודי אתיופיה', אמרה ל"ידיעות ירושלים": "אנחנו רואים את המ־ ספרים העגומים בייצוג יוצאי אתיופיה בח־ ברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים, במגזר הציבורי וברשויות המקומיות. רואים הסללה של יוצאי אתיופיה לתפקידים בדרג נמוך, ולא מקדמים את יוצאי אתיופיה למ־ שרות בכירות, למרות שאנחנו כבר שנים נמצאים במדינת ישראל, בשוק העבודה ובאקדמיה. "צריך לזכור שהמגזר הציבורי הוא המ־ עסיק הכי גדול במשק והוא הפנים של הח־ ברה הישראלית, והמשמעות היא שאנחנו לא משולבים בצמתים של קבלת החלטות. זה אחד הביטויים הקשים ביותר של אפליה וגזענות ממסדית".

צילום: חיים צח

צילום: יואב דודקביץ'

'יד בן־צבי'. "יצירתיות גדולה"

מכון 'ון ליר'. "חותרים ללא ליאות"

52

19.5.2023 ˆ ידיעות ירושלים