ירושלים 19.5.23

היוזמה שהפחיתה זריקת אבנים במזרח העיר המחקר המפתיע של האוניברסיטה העברית: במשך שנים גדל בהתמדה מספר הנערים שתקפו את כוחות הביטחון ‰ החוקרים גילו כי רק מיעוט מתוכם עושים זאת בגלל הסתה ויזמו תוכנית שכוללת הכשרה מקצועית ושיחות קבוצתיות ‰ התוצאה: ירידה של עשרות אחוזים בהיקף התופעה

סוכל פיגוע בעיר העתיקה

שוטרים סיכלו בסוף השבוע שעבר ניסיון פיגוע בעיר העתיקה, לאחר שעצרו לבדיקה פלסטיני בשנות העשרים לחייו. בבדיקה שערכו בחפציו של תושב יהודה ושומרון התגלה זוג מספריים מוחבא בשו קית. החשוד הועבר לחקירה, ובו סיומה יוגש נגדו כתב אישום. מעשים מגונים בקניון מלחה בית המשפט המחוזי בעיר גזר ו � חודשי מאסר בפ 38 ביום ראשון על על משה תלחמי, שהודה והורו 3.5 שע במעשה מגונה בילדה בת בקניון מלחה. על פי כתב האישום, בחודש אוגוסט הגיע תלחמי לקו ניון מלחה והסתובב דקות ארוכות באזור הג'ימבורי ובמתחם האוכל הסמוך. אז הוא הוריד את סנדליו, נכנס לג'ימבורי ובחן את הילדים המשחקים שם. בהמשך עלה הנאו שם לקומה השלישית, שם שיחקו , וביצע בקטינה 3.5 תאומים כבני מעשים מיניים. הקטינה סיפרה לאמה את שאירע, והאם החלה לחפש את הנאשם בעודו ממשיך להסתכל על הילדים בקומה השנייה בג'ימבורי. כשהוא קלט שהאם מחפשת אותו הוא לקח את סנדליו וברח מהמקום. במסגרת הסדר הטיעון נגזרו על הנאשם בנוסף למאסר בפועל גם מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסכום של שקל לנפגעת. 30,000 אישום: פיגוע ליד הקבר פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתב אישום נגד תושב שכם, בן ת � , בגין פיגוע הירי בסמוך למ 15 5 חם קבר שמעון הצדיק בירושלים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. על פי כתב האישום, המחבל, שהחליט לבצע פיגוע נגד יהודים, הצטייד ברובה, הבחין בשני אנשים בעלי חזות יהודית - וירה לעברם. הוא נמלט מהמקום, ושני הפצועים, חסידי ברסלב, פונו במצב בינוני וקל. האישום מייחס לו עבירות של מעשה טרור ושל ניסיון רצח, נשיאה והובלה של נשק ושהייה בישראל שלא כדין. אבי שני

מירב שלמה מלמד

תופעת ידויי האבנים במזרח העיר על ידי נערים רעולי פנים היא תופעה שכוחות הביטחון מתמוו

דדים איתה כבר שנים רבות בין היתר בעזת אמצעים לפיזור הפגנות. אלא שייתכן שדווקא מחקר אקדמי שיזמו מומחים מהאוניברסיטה העברית הוא שישים סוף או לפחות יצמצם את התופעה. מן המחו קר התברר כי הרוב המוחלט של בני הנוער אשר משליכים אבנים במזרח העיר עושים זאת פשוט משיעמום. "כדי לטפל בבעיית אלימות חמורה שהיא כרונית קודם כל צריך להבין את הבעיה לעומק", מסביר פרופ' באדי חסייסי, ראש המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים של 'העברית' ואחד מיוזמי המחקר. "הקסם נוצר בעזרת יצירת שותפות בין המשטו רה, הפרקליטות והעירייה. הגופים הללו עובדים בדרך כלל בנפרד, אבל כולם הסו כימו שצריך להציל את הנערים, כי בסוף הם מסתבכים והעתיד שלהם נגמר. כאשר כולם שיתפו פעולה, איתרו ילדים שמארו גנים השלכת אבנים ושילבו אותם בתוכו נית מיוחדת, הדבר גרם לירידה חדה בהיקף ."75% התופעה, בשיעור של "הגישה של יד קשה" פרופ' חסייסי מספר כי המחקר המהפכני נולד בזכות מפגש מקרי. "פגשתי פרקו ליט מהפרקליטות בירושלים שסיפר שהם מטפלים במאות אם לא באלפי תיקים של זריקת אבנים. הוא אמר לי: 'ניסינו הרבה דברים כמו חקיקה ייחודית ומחמירה נגד משליכי אבנים ומעצר עד תום ההליכים, עירבנו את השב"כ ומג"ב, ולמרות הגישה של יד קשה לאורך השנים, העבירות התגו ברו וזה לא עבד'. התחלנו לחשוב על גישה של טיפול בעבירה, במודל שבו האקדמיה מעורבת". פרופ' חסייסי ושותפיו למחקר, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון, פרופ' מונא ח'ורי־כסאברי, וערן איצקוביץ', דוקטורנט במכון לקרימינוו לוגיה, בדקו קודם את הנתונים. התברר אירועים 1,000־ היו קצת יותר מ 2008 שב־ של זריקות אבנים במזרח העיר על ידי כבר נרשם שיא של 2015 נערים. בשנת החלו גורמים 20 7 אירועים. "בשנת 5,562 בפרקליטות מחוז ירושלים להוביל פרויקט

צילום: אוהד צויגנברג | נערים משליכים אבנים במזרח העיר

שמטרתו לצמצם את התופעה", מציין פרופ' חסייסי, "אלא שביולי של אותה שנה היה פיגוע בהר הבית, שהוביל להצבת מגנומו טרים במקום, והדבר גרם למהומות שבהן 70%־ נערים רבים השליכו אבנים. התברר ש מאירועי השלכת האבנים התרכזו בציר תנועה של קילומטר וחצי, וזה אומר ששאר השכונה נקייה", ציינו החוקרים והסבירו שהסיבה שהציר הזה היה מוקד להשלכת אבנים היא הימצאותו של בית ספר תיכון במקום. "אחרי שעות הלימודים באחת וחצי הילדים יצאו מבית הספר והשליכו אבנים, מה שלימד אותנו שאפשר למנוע זאת אם מאריכים את שעות הלימודים". ערן איצקוביץ', אחד מיוזמי המחקר, 15%- מוסיף: "ניתוח של התיקים הראה ש מאירועי זריקות האבנים התרחשו בזמו נוספים 15% , נים של מתחים פוליטיים בוצעו על בסיס חברות בארגוני טרור, בוצעו על ידי ילדים בדרכם 70%- ושאר ה הביתה מבית הספר, בהשפעת חבריהם. ממצא זה מלמד שלמרות שלאירועי זריו קות האבנים הקשר פוליטי ברור, מרביתם מתרחשים כאשר קיימות הזדמנויות בתוך שגרת היומיום של הילדים". לדבריו, גם קיים חשש כי הנערים הלוקחים חלק בפו עילות הזאת עלולים לפתח דפוסים עבו רייניים ולהיכנס למעגל הפשיעה. לטעו נתו, כאשר צעירים אלה יוצרים לעצמם זהות עבריינית הדבר פוגע בסיכוי שלהם להשתלב בחברה באופן אופטימלי בעתיד.

התוכנית המיוחדת שנבנתה עבור אותם צעירים כללה בין היתר טיפול פסיכולוו גי, קורסי הכשרה מקצועית וחוגי העשרה. במקביל בוצע שיח של נציגי הרשויות עם ועד ההורים בבית הספר, עם אנשי הוראה במוסד החינוכי ועם אנשי דת. גם העירייה התגייסה למאמץ ובין היתר דאגה לניקיון בשכונה, לשיפוץ מגרשי משחקים, ליום לימודים ארוך ולביקורי פרקליטים בבית הספר. במקביל בוצעה החלפה של כוחות משמר הגבול במשטרה 'כחולה', באזור שבו בוצע הניסוי. עוד טוענים החוקרים כי היתרון היחסי של הפרויקט הוא בקשר ובשיתוף הפעולה בין גורמי מפתח מרכזיים, שפעלו ביחד ובסנכרון מלא. בסיכום המחקר נטען כי "שילוב הכוחות הזה, תחת הסלוגן 'הצילו את הנערים', הוביל לשיתוף פעולה של כלל הגורמים, והוא הביא לצמצום תופעת זריקת האבנים בשכונת הטיפול". בעקבות הצלחת הפרויקט הוא הורחב בשנתיים האחרונות לשתי שכונות נוסו פות. בימים אלה מתגבשת תוכנית רחבת היקף ליישמו בכל השכונות במזרח העיר. על השאלה כמה ילדים הצליחה התוכנית הזאת להציל אומר פרופ' חסייסי: "עד נערים 90 'שומר החומות' היו בתוכנית כ־ שהיו מעורבים בזריקת אבנים והכי אקטיו מהם היו 5 ביים בשטח. אחרי הטיפול רק מעורבים בזריקת אבנים. זה אומר שהיה 'בינגו' בטיפול".

צילום: דגלס גתרי

פרופ' חסייסי: "אחרי

הטיפול רק נערים היו 5 מעורבים בזריקת אבנים. זה אומר שהיה 'בינגו' בטיפול"

צילום: משטרת י־ם

כך צומצמו אירועי זריקות האבנים:

ניקיון בשכונה, שיפוץ מגרשי משחקים ויום לימודים ארוך

החלפת כוחות משמר הגבול במשטרה 'כחולה'

שיח עם ועד ההורים, אנשי דת ואנשי חינוך בשכונה

לנערים ניתנו טיפול פסיכולוגי, קורסי הכשרה מקצועית וחוגי העשרה

זיהוי נערים שאחראים להשלכת אבנים והצעה להשתתף במחקר

זיהוי מוקד זריקת האבנים והצבת מצלמות במעגל סגור

נשקו של המחבל

56

19.5.2023 ˆ ידיעות ירושלים