ירושלים 19.7.24

ביום שני בלילה בית"ר הגיעה למלון הייאט בעיירה פבראץ המרוחקת כחמישים ק"מ מבירת בולגריה סופיה, ביולי. 25 למחנה אימונים שיימשך עד ה מקצועית, ברק יצחקי צריך להיות מודאג מאד כי על האף העובדה שיש לו הרכב לא רע בכלל, השמיכה המאד קצרה שלו תפגע בו ובקבוצה לאורך העונה הקרובה. אלמוג כהן, מתוך סיכון מחושב, הח־ 15-17 ליט לבנות כאן קאדר שיכלול שחקנים שעליהם תתבסס בית"ר בעונה הקרובה. ומדובר בשחקני הרכב טובים פלוס לקבוצה בליגת העל. בצד זה, לי־ צחקי אין כמעט תחליפים על הספסל וגם אלה שישנם כגיבוי רחוקים מאד מהאיכות שיש בהרכב. הפער הזה, מבטיח היעדר תחרותיות וגם משחקים לא מע־ טים לאורך העונה בית"ר עשויה להיתקע בגלל הרחקות, פציעות או סתם כושר לא טוב בתקופה מסוימת של שחקנים כאלה ואחרים בהרכב. דוגמא קטנה: אורי דהן הפצוע נצטווה לנוח כעשרה ימים. את מקומו תפס גיל כהן. אלא שבכל קבוצה יש ארבעה בלמים, לצורכי גיבוי. בהנחה שכהן חלילה לא יהיה כשיר, אין פתרון. זה נכון גם למ־ שבצת של איסמעילה סורו. מצד אחד, סורו הדפנסיבי מהטובים בישראל. מצד שני, הגיבוי שלו הוא ירין לוי הינוקא בן ממכבי חיפה (שנראה מצוין עד 18 ה כמה במשחקי האימון והוא כבר עם שני שערים מול בני יהודה ומול לוקומוטיב גורנה השבוע). אין ליצחקי שום דבר שי־ כול לחפות על סורו כשגם לוי הוא הרבה יותר קשר קדמי מאשר אחורי. לא דיברנו כלל על משחקים מסוימים מול הקבוצות הגדולות בהן יצחקי ירצה אולי שניים שלושה דפנסיבים בהרכב או לחילופין סיטואציה בה סורו לא בכושר ולוי לא בשל מספיק. בבית"ר מתהדרים, בצדק, בכך שלמח־ נה יצאו עשרה שחקני בית. עם כל הכ־ בוד והגאווה אף אחד מהילדים המקומיים האלה עדיין לא שחקן ליגת על לגיטימי. אילו בבית וגן היו מתכננים צירוף של ארבעה שחקנים נוספים כדי לייצר תח־ רות בריאה ואפשרויות, מילא. במציאות בה אמורים לחתום שני שחקנים נוספים בלבד, זה לא יהיה פשוט. למי שזוכר, בית"ר עברה טראומה לא קטנה בעונה החולפת כשבמחציות הרא־ שונות בכל משחק היתה מציגה יכולת טובה וגם מובילה בתוצאה ברוב המקרים. אלא שאז באה המחצית השניה בה השחקנים היו "נעל־ מים", היריבה היתה משתלטת ספסל לא איכותי מס־ פיק, היעדר תחרות שגרמה ללא מעט שח־ קנים לנוח על זרי הדפ־ נה וגם בשל עייפות של שחקנים שנשחקו כי שיחקו בלי הפסקה. דבר זה מקבל משנה תוקף כשבניגוד גמור ליוסי אבוקסיס בתקופתו קרו הדברים, ברק יצחקי מתעקש כי זה האני מאמין שלו, וזה גם הכדורגל המודרני בכל העולם. הכוונה לקבוצה שתשחק אינט־ נסיבי, שתלחץ, שתחנוק את קו הקישור האחורי של היריבה ותדחף על שדה המשחק וברוב המ־ קרים משווה את התוצאה או מנצחת בדקות הסיום. זה נבע בעיקר בגלל

ספורט

גבינה בולגרית

שלומי אהרוני

בית"ר נחתה בבולגריה והבעיה הכי גדולה של ברק יצחקי היא שהסגל המאמן מנסה להמשיך ‰ קצר מדי את הדרך מסוף העונה שעברה עם קבוצה שלוחצת ועובדת, אבל גם הוא יודע שבהיעדר ספסל ראוי ותחרות על ההרכב, מרחב התמרון שלו אחרי ההחתמה ‰ קטן והעסק שביר של הבלם מרסלין, שמגיע עם עבר מפואר והווה אפור - אלמוג כהן מחפש שחקן התקפה זר

אותו כל הזמן אחורה לכיוון הבלמים. זה עבד מצוין בפלייאוף התחתון בעונה שעברה, וגם היה ברוב המשחקים נאה לעין. אבל יצחקי, והוא הראשון לדעת את זה, לא יצליח ליצור כאן אג'נדה של קבוצה שלא מורידה את הרגל מהגז כמו שהוא אוהב להגיד, כשהשחקן היחיד שלו שבא־ מת משמש כטריילר בשני צדי המגרש, זה סורו. קאני וגם שחקן הכנף הזר הנוסף שאמור להגיע ילחצו, כך גם מיכה ויונה. אבל ארבעתם יעשו את זה בשליש האח־ רון של המגרש. בכל מה שקשור למרכז השדה, לכיווץ שבין קו ההגנה לקישור הכל יקום ויפול על סורו שעם כל הכבוד ליכולותיו הוא שחקן אחד. עוד נקודה בעניין הזה: נניח שבית"ר כפי שיצחקי מנסה לעצב במו ידיו, תהיה קבוצה שעובדת על המגרש כמו משוג־ עת. מה יקרה ביום בו היא תיתקל בקבו־ צות קטנות (זוכרים את ההפסד לחדרה בטדי?) שיעמדו מאחורי הכדור ויפרקו את העסק בהתקפות מעבר? ומן הצד

צילום: גטי אימג'ס | מרסלין. נסיך הגאות והשפל

19.7.2024 ˆ ידיעות ירושלים 62