ירושלים 21.1.22

החשששל המשפחה ובעיקר של אביו מחילול שבת והתרחקות מהדת ‰ המחויבות לחלקו הקטן בפעילות ), החיזוק המפתיע של קבוצת נערים 16( המפלגה ‰ והחיים בפנימיית מקווה ישראל ‰ שובאל־צדוק בן גביר א' של ירמיהו חולון, מספר על החיים החדשים בעיר הילדים, ומדוע הפוליטיקה היא ממש לא בשבילו מהישיבה בקרית ארבע לחוד ההתקפה במשחק בנו של חבר הכנסת איתמר בן גביר מחליף מגרש:

של מ.כ. ירמיהו קבוצת נערים א' חולון היא אחת הקבוצות הלוהטות של 14 מחוז מרכז (הליגה השלישית). אחרי 37 מחזורים היא מובילה את הטבלה עם נקודות, כשבמאזנה משחק עודף ונקודת יתרון על פני הדולקת אחריה, הפועל נק'). לאחרונה גם זכתה 36 קרית אונו ( קבוצתו של המאמן נתן מזרחי בחיזוק מפתיע, שעושה לה בימים אלה גם לא מעט יחסי ציבור: החלוץ שובאל־צדוק ), בנו הבכור של חבר הכנסת 16 בן גביר ( איתמר בן גביר ('הציונות הדתית', 'עוצ ־ מה יהודית'). כמה אירוני שהבחור הצעיר, שלפני כשבוע וחצי רשם הופעת בכורה וגול רא ־ על בית"ר 0:6 שון במדי ירמיהו (בניצחון פתח תקווה), לא ממש התעניין בכדורגל עד שהגיע לחולון. "הכל התחיל בכלל מזה שרציתי להפסיק את הלימודים בי ־ שיבה", הוא מודה. "הלימודים היו נמש ־ כים עד שמונה בערב. כבר לא היה לי כוח והרבה חברים טובים שלי עזבו. אז הלכתי לחפש מסגרת שהיא גם דתית וגם בתנאי פנימייה, ולא היו יותר מדי אופציות, אז הגעתי למדור הדתי ב'מקווה ישראל'". מה זה נבדל? לאחר שהתחיל את לימודיו במקווה נרשם בן גביר לחוג כדורגל במסגרת בית הספר. "תמיד אהבתי לשחק, אבל בעיקר עם החברים בשכונה, במגרשים קטנים, חמש על חמש, שום דבר רציני. זה לא שיש לנו מועדוני כדורגל ליד קרית ארבע, זה גם משהו שלא מתעסקים בו". מי שגילה את בן גביר הבן הוא מני כהן, מדריך כדורגל ב'מקווה ישראל', ובמקרה גם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בי ־ רמיהו חולון. "למרות שהוא מעולם לא היה במסגרת ספורטיבית רצינית, ראינו שיש לו רצון גדול", מסביר כהן, שצירף אותו לירמיהו לפני כחודשיים. "הוא היה מגיע לאימונים במגרש 'חולון חדש' בריצה וחוזר בריצה, כמו פורסט גאמפ, ומי שמכיר את חולון יודע ש'מקווה ישראל' והמגרש נמ ־ צאים בשני קצוות שונים של העיר. הבנתי שזה יכול להסתדר, ובינתיים זה נראה טוב". "לא משנה לי אבא שלו או ימין-שמאל", אומר המאמן מזרחי. "החיבור בינינו היה מהיר וטוב. בהתחלה הוא לא הבין כל כך את המשחק אבל הוא לומד. ברביעי שעבר הוא השתתף לראשונה במשחק ובתוך חמש דקות כבש גול לחיבורים. הוא בנוי טוב, רואים שהוא עובד בחדר כושר, מתאמן והתאמן הרבה שנים ברמה האישית". שובאל, עד כמה היה קשה לעשות את המעבר למגרש כדורגל אמיתי? "(צוחק) אין לך מושג כמה לא היה לי

כה לזה. אני אעדיף לראות סרט על פני צפייה במהדורת חדשות". אידיאולוגית, עד כמה אתה דומה לו? "מדינית־ביטחונית אני כמו אבא ולפ ־ עמים יותר, אבל בעניינים אזרחיים אני יותר מפלגת 'זהות', מינימום התערבות של המדינה בתחומי החיים שלנו, והפחתת מיסוי שהולך לדברים שהמדינה לא צריכה לממן". כשאתה פותח את הטלפון ורואה שאבא היה מעורב בתגרה עם מאבטח, ושולף אקדח, מה אתה מרגיש? "קודם כל, זה משהו שדי גדלתי איתו. אבא היה פעיל מאוד עוד לפני שנולדתי, פשוט בזמן האחרון הוא הפך לחבר כנסת וכל אירוע שהוא מעורב בו מקבל הד תק ־ שורתי גדול יותר וכותרות. בכל מקרה, הדימוי שלו כגזען הוא דימוי שגוי. אין לנו בעיה עם ערבים אלא רק עם ערבים שעו ־ שים פיגועים או מיידים אבנים על חיילים ואזרחים. יש אצלנו בבית ערבים שבאים לבקר, באים לקפה". ועדיין, אבא שלך פחות פופולרי בציונות הדתית לעומת ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהוא קיצוני לא פחות. "אבא שלי נדחה על ידי הציונות הדתית כי הוא לא הגיע מהאליטות של הדתיים והוא לא בן של רב. הוא יותר חוזר בתשו ־ בה, מזרחי. במחנה יהודה הוא זוכה לחי ־ בוק הגדול מהעם". הראש בבגרויות כפי שאפשר להבין, שובאל לא גדל כאוהד כדורגל. עד כמה לא? "אני לא חושב שיצא לי לראות אי פעם משחק דקות. אני מודה שאף פעם לא 90 במשך אהבתי באמת את הצפייה. אני מחשיב את עצמי אוהד בית"ר ירושלים ובארסה, אבל זה לא התבטא מעבר לכמה דקות של צפייה במשחק. אני ממש לא עוקב צמוד". עד כמה שונים החיים בחולון לעומת קרית ארבע? "האמת שלא כל כך. אני בעיקר בתוך 'מקווה ישראל', אני בבועה. אני יוצא לאימונים, לריצות, גם יוצא לקנות, לק ־ ניון, אבל את זה עשיתי גם בקרית ארבע כשהיינו יוצאים לירושלים. יש לי גם בג ־ רויות על הראש וזה לוקח ממני לא מעט זמן, ככה שעוד לא יצא לי להכיר את החיים במרכז". איפה נראה את שובאל השחקן בעוד שלוש שנים? "באמת שאני לא יודע אם אהיה שחקן בעתיד. אני אפילו לא חושב שאני רוצה. כל מה שאני יודע כרגע זה שככל שאני משחק יותר אני אוהב יותר ויותר את המ ־ שחק. וזהו".

ס פ ו ר ט שי בנימין שמש

שובאל־צדוק, השבוע. הקשר לכדורגל מקרי צילום: | בהחלט קובי קואנקס

הדתי? "זה לא כל כך מדויק. 'עוצמה יהודית', המפלגה של אבא שלי, לא דומה בע ־ ניין הזה לכל המפלגות שמרכיבות את 'הציונות הדתית'. אני מגיע לכנסים של המפלגה ואני רואה את האוכלוסייה. יש שם הרבה מאוד חילונים, תושבי פריפריה. המפלגה ממש לא פונה רק לדתיים. יותר מזה, היא הרבה יותר ימנית מדתית". הטיקטוק של "עוצמה" מה החלק שלך בפעילות של המפלגה של אבא, 'עוצמה יהודית'? "אני מגיע לכנסים מדי פעם, אבל אני בעיקר עוזר לאבא בכל מה שקשור לחש ־ בון הטיקטוק והאינסטגרם שלו". גם אבא שלך התחיל כדובר. אתה אולי עושה את הצעדים הראשונים לפוליטי ־ קה? "מה פתאום. זה ממש לא מעניין אותי. כבר בגילי לאבא היו שאיפות גדולות בתחום. אתה לא יכול לומר את זה עלי. אין לי משהו נגד זה, פשוט אין לי משי ־

מושג. במשחק האימון הראשון שילבו אותי כשחקן התקפה, וכולם צועקים לי: 'צא מנבדל', ואני בכלל לא יודע מה זה נבדל. אין נבדל במגרשים בשכונה. או שפתאום אני יורד עד למטה לעשות הגנה, ולא מבין שאני צריך לשמור על המקום שלי במע ־ רך... מלא דברים מצחיקים. היום אני כבר יותר מתמצא". הקבוצה שלך משחקת בשבת. איך זה מסתדר לך? "קודם כל המאמן יודע שאני משחק בשבת רק אם אני יכול להגיע למג ־ רש ברגל. אחרת אני לא משחק. בנוסף, הרבה קבוצות במחוז הן קבוצות 'צו פיוס' (דתיות), כלומר הרבה משחקים מלכתחי ־ לה לא משוחקים בשבת". איך קיבלו את זה בבית? ואתה לא עוד בן, אתה הבן הבכור מתוך חמישה. "זה היה בעייתי בהתחלה, וכן, זה משהו שמאוד הפריע להורים שלי. אבא ממש לא התלהב והוא חשש מזה שהאווירה במקום פחות דתית, אבל בסוף הוא קיבל את זה והיום הוא מרוצה". בכנסת אבא משמש נציג של ציבור חרד"לי. זה לא יפגע בו תדמיתית במובן

בן גביר. בהתחלה צילום: | חשש קובי קואנקס

המאמן, נתן מזרחי צילום פרטי |

21.1.2022 ˆ ידיעות ירושלים 48