ירושלים 21.3.24

שנהשכלשבי ספירו את דודו, רופא 'שערי צדק' ומייסד 'טרם', ד"ר דוד אפלבאום ז"ל, ואת 20 בדיוק לפני בת דודו נאוה ז"ל בפיגועתופתבעמק רפאיםשהתרחשערב חתונתה ‰ בשניםהאחרונותהואמוביל מיזם שבמסגרתו מלקטיםתלמידיםאתפרחי דםהמכבים ומשלביםאותם בסיכותשנענדותביוםהזיכרון בשםהדוד: ההנצחההמרגשת של ד"ראפלבאום ובתו

יום הזיכרון

אלינור פבריקר

ספירו בשדה דם המכבים. הצליחו להקדים את פריחתו צילום: רפי קוץ |

האגדה מספרת שבמהלך קרבות המכבים, בכל מקום שבו נפלה לאדמה טיפה מדמם צמח פרח דם

המכבים, ומאז הפך הפרח הארצישראלי לסמל שמופיע על מדבקות יום הזיכרון לח ־ ללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. "מדובר כמובן באגדה, אבל המסר של הסיפור הזה הוא מאוד אמיתי - של היכו ־ לת שלנו כחברה ישראלית ואומה יהודית תמיד לבחור 'להציל' טיפות דם שנופלות לאדמה, לא לתת להן לשקוע לתהום השכול אלא לבחור לקחת את זה למקום של צמי ־ חה", אומר שבי ספירו, תושב נוקדים ומנהל תוכניות ב'תגלית'. במשך חודשיים בשנה הוא עוזב את מרבית עיסוקיו ומקדיש את זמנו למיזם ייחודי בבתי ספר שבמסגרתו תלמידים קוטפים ומשמרים את פרחי הבר הארצישראליים ומשלבים אותם בסיכות ייעודיות שעונדים המשתתפים בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אבל במקום חתונה משפחתו של ספירו עצמו עלתה לישראל בעקבות השכול. "דני האז ז"ל היה חייל בודד שנהרג במלחמת לבנון הראשונה ", הוא מספר. "המשפחה שלנו היתה 1982 ב־ חברה קרובה של המשפחה של דני ואחותו היתה נשואה לדוד שלי. סבא וסבתא שלי טסו לארץ כדי להשתתף בהלוויה, ובהש ־ ראת מסירות הנפש של דני והחלוציות שלו, הם קיבלו על עצמם שבתוך שנה הם עולים לארץ, וכך היה". אבל השכול פגש את בני המשפחה גם כאן נרצחו דודו, 2003 בארץ, כאשר בספטמבר ד"ר דוד אפלבאום, מנהל חדר המיון של 'שערי צדק' ומייסד רשת מרפאות 'טרם', יחד עם בתו נאוה ז"ל, בפיגוע תופת בקפה הלל בעמק רפאים. "זה פיגוע שהרבה ירושלמים ובכלל ישרא ־ לים זוכרים כי נאוה היתה אמורה להתחתן למחרת בקיבוץ רמת רחל. בליל הפיגוע, הלילה שלפני החתונה שלה, הם יצאו לש ־ תות קפה לשיחה אחרונה של אבא ובת לפני הפרק החדש בחייה. המאבטח עצר מחבל מתאבד שניסה להיכנס לבית הקפה והוא התפוצץ על המדרכה. בכך המאבטח הציל הרבה מאוד אנשים שהיו בפנים, אבל דיוויד ונאוה נהרגו במקום. "אנחנו, המשפחה, התבשרנו על מותו של דיוויד מוקדם יחסית", משחזר ספירו, "כי כל החבר'ה של מד"א, זק"א ו'הצלה' שהגיעו לאירוע זיהו אותו כדוקטור המומחה לטיפול בפיגועים". מאז הפיגוע הקשה פעלו בני המשפחה רבות להנצחת השניים. "הדבר הראשון שדודה שלי עשתה אחרי השבעה היה לקחת את שמלת הכלה שנאוה לא זכתה ללבוש ולהפוך אותה לחופה שכל בני המשפחה מתחתנים תחתיה. היא אומנם קפאה בזמן, אבל מבחינתנו היא כלה לנצח. מהבדים

נאוה אפלבאום מתוך | ז"ל האלבום המשפחתי

ד"ר דוד | אפלבאום ז"ל מתוך האלבום המשפחתי

הפרח הלאומי שמציין את היום הזה", מסביר ספירו, ומוסיף בגאווה: "מכיוון שיום הזיכרון משתנה בכל שנה, כדי שהפרח יגיע לשיא הפריחה לשם קטיף היינו צריכים להקדים את הפריחה שלו לינואר-פברואר, ואת זה היינו חייבים לעשות בעזרת חממות. חברנו למומחים לגידולי פרחי בר ארצישראליים והצלחנו יחד לתרבת את הפרח ולגדל אותו. אחרי שנתיים של נסיונות הצלחנו לעשות זאת". כל המאמץ הזה, למה לא להסתפק פשוט במדבקה? "הרבה פעמים לא באמת מכירים את הפרח של דם המכבים, מלבד העובדה שהוא מו ־ פיע על המדבקה. לנו היה רעיון שיש פה סמל לאומי עם מסר כל כך עוצמתי, וברגע שהוא הפך לדו־ממדי קצת התנתקנו ממנו. תלמיד שהיה עכשיו בהתנדבות ושמע את סיפור השכול, ושימר בעדינות את הפרח וחיבר אותו לסיכה, לעולם לא ישכח מהו דם המכבים. בתחושה שלנו, בפעילות הזאת אנחנו מחיים את הסמל. יום הזיכרון לא יהיה רק יום של אבל ובכי, אלא גם כזה שמא ־ חד אותנו ועוזר לנו לצמוח. הפרח גם מגיע בקופסה, אז אחרי שאתה עונד אותו הוא לא נזרק על הקרקע, כמו המדבקות שמוצאים אחר כך בבתי העלמין או ברחבת בית הספר, אלא נשמר משנה לשנה באופן מכובד. וגם - את המדבקה מדפיסים במיליונים, אבל כל פרח שונה וייחודי. העוצמה של פרח אמיתי שעל החזה היא משהו שאי אפשר להסביר".

בים על ידי תלמידי השכבה שילבה עשייה קונקרטית עם ביטוי לערכים של נתינה וע ־ רבות הדדית". בבית הספר 'עמל תעופה וחלל' במעלה אדו ־ מים החליטו שכל צוות המורים והתלמידים יענדו את הסיכות המיוחדות. "מתן סיכת דם המכבים יהיה חלק משמעותי מיום הזיכרון הקרוב, מכיוון שדם המכבים מעמיד במרכז ערכים של לחימה והנצחה", אומרת שלו ־ מית אביחייל, רכזת תקשוב ורכזת שכבה בבית הספר 'עמל תעופה וחלל'. "עשינו חולצה ייצוגית לכל המורים ליום הזיכרון, וחשבנו מה עוד אפשר לעשות מיוחד ליום הזה. כשראיתי את הסיכה הבנתי שמצאתי את מה חיפשתי. היה לי ברור שהמנהל ושאר הצוות יתחברו מייד, וכך באמת היה". "אני מספר לתלמידים את הסיפור של דיוויד ונאוה וגם את הסיפור של סבא וס ־ בתא שלי, שעלו בעקבות מותו של דני האז ז"ל", אומר ספירו. "כשאני מספר את הסי ־ פור האישי שלי זה לא רק כדי לספר על טיפות הדם שנשפכו, אלא גם על הפרחים שפרחו בעקבותיהן, כדי להמחיש את מה ש'דם המכבים' מסמל - את הצמיחה מתוך השכול". , וכדי שכל 2019 העמותה הוקמה בשנת המיזם יעבוד נדרשו חבריה למצוא דרך לגדל בחממה את פרח דם המכבים, שצו ־ מח בטבע באזור ירושלים והוא מוגן. "הפרח פורח ממש בסביבות יום הזיכרון, בחודשים מרץ-אפריל, וזו הסיבה שהוא נבחר להיות

צילום אפרת כהן

"לפני כחודש סיימו לשפץ לזכר נאוה ז"ל את המקווה ברחוב המצור בקטמון, שבו היא טבלה בלילה שהיה האחרון בחייה"

שנשארו תפרו גם פרוכת לקבר רחל עם כיתוב גדול של 'כלה לנצח'. באופן סימ ־ בולי, לפני כחודש סיימו לשפץ לזכר נאוה ז"ל את המקווה ברחוב המצור בקטמון, ששם היא טבלה באותו לילה שהיה האחרון בחייה". פרח בר מוגן בחממה סיפורי השכול הללו עומדים במרכז הפ ־ עילות המיוחדת שיזם ספירו, שבה לוקחים חלק תלמידי בתי ספר מכל האזור, ובהם תלמידי שכבת ז' בגימנסיה העברית. תל ־ מידי השכבה הזאת בגימנסיה שבירושלים התנדבו לקטיף דם המכבים ואריזתו. "הת ־ למידים התרגשו מההרצאה ושמחו מאוד לקחת חלק במיזם", אמרה ג'ואנה ברוס, רכזת השכבה. "החלטנו להשתתף במיזם כדי לחבר את התלמידים לזכרון הנופלים במערכות ישראל ולהעמיק את השייכות שלהם לעם ולארץ. אריזת סיכות דם המכ ־

44

21.4.2023 ˆ ידיעות ירושלים