ירושלים 21.3.24

אוהב את העיר והעיר אוהבת אותו. מקבל את פרס יקיר צילום: | ירושלים יואב דודקביץ'

ילדות "כל הירושלמים בטוחים שאני ירושלמי מלידה, אבל אני במקור מרא ־ שון לציון. גדלתי בבית מוקף בעץ תות ענק, אשכוליות, תפוזים, תאנים, תמרים, לימו ־ נים, ואפילו פרות ותר ־ נגולות. הייתה לי ילדות כמו של ילד בקיבוץ".

ירושלים ואני "אהבה ממבט ראשון. המון רגש. היא מדליקה בימי שישי כשהשבת יורדת על העיר. היא עוברת שינוי מהותי ואתה חש את זה. בכל פעם אני עומד פה על המרפסת ואומר לחברים שלי - תראו איך השבת יורדת על ירושלים. אין את זה באף מקום בעולם, זה בטוח".

סיפורי חיים

טראומה "אהבה. יחידת הטראומה היא חלק מאותו מערך כללי שכולל בתוכו גם את הידיעה שמתק ־ בלת, פינוי הפצועים, הטיפול הראשוני וההחלטה לאן לפנות אותם, ואחר כך הטיפול בבית החולים והטיפול השיקומי. זמן התגובה הוא זמן מאוד־מאוד מע ־ ניין. מתקבלות החלטות בתוך מצבי אי ודאות, נכנסת לשם גם זו תורה ATLS התורה של ה שעובדת אחרת - הטיפול הוא אחר, ההחייאה של הטראומה היא לא אותה ההחייאה של התקף לב. זה מהפך בטיפול בפצועים . כשחזרתי 1990 שמתרחש מאז מארה”ב התחלנו להכניס את התורה הזו להדסה".

התבשר על הדלקת המשואה כשיצא מטיפול | נמרץ. ריבקינד צילום: רפי קוץ

שורשים אני נין של הרב מנחם מנדל מקוצק ובא מבית דתי. הסבא שלי היה החזן של העיר ביאליסטוק בפולין. פעם סיפר לי אחד המ ־ טופלים שהוא זוכר כילד שלסבא שלי היה קול ערב והוא היה בא לשמוע אותו במיוחד בתפילת מוסף של שבת והחגים. עשיתי טיול שורשים בפולין, ולקחתי איתי את ההיסטוריונית פרופ' שרה בנדר שעשתה דוקטורט על העיר ביאליסטוק וידעה את כל הפרטים על המשפחה שלי הרבה יותר ממני. ביקרתי בבית של אבא שלי וראיתי את המקום שבו היה בית הכנסת לפני שה ־ נאצים שרפו אותו. הבית של הסבא והסבתא שלי הוא יפהפה ועדיין קיים. כשהציגו אותי לבעלת בית המרקחתשפועל בו היום ואמרו לה שאני הנכד של בעלי הבית, היא הביאה מנורה כשעליה עדיין השעווה של הנרות. היא אמרה שהיא ידעה שיום אחד מישהו יבוא ולכן שמרה אותה. הבאתי את המנורה לישראל בדרך נס בלי שיתפסו אותי, ועד היום היא שמורה אצלי בבית. "הסבא והסבתא שלי יחד עם אבא שלי ודו ־ דה שלי ברחו מביאליסטוק לברודי. באק ־ ,1942 בנובמבר 2 ציה שהייתה בברודי ב נכנסו האוקראינים והרגו אותם. אבא שלי העמיד פני מת וניצל. לפי יומן שהוא כתב, הוא קבר אותם במו ידיו ולקח לו שלושה ימים לעשות זאת. בשנים האחרונות אני מנסה לאתר את הקבר שלהם ולהעלות את עצמותיהם ארצה. לצורך המשימה הזאת התגייסו אנשים מאוד טובים בהתנדבות מלאה, חלקם היו ביחידה לאיתור נעדרים של צה"ל. אנחנו מנסים לפתור את הפאזל כדי להבין איפה זה נמצא. עשינו עבודת מחקר רצינית, הבאנו אדמה משם ובדקנו את מרכיביה. כעת מה שאנחנו מחפשים זה של בית הקברות 1942 תצלומי אוויר מלפני בברודי. אנחנו לא יודעים איפה הם קבורים, אבל כיוון שהבית שלהם היה כקילומטר מבית הקברות אז הנחת העבודה היא שאבא שלי, שהיה אדם דתי, יקבור אותם בבית קברות. אנחנו באמצע העשייה, ובעזרת ה' נעשה ונצליח".

השוטר שחזר לחיים הקמת ‰ בבית החולים מערך הטראומה הראשון בארץ הטיפול בפצועי ‰ וגם 18 הפיגוע בקו ‰ במחבל שתכנן אותם החיפוש אחר קבר הסב באוקראינה באמצעות והבכי ‰ תצלומי אוויר של אמו שבעקבותיו החליט שעולם לא יטפל פרופ' ‰ במסגרת שר"פ אבי ריבקינד מ'הדסה', שנבחר להשיא משואה בטקס המרכזי בערב יום עצמאות הקרוב, חוזר לרגעים המשמעותיים בחייו

להיות רופא בירושלים

"משימה מאוד מאתגרת. אוכלו ־ סיות מגוונות ביותר וגם תיירים וצליינים. זו ההוכחה שאפשר לעשות את זה אחרת - ללא הבדל גזע, דת, מין, צבע או דעות פוליטיות. חוויה נדירה שאין כדוגמתה. זכיתי לטפל לדעתי בכל קצוות העולם, שלא לדבר על נשיאים כמו קלינטון ואובמה, נסיכות כמו הנסיכה מתאילנד. בזמנו טיפלנו גם בשגריר ארה"ב בירדן. הוא היה בדרך לוועידת מדריד ועשה תאונה בירושלים".

הדבר הכי חשוב שלמדתי בחיים "סבלנות וסובלנות, אמונה וקדושת החיים".

אלי נ ור פבריקר

21.4.2023 ˆ ידיעות ירושלים 46