ירושלים 24.11.23

האומן הבינלאומי דוד רויטמן התפרסם בשימוש בכלי נשק יורי צבע ביצירותיו ‰ אבל כשפרצה המלחמה הוא אחז בנשק אמיתי והקים כיתת כוננות בלב ירושלים כדי להגן על חיי משפחתו ושכניו ‰ "מפחיד אותי שילדיי יחוו את מה שחוו ילדי העוטף" כיתת הכוננות של 'לואי ויטון הישראלי'

מדינה במלחמה התושבים

צילום: פרטי | הירקות שניצלו

מצילים מזון במלחמה

בעיצומה של המלחמה מרחיבה קרן 'ירושלים ירוקה' את פרויקט הצלת המזון בשכונה לימי חלוקה רבים יותר וגם למשפחות המגויסים. הפרויקט, שהחל לפני כמה שנים בשוק הסיטונאי, התרחב לפני חצי שנה לשכונה בשיתוף המינהל הקהילתי והחנות השכונתית 'חמדת הארץ'. תושבי השכונה שותפים במיון הסחורה, שחלקה מועבר ליז צירת קומפוסט ורובה הגדול לחלוז קה לעשרות משפחות. המטרה היא להציל טונות של מזון שהיה עלול להיזרק, להתבזבז ולפגוע בסביבה. כך למשל, בשבוע הראשון של המז לחמה המתנדבים והמתנדבות לקחו את כמויות התפוחים שקיבלו והפכו אותם לעשרות עוגות תפוחים שנז שלחו למשפחות שבהן בן הזוג גויס למלחמה. את הפרויקט התחילו נגה סיבין ואיילת טיין והצטרפה אליהן תושבת השכונה מאיה שקד, שמז ציינת כי לנוכח הביקוש יש צורך בעוד ידיים מתנדבות כדי לשנע את ארגזי האוכל. עוזרים למפונים עיריית ירושלים הקימה מערך של עשרות מתנדבים ואנשי מקצוע אשר יסייעו לעשרות אלפי המפונים מהז צפון והדרום המתגוררים בעיר למז צות את זכויותיהם ולתווך בינם ובין השירותים בקהילה. בעירייה הסבירו כי ההחלטה על הקמת הצוות באה אחרי שהתקבלו פניות של מפונים אשר ביקשו לברר את זכויותיהם בנושאים כמו תעסוקה, פיצוי על נזקי רכוש ועוד. צוות היחידה העירונית למיצוי זכויות שבמינהל קהילה בעירייה קיים הכשרה לרכזים ולעשרות מתז נדבים תושבי העיר, במטרה לרענן ולעדכן מידע רלוונטי ולגבש מתכוז נת שירות ייחודית שתספק למפונים את המענה המיטבי שיסייע במיצוי זכויותיהם. מתנדבים ועובדי העירייה הגיעו לבתי המלון, הציבו דוכנים עם חומרי מידע וסייעו לעשרות מפונים שפנו לקבלת מידע על אודות זכויותיהם. אבישג זוהר

מירב שלמה מלמד

בימי שגרה מתאפיינות היצירות של דוד רויטמן במסר של 'לעשות אומנות ולא מלחמה'. רויטמן,

צלף בהכשרתו הצבאית, החליט לתרגם את הפוסט טראומה שלו מהצבא לאומנות. הוא התפרסם הודות לטכניקה מקורית שפיתח - ירי צבע על קנבס באמצעות אקדחים, רובים ואפילו טנקים ומטוסים. הוא זכה לשבחים ולהכרה בינלאומית והציג תערוכות ברחבי העולם, כולל בסוהו ז � באוקטובר ה 7 במנהטן, אבל אירועי הז כירו לו שלעיתים צריך להשתמש בנשק לצורך הייעוד המקורי שלו, וכך הוא היה בין הראשונים שיזמו הקמת כיתת כוננות בשכונות ירושלים. שליחות ציונית ), נשוי ואב לארבעה, מתגורר 44 רויטמן ( בימים אלה במרכז העיר ירושלים. הוא נולד י � עלה ל 10.5 באודסה שבאוקראינה, ובגיל שראל במסגרת קבוצת ילדי צ'רנוביל, שיזם הרב יצחק קוגן. בצבא שירת ביחידה מובחז רת, ולאחר מכן נלחם כחייל מילואים ב'חומת מגן'. את הקריירה האומנותית מעבר לים הוא התחיל בכלל בשליחות ציונית. "יצאתי לשליחות של תנועת נוער להקים פרויקט 'תגלית' ליהודים דוברי השפה הרוסית בצפון אמריקה. מדובר בקהילה שמנתה מיליון וחצי איש. הקמתי ארגון והתחלתי לצאת עם הקז בוצות כמדריך", הוא מספר. "בנינו פרויקט חינוכי למי שחוזר לאחר המסע בארץ. זה משנה את ההבנה של מדינת ישראל ואת החיבור לעם ישראל. בנוסף הקמנו תנועת נוער ענקית בצפון אמריקה שכל מטרתה היא לחבר יהודים רוסים דוברי עברית לישראל". אלף 50־ לדברי רויטמן, מאז הקמתה, כ איש לקחו חלק בפרויקטים של התנועה. "לעשות אומנות ולא מלחמה" על המילואים בארץ הוא מעולם לא ויתר. "התייצבתי לכל צו מילואים ולכל מבצע - 'חומת מגן', 'לבנון השנייה', 'צוק איתן'. חזרתי מייד לארץ. הרגשתי שאני לא יכול לחיות על האדמה הזאת ולא לקחת חלק בהגנה על העם".

רויטמן במדי כיתת הכוננות

פסלון ברונזה. "הראשון מוענק למפקד"

להשתתפות בלחימה היה מחיר, ולפז ני כארבע שנים הבין רויטמן שהוא סובל מפוסט טראומה. "חיפשתי דרך יצירתית לבטא את הרגשות שלי. אני מתעסק באומנות כבר עשור וחיפשתי דרך יציז רתית לבטא את הרעיונות שלי. הבנתי שהדבר הטוב ביותר שאני יודע לעשות זה לקלוע למטרה. זה מה שעשיתי בין היתר בצבא", הוא מספר. "התחלתי לעבוד על ביצוע טכני של איך אני משתמש באותו רובה שבו השתמשתי בצבא, אבל במקום לפגוע במטרה אנושית לפגוע בבד הקנבס. לקח לי כמה חודשים לבנות את השיטה מבחינה טכנית". לפני כשנתיים וחצי הוא פתח את התעז רוכה הראשונה במרכז מנחם בגין, ולאחר מכן הוא הוזמן למיאמי לעשות תערוכה, ובאוקראינה ובדובאי הוצגו עבודותיו בגז לריה. יצירות האומנות של רויטמן עוררו עניין רב בעולם והוא זכה לכינוי 'לואי ויטון היהודי'. קיבלת תגובות אנטי־ישראליות? "כל העולם שונא אותנו. בתגובות בפייסבוק ובמדיה כתבו לי 'רוצח ילדים' ושאני חלק משלטון האפרטהייד. אני לא מגיב לתגובות כאלה בדרך כלל. גדלתי באודסה בין אנטישמים ששנאו אותנו. בליז דה קיבלתי שם עברי, דוד, ותמיד התנכלו לי והתנפלו והרגשתי ששום דבר לא השתז נה מאז. התגובות של היהודים היו חיוביות. הרעיון של הפרויקט הוא הרי להוציא את האנרגיות השליליות והטראומה דרך אומז נות במקום להתפרץ בזעם". בין היצירות שרויטמן מציג ניתן למצוא קולקציה של פסלונים מברונזה של לוחמים ביחידות מובחרות בצה"ל. "את הפסלונים אני יוצר בשיתוף עם היחידות. אנחנו בוחז רים איזה ציוד רוצים שנבליט, איך יעמדו, ואז אני מצלם ומפסל מפלסטלינה, ואחרי זה יוצקים מברונזה. המסורת שלי היא שאת הפסלון הראשון אני מעניק למפקד היחיז דה. הענקתי פסלונים למפקד השייטת, , מפקד דובדבן". 669 מפקד

כיתת הכוננות ירושלמית

אחד המיזמים שעליהם שקד רויטמן בשז בועות האחרונים הוא הקמת כיתת הכוננות באוקטובר הבנתי 7 של מרכז העיר. "ב־ שמתחיל אירוע שהוא מעבר למה שאנחז נו רגילים בנוף של המזרח התיכון. הבנתי שדברים שקרו בדרום יכולים לקרות במז קומות אחרים כמו שקרה ב'שומר חומות' ושאסור למצמץ". כבר באותו יום החליטו הוא ודייר נוסף לשמור על הבניין שבו הם מתגוררים עם הנשק שברשותם, "ואז הצטרף בחור שלישי. עמדנו ופיטרלנו בבניין ובעיקר אבטחנו מתוך הבניין. היו אנשים שביקשו ליווי לצאת לבית כנסת ולהחזיר אנשים מתוך בית כנסת כי הם פחדו להסתובב לבד". מכאן החלה לצמוח כיתת הכוננות. "הבנו שהמצב לא הולך להסתיים בקרוב, ואחרי שהבנו את גודל האסון בעוטף נחרדתי מהמחשבה שיכול לקרות דבר כזה במרכז ירושלים ושבעצם הרבה מפגעים פוטנז ציאליים יכולים לשהות בשטח העיר בסגז נון של חמאס ולא יהיה מי שיעצור אותם". ממה הכי פחדת? "פחדתי שהילדים שלי יחוו את מה שחוו ילדים בדרום, שמחבלים מסתובבים בחוץ עם נשקים, הילדים בתוך ממ"דים ולא יהיה מי שיגן עליהם. הקמנו כיתת כוננות, ואנחנו מתאמנים עם אקדחי גומי במקוז מות סגורים כמו חניונים, ואת אימוני הירי בנשק חם אנחנו מבצעים במתקנים מסודז רים עם מדריכי ירי". הודות לקשרים שיצר עם יהודים בעוז אלף דולר 200 לם הצליח רויטמן לגייס לרכישת ציוד. "קניתי אמצעים לראיית לילה, אפודים, קסדות טקטיות, אמצעים מיוחדים לנשקים, ציוד רפואי ונעליים. חבר'ה שכולם יוצאי צבא 30 אנחנו מעל וכל אחד עובד בהתאם למיומנות וליכולות שלו".

'מצייר' באמצעות נשק עם צבע

צילום: העירייה | נותנים יעוץ

20

24.11.2023 ˆ ידיעות ירושלים