ירושלים 25.03.22

ספורט

השחקנים בבית וגן מרגישים שיש להם מאה טון על הרגליים ומבינים שירידת ליגה מעולם לא היתה כל כך מוחשית ‰ "זה סיוט", הם אומרים, "כהשכדור של אוז'בולט מהפועל חיפה פגש את הרשת רצינו למות. אי אפשר להגיד 'ננצח את המשחק הבא ויהיה בסדר' כי עד עכשיו אנחנו עם ניצחון אחד בחמישה וחצי חודשים. אם לא נתעורר זה ייגמר בבכי"

של ו מ י אה ר ו נ י

בבית"ר שלא אין שחקן אחד קפץ משמחה ביום שני בלילה כשהתב ־ שר שהפועל הפסידה לחדרה, ותאמינו לנו שזה לא נבע מהיריבות העירונית עם הצד האדום של העיר, אלא מחש ־ בון פשוט שבו ניצחון של החניכים של זיו אריה היה מסבך לבית"ר את החיים עוד יותר, מקרב את הפועל להישארות ומותיר את בית"ר למלחמת עולם מול מכבי פתח תקווה ונוף הגליל, שהיא בכלל מסובכת יותר מכולם. אנחנו לא פסיכולוגים, אבל כל אחד מבין של ־ עניין המנטלי תהיה חשיבות מכרעת, כשאחרי הפגרה יתחדש הפלייאוף התחתון כשלכל הקבוצות הנוגעות דקות הן קריטיות 90 בדבר ברור שכל בלי שום יכולת לתקן. בקיצור ולע ־ ניין, פלייאוף בלי נצחונות, בידיעה שבית"ר השיגה ניצחון אחד בלבד משחקי ליגה (הניצחון בדרבי 18 ב־ הושג דרך השולחן הירוק של ההתא ־ חדות לכדורגל) לא משאיר יותר מדי סיבות לאופטימיות. "אנשים פה מפחדים, וזה הדבר הכי טבעי בעולם, כי אם אתה לא מודע למצב או שאתה פסיכופת או שאתה נטול רגש", אומר גורם בבית"ר. "צריך לדעת לתעל את הפחד הזה למקומות טובים ולהבין שזה עדיין ברגליים

אוז'בולט פגש את הרשת של איתמר ניצן אמר לנו אחד השחקנים: "רצינו למות". "מי שאומר שהוא לא חרד מירי ־ דת ליגה, משקר", אמר לנו אחד מהם השבוע. "יש לנו שק על הגב כי אנחנו מבינים שעם כל הכבוד, לרדת ליגה עם בית"ר זה לא עם כמו נוף הגליל או מכבי פתח תקוה. זה סיוט. אי אפשר להגיד 'את המשחק הבא ננצח ויהיה בסדר', כי עד עכשיו אנחנו עם ניצ ־ חון אחד בחמישה וחצי חודשים. אם לא נתעורר זה ייגמר בבכי". פראיירים אם הייתם שואלים את יוסי אבוק ־ סיס עם יד הלב אם הוא קונה תיקו בסמי עופר, סביר שהוא היה חותם לכם על זה. אחרי הכל, בית"ר הגי ־ עה לסמי עופר בלי חוליית התקפה, שהפכה את נקודת התורפה בה ־ בקעת השערים לבלתי פתי ־

שלנו". שחקנים בבית"ר, לפחות רובם, חיים בתוך סרט האימה הגרוע ביותר בקריירה שלהם. אחרי אחד המשחקים האחרונים אחד השחקנים נכנס לחדר ההלבשה והשתולל. "יאללה", אמר בעצבים, "שנרד ליגה. אולי אנשים פה לא מבינים שבעונה הבאה הם יהיו בכל מיני חורים בלאומית, שיפוצצו להם את הרגליים ואף אחד לא יסתכל עליהם כי הם בליגה השנייה. אנשים פה לא רואים מה קורה לבני יהודה, לא מבינים שלרדת ליגה עם מועדון כזה זה אות קלון על הקריירה שלהם". בתוך מסדרונות בית וגן, בסמול טוק של השחקנים בינם לבין עצמם, קשה שלא לחוש את הלחץ והחרדה שיש אצל כל אחד מהחניכים של יוסי אבו ־ קסיס. בעוד אבוקסיס עצמו מתנהל בצורה מעוררת כבוד, מנסה להרים לשחקנים שלו את הביטחון וכל הזמן מרגיע את כולם (אל תקנאו במה שעו ־ בר עליו אבל הוא מצליח להפנים את זה), החברים על כר הדשא עולים לכל משחק עם מאה טון על הרגליים. במחצית בסמי עופר ביום ראשון, , שחקנים עברו 0:1 כשבית"ר הובילה מאחד לשני והתחננו: "בואו נשמור על הגול הזה ולא נספוג כי הניצחון הזה הוא כמו אוויר לנשימה". כשהכדור של

מאולץ של מיכאל אוחנה, שהיה עייף וגם נפצע (זה לא חמור) ברגלו, הפכו את שער השוויון לעניין של זמן. מאמן בית"ר בכל מקרה סיים את המשחק כשהוא תופס את הראש ולא מבין איך השחקנים שלו פספסו הזדמנות פז לס ־ ל � הדקות הראשונות ו 45 גור עניין ב ־ זכות בניצחון שהיה נותן לכולם המון אוויר. אם עד לפני מספר שבועות כולם דיברו על משחק ההגנה של בית"ר, אז בחלק הקדמי זה פשוט הולך ונהיה יותר ויותר מזעזע משבוע לשבוע. העובדה שהצהובים־שחורים צריכים שני פנדלים כדי לפגוש את הרשת רק ממחישה עד כמה אין כאן חלק קדמי שהוא מספיק ראוי ואיכו ־ תי לליגת העל.

בבית וגן שמו לב לעניין ההתקפי כבר לפני כמה שבועות. סמוך לסיום חלון ההעברות אדוארדו גררו

כבר היה בדרך לבית וגן אחרי שיחה בין אלי אוחנה לברק יצחקי, אולם יו"ר בית"ר הודיע ליצ ־ חקי שלמועדון אין מספיק כסף כדי

רה בעליל. ועדיין, במחצית הראשונה בית"ר היתה שווה לפחות שני שערים שהיו גומרים את המשחק. במקום זה, שורה של הח ־ מצות, הליכה אחורה, חילוף

צילום: עוז מועלם | חוגג. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר

25.3.2022 ˆ ידיעות ירושלים 70