ירושלים 25.04.25

תדהמה בעיר העתיקה: צו מניעה נגד חגיגות בר המצווה ברחבת הכניסה למרכז דווידסון

"החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי" טענה שמספר מפיקי אירועים השתמשו בשטח בית המשפט דחה את עמדת הנתבעים ולפיה ‰ המכונה "רחבת הבורסקאים" ללא אישור "פריסה" של אוכל במסגרת אירועים דתיים, תואמת את ייעודו של השטח הציבורי

יצחק טסלר בית משפט השלום בירושלים הוציא לאח־ רונה צו מניעה קבוע האוסר על קיום טקסי בר מצווה, ברית ואירועים נוספים בשטח הנמצא בכניסה למרכז (שצ"פ) ציבורי פתוח

של השטח הציבורי ואינו מצריך את אישור החברה. לאחר שבחן את טענות הצדדים, השופט איתן כהן דחה את טענות הנתבעים וקיבל את תביעת החברה לשיקום ולפיתוח הרו־ בע היהודי. בפסק הדין נקבע כי החברה היא בעלת זכויות החכירה בשטח ורשאית לקבוע את אופי השימוש בו. בית המשפט ציין כי גם אם השימוש בשטח ציבורי פתוח מותר, הוא עדיין כפוף לאישור בעל הזכויות בשטח, ובמקרה זה, החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. בנוסף לצו המניעה, בית המשפט חייב את מפיקי האירועים לשלם לחברה לשיקום ול־ שקל 18,000 פיתוח הרובע היהודי סכום של כדמי שימוש ראויים בגין השימוש בשטח, שקל נוספים עבור הוצאות 18,000 וכן משפט ושכר טרחת עורך דין. יצוין, כי הקרן למורשת הכותל המערבי מעניקה בחינם שירות של עלייה לתו־ רה לחתני בר־מצווה. לאחר רישום באתר האינטרנט של הרשות, מדריך יפגוש את המשפחה וילווה אותה במהלך הנחת תפילין והעלייה לתורה, אך השירות איננו כולל אספקת מזון.

דווידסון שבעיר העתיקה. התירוץ המקורי

שצ"פ הוא שטח פתוח בבעלות ציבורית, לא בנוי, אשר מוגדר בחוק כשטח לרשות הציבור ולרווחתו. שצ"פ יכול להיות גן ציבורי, כיכר עירונית וכדומה

"החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי" שפנתה לבית המשפט טענה כי היא בעלת זכויות החכירה בשטח המכונה "רחבת הבו־ רסקאים". עוד נטען כי מספר מפיקי אירו־ עים השתמשו בשטח ללא אישור. המפיקים נדרשו 2019 מתברר כי ביולי להפסיק ולקיים אירועים ברחבה. לאחר שהדרישה לא נענתה, הציבה החברה שי־ לוט בשטח האוסר על קיום אירועים. למ־ רות זאת, מפיקי האירועים המשיכו בפעי־ לותם, מה שהוביל להגשת התביעה לבית המשפט. הנתבעים טענו בבית המשפט כי הרחבה היא המיועד לשימוש הציבור הרחב. הם גם ציינו כי עיריית ירושלים היא זו שאחראית

המחשה: צ'אט־ג'יפיטי | חגיגת בר מצווה בכותל

על תחזוקת השטח, ולכן לכאורה אין לחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי זכות למ־ נוע את השימוש בו.

הנתבעים אף טענו כי השימוש שהם עושים בשטח, הכולל "פריסה" של אוכל במסגרת אירועים דתיים, תואם את ייעודו

פרסום ראשון

גברים ונשים ‰ ישיבת פורת יוסף הציבה בכניסה למקום הקדוש את המכונה לממכר חולצות ‰ המעוניינים לקיים את המנהג, מקבלים תמורת תשלום סמלי את הבגד יחד עם נוסח התפילה לאחר מכן הקונים מתבקשים להשליך את החולצה לפח כדי לשמור על קדושת המקום ועל נקיונו פטנט חדש בכותל המערבי: קונים חולצה כדי לקרוע אותה כאות אבל על חורבן המקדש

עובדות שלא ידעתם על הכותל: הקיר לא ‰ היה חלק מהמקדש הוא נועד ‰ לתמוך את דופן ההר 2/3 ‰ מהכותל נמצא מתחת לקרקע את ‰ קוברים אפשר ‰ לשלוח פתק לכותל במייל הפתקים מהכותל

יצחק טסלר רבבות המבקרים בכותל המערבי במה־ לך פסח הופתעו לגלות מוצר חדש המוצע למכירה - מתקן למכירת חולצות שנועדו להיקרע כדי לקיים מנהג עתיק. מוכרים בלבד מתברר כי במסכת מועד קטן שבתלמוד הבבלי נאמר כי מי שרואה את המקום בו חרב בית המקדש בירושלים, חייב לקרוע את בג־ דיו תוך אמירת פסוקי אבלות מתאימים. על ראיית מקום המקדש נאמר שיש לקרוע את הבגד בצד שמאל, מעל הלב, באופן הדומה לקריעת הבגד לאחר מותר אחד ההורים. ראוי לציין, כי בגד שנקרע לאות אבל על מות הורים, אין לתקן בהמשך אלא יש לה־ שליך את הבגד לאשפה. המנהג מבטא לא רק אבל על העבר, אלא גם כיסופים לגאולה ולבניין המקדש מחדש. הקריעה היא אקט של הזדהות עם

רים שהריבונות היהודית מפחיתה את גדר "חורבן" ולכן אין חובה לקרוע, בעוד אח־ רים טוענים שהחורבן המהותי - היעדר בית המקדש - עדיין קיים ומחייב את הקריעה. למרות המורכבויות ההלכתיות ישנם בצי־ בור הדתי והחרדי, מי שמקפידים על מנהג הקריעה בעת ביקורם בכותל המערבי או בנקודות תצפית על הר הבית. הבעיה היא שהמבקרים לא רוצים להשחית את הבגדים שאיתם הם מגיעים לכותל. לכן בישיבת "פורת יוסף" השוכנת מול הכותל, הוחלט להציב מכונה המוכרת חו־ לצות פשוטות שאותן ניתן לקרוע. כי מי שקונים, מקבלים גם את נוסח התפילה הקצר. ליד המכונה הוצב פח אליו משליכים את החולצה בתום השימוש הקצרצר, כדי לשמור על קדושת וניקיון המקום. יוסף פיינהנדלר שהיה הראשון לזהות את היוזמה המקורית, ציין כי למרות שרבים מהמבקרים התעניינו במכונה לממכר החו־ לצות, הוא לא ראה איש שקונה בפועל.

צילום: יוסף פיינהנדלר | תאונה קשה של קורקינט חשמלי

בנוגע ליישומו. אחד הדיונים המרכזיים נוגע לשאלה האם הריבונות הישראלית על ירושלים וחלקים מהר הבית מבטלת או משנה את חיוב הקריעה. יש פוסקים הסבו־

אבל הלאום והשתתפות פעילה בצער על החורבן. אף על פי שהמנהג נשמר לאורך הדורות, בימינו קיימים דיונים הלכתיים שונים

22

25.4.2025 ˆ ידיעות ירושלים