ירושלים 25.04.25

ספורט

עשה את הדבר הנכון

אינספור מילים, פרשנויות ואפילו ניסיון לחדור לחצרו של הרב המייעץ, סבבו את ההחלטה של עומר אצילי בינואר האחרון לסגור את כל הקצוות בחזרה שלו למכבי חיפה ואז לעשות סיבוב פרסה ולחתום בבית"ר לשלוש שנים. לא ניכנס לויכוח הילדותי מה עדיף, כי זה עניין סובייקטיבי לחלוטין. גם לא את אמות המידה המוסריות של להגיד כן ולהפוך אותו ללא- כי זה לא יפה מצד אחד, אבל גם ראוי להערכה מצד שני. אבל נדמה שאצילי, בחושים מחודדים של איש בורסה ו/או סוכן ביון מנוסה ראה את הנולד. הוא קלט שמה שקורה השנה בחיפה, זה סוג של עמידה במקום, של חוסר יכולת לדעת לנצח, של אובדן כח ההרתעה. מצד שני, בית"ר, וזה לא מדויק בעליל אבל כן הנרטיב- משדרת צמיחה מחודשת, טירוף של הקהל, משהו שפתאום בלי ששמנו לב, הפך למרענן הרשמי של ליגת העל. זה לא משנה שחיפה מעליה בטבלה, ושהקבוצה של ברק בכר, ככל הנ־ ראה תרוץ בעונה הבאה לאליפות מה שלבית"ר יהיה יותר קשה לביצוע. אצילי זיהה, כמו שאומרים בעולם האופנה, את הטרנד העכשווי, בית"ר, ואת זה שכבר די משעמם ובנאלי- חיפה. סביר להניח שאם היה מחזיר את הגלגל

מטראבל מייקר לפליימייקר

אני כבר לא ילד ירוק אם יש רגע אחד בקיץ שיעקב שחר היה מעוניין לחזור אליו בזמן, זה המומנט בו ההנהלה שלו נתנה לירין לוי אישור לצאת למחנה האימונים של בית"ר עוד בטרם הילד חתם על חוזה ארוך טווח בירוק. אין כרטיס גירוד בעולם, שהיה מעניק לברק אברמוב, אלמוג כהן וברק יצחקי, זכייה בכל הקופה: גם שחקן ברמה של לוי ובעלות של חמישים אחוזים על כרטיס השחקן שלו, גם חוזה לכישרון הצעיר עד לתום העונה הבאה וגם, זיעה קרה אצל קברניטי מכבי חיפה כדי שלוי ילבש ירוק כבר בקיץ הקרוב, עניין שאברמוב מטיל עליו וטו מוחלט. אם שחר היה יכול, הוא היה מנהל או מורה לכפופים לו לנהל את כל האופרציה הזו אחרת. לוי, הרבה יותר מהע־ זיבה של פיירו, הפספוסים של הזרים והקושי למצוא חלוץ עד הנחיתה של גיא מלמד מעבר לכביש בחיפה, היה יכול להיות הבאלאנס שחסר כל כך לקבוצה של ברק בכר. זו מול ב"ש, זו שלא הצליחה לעצור 3:0 שהשמיטה יתרון של את הפועל ירושלים אצלה בבית, זו שגם בית"ר, פעמיים העונה, עשתה לה בית ספר בניצול מצבים. לוי, עדיין רחוק מלהיות שחקן מושלם, אבל הוא בדיוק ההגדרה של המילה "בלוק". זה שמעביר את כובד המשקל של המשחק מהצד של הקבוצה שלו לצד של הקבוצה היריבה. בדיוק מה שחסר לברק בכר, בדיוק מה שהוא עושה בבית"ר לבד. בלי קשר אחורי לצידו, בלי ביום שני תארח בית"ר, את מכבי חיפה בטדי, למשחק שהוא קרב ישיר על המקום שלושת האסים של ‰ השלישי ברק יצחקי, ירדן שועה, ירין לוי ועומר אצילי, הם הפספוסים הכי גדולים של הירוקים בשנים האחרונות שהיו גם יכולים לעשות עבורם את ההבדל בכישלון שלהם העונה

בואו נשחק משחק: נניח שיש להם תקציב כלכלי בלתי מוגבל כדי לרכוש שחקן יש־ ראלי אחד בלבד לקבוצה שלכם. במי תבח־ רו? קרוב לוודאי שבסקר דימיוני שכזה, ירדן שועה היה לוקח את כל הקופה. אין דבר מתסכל יותר מאשר לראות כוכב כדורגל נראה כמו הצל של עצמו בקבוצה שלכם והופך למגה סטאר בקבוצה אחרת. תשאלו את אוהדי מנ'צסטר סיטי שלא יכו־ לים לסבול את הפריחה של קול פאלמר בצ'לסי וזו רק דוגמא אחת על איך במקום אחד אתה יכול להיות צפרדע ובמקום אחר נסיך. שחר היה הראשון לזהות את הכישרון של שועה ורכש אותו מבני יהודה, כי היה בטוח שמדובר בשובר שיויון סטייל חיים רביבו ויוסי בניון בתקופתם. אלא שאוהדי מכבי חיפה וכל הסביבה, הרבה יותר נהנתה (לא מעט באשמתו של שועה) להשוות אותו לראובן עובד מאשר לשני כוכבי נבחרת ישראל במיל. לא ברור מה קדם למה: המשפחתיות של בית"ר אל מול הניכור בחיפה, המסקנה של שועה שמתחיל להיגמר לו הכביש אם לא יתעורר, או בעצם העובדה שבמועדון שמ־ נסה להמציא את עצמו מחדש הרבה יותר קל לך, ובכן, להמציא את עצמך מחדש מאשר להפוך לחלק מרכזי במכונה המשומנת שה־ געת אליה. מה שבטוח, שועה בגלגול הזה כבר כנראה לא ילבש את המדים הירוקים של חיפה, אם כבר, הוא יהיה זה שנהנה לרקוד מולם על המגרש כשחקן יריב, כסמל של בית"ר, כפנים של המועדון. לא נעים להגיד, אבל חיפה עם שועה בגירסתו החדשה, היתה במקום אחר לגמרי גם העונה גם

שלומי אהרוני

לאחור היה מקבל את אותה החלטה בדיוק, ואם יזכה (בלי נדר) עם בית"ר בגביע, ההח־ לטה הזו רק תקבל חותמת מהדהדת.

בעונה שעברה. לא היה ולא יהיה זר, לא משנה בכמה כסף, שיצליח להעניק לשחר וסמי עופר את רגעי הקסם שמספק מספר של בית"ר. 7 הרווח, כולו של הצהובים

סורו שכבר לא מתפקד, אפילו בלי בלמים שאפשר ללכת איתם למכולת.

שחורים (ולא, הניסיונות של משה חוגג לקחת קרדיט על המהלך הזה לא רלוונטים, כי גם אם הוא זה שליהק את שועה לבית"ר, הנזק הכו־ לל שגרם, מאפילים אפילו על ההברקה בדמות הרכי־ מחיפה). 7 שה של מספר

אצילי, לוי ושועה. הרווח | כולו שלנו צילומים: עוז מועלם

25.4.2025 ˆ ידיעות ירושלים 66