ירושלים 26.04.24

מחר בבלומפילד, הטלנובלה של יוסי אבוקסיס והיריבות ההיסטורית של בית"ר והפועל תל אביב יזוזו הצידה לטובת מה שחשוב באמת: קרב תחתית על שש נקודות שהמפסידה בו עשויה להיאלץ לפנות את הלו"ז בימי שישי ולנסוע, כאימפריה בדימוס לכל מיני מקומות שכוחי אל כדי לנסות לעשות העיניים יהיו ביפו, אבל האוזנייים ‰ עלייה באשדוד ובמושבה בתקווה שאם הצהובים והאדומים לא ידאגו לעצמן, אולי הקבוצות האחרות יצילו אותן

יכול להיות שבמאי מוכשר מנטפליקס, היה עושה מהסיפור הזה של אבוקסיס- אברמוב בית"ר-הפועל ת"א, סדרת קאלט. היה פיקנטי ועסיסי להתעסק בסיפור אבוקסיס על כל נספחיו אלמלא שני המועדונים שאבוקסיס העביר בהם את מירב שנותיו בענף היו במלחמת קיום אמיתית

הוא קרב על החיים. ליטרלי. לאף אחד אין את הזמן ואת הלוקסוס להתעסק ביוקרה או בחשק לנצח את היריבה המרה כדי לראות את היציעים ממול בצבע הנגדי הולכים הביתה עם הפנים ל � , מ 1984 בין הידיים. המשחק ההוא ב - חמת יום הכיפורים של בית"ר במובן של הטראומה היה חשוב רק לצהובים שחול רים והוא היה על הקצפת והשמפניות. עם השער של זהבי היה 2010 זה של מאי בדיוק אותו רעיון רק כשהפעם הפועל ת"א היתה זו שהגיע לשוקת ורצתה לשתות מים מהעננים. כל השאר היו משחקי ליגה חשובים ומעניינים לאחת מהקבוצות או לשתיהן אבל אף פעם לא היינו בסיטואציה שהמשחק כמו זה של מחר הוא על הרבה יותר משש נקודות. יש לו מעט אוהדי בית"ר שמתים לסגור חשבון עם אבוקסיס מחר ולראות אותו מפסיד. אבל במציאות הנוכחית של שתי הקבוצות אנחת הרווחה של ניצל חון היו בשביל להישאר עם הראש מעל המים כשכל השאר הוא באמת בונוס. באופן מדהים, למרות שכל העיניים יהיו נשואות מחר לבלומפילד במפגש שכבר הבנתם לא מומלץ לבעלי לב חלש, האוזניים יהיו גם באשדוד במשחק של המקומיים מול הפועל פתח תקוה אולי גם במושבה במשחק של מכבי פתח תקוה נגד נתניה. ככה זה בחיים, בית"ר והפועל עם כל הגודל האוהדים וההיסל טוריה המפוארת שלהן, כל כך חלשות ולוזריות העונה, שאם הן ימשיכו לאבד את עצמן לדעת תמיד אפשר לקוות שאחרות יעשו בשבילן את העבודה. על וגם ביציע המזרחי 5 דבר אחד גם בשער בטדי מתפללים ביחד- לא לקום בעוד כמה חודשים ביום שישי בבוקר ולתכנן נסיעה לאום אל פאחם.

שנים, יש לשני המועדונים 15 כמעט הללו גורל משותף. כמו מלכת יופי מזל דקנת שפעם היתה גורפת פרסים וקל מפיינים והיום מסתכלת במראה ומגלה קמט על קמט, כך בדיוק המועדון הצהוב והאדום. בבלומפילד חיים על הימים של משה סיני, שבתאי לוי, אוסטרץ', שכטר ורמוט וערן זהבי. ביציעי טדי על אוחנה, מלמיליאן, ברוכיאן, יצחקי, בואטנג ועידן טל. ההווה? דהוי. שתיים מהאימפריות היותר גדולות בישראל, רחוקות שנות אור מהמתרחש במכל בי ת"א תל אביב ומכבי חיפה, שהכסף הגדול שלהם לא נגמר והבעלים שלהם לא הולכים לשום מקום, בעוד בשני הקצוות של מה שהיה פעם מאבק פול ליטי אידיאולוגי מחליפים בעלי בית כמו גרביים, מתכתשים פעם בשנתיים שלוש בדרישות הבקרה התקציבית ומל תפללים שלא לרדת ליגה דרך השולחן הירוק של בית הדין בגלל הפחתת נקול דות או קריסת מערכות טוטאלית. השל מות רק מתחלפים- פעם זה חוגג והניל סנובים, פעם זה גאידמק והמייצברגים, ועל הדרך כולם מתגעגעים לאלי טביב שקיבל כרטיס אדום משני הקהלים. מה שנשאר, זה להילחם על החיים בליגה מול קבוצות בסדר הגודל של אשדוד שפעם היו מצטלמים למזכרת אחרי משחקים מול האימפריה מירושלים או זו מתל אביב. הבמה הלאומית גם בהפועל וגם בבית"ר כל אחת מהצד שלה, היו שמחים לתקוע מסמר נוסף בארון של יריבתה בדרך לליגה הלאומית. הבעיה היא שששתיהן בתוך )20:00 הקלחת והמשחק מחר (בלומפילד

קאלט. אולי גם בערוץ ויוה היו קופצים על המציאה. אלא שגם בכדורגל, כמו בחיים, המציאות חזקה מהכל, והיה פיל קנטי ועסיסי להתעסק בסיפור אבוקסיס על כל נספחיו אלמלא שני המועדונים שאבוקסיס העביר בהם את מירב שנול תיו בענף היו במלחמת קיום אמיתית והראש שלהם היה, עם כל הכבוד לשל חקנים הראשיים במחזה הזה, בהישרדות של המועדונים, שאחד מהם עשוי בתום העונה להגיע לשפל המדרגה ולרדת לליגה הלאומית. הטרגדיה של היריבות השנאה והאיבה של בית"ר והפועל ת"א, היא שכבר

מגיע וגם לוקח בחשבון שטריקת הדלת בבית וגן היא חטא שעלול לחזור כמו בומרנג היה נוהג אחרת. אלא שכמו ניהול משחק מאחורי הקווים, לפעמים צריך לקבל החלטות בזמן אמת כשהל חמצן דליל והלב עובד שעות נוספות. זה מה שאבוקסיס עשה, ואת הנעשה אין להשיב. פעם היינו יכול להיות שבמאי מוכשר מנטפליקס, היה עושה מהסיפור הזה של אבוקסיס- אברמוב-בית"ר-הפועל ת"א, סדרת

ידיעות ירושלים ˆ 26.4.2024 31