ירושלים 26.08.22

אלף 20" תלמידים יהודים לא רשומים" על המחסור העצום במקומות לימוד: "מכשירים כיתות על העוני הקשה של ילדים ‰ במגדלים ובמרכזי קניות" ירושלמים: "יש לראשי האגפים תקציב למשקפיים ואפילו ועל התופעה של ילדים שעולים לכיתה ז' ‰ לנעליים" וכמעט שאינם יודעים קרוא וכתוב: "אנחנו בהחלט מזהים יואב זמרן, חושף את המצב החינוך בירושלים ‰ בעיה" ומצהיר: "אם נעז יותר - ולא נפחד לתת למנהלים 2022 לטעות, נקבל מערכת חינוך יותר טובה" יו"ר מנח"י מגלה:

ראיון ראשון

חוזרים ללימודים המנהל של המנהלים

זמרן השבוע במשרדו. "חינוך מיני? יש תוכנית שמותאמת לזרם הדתי־לאומי"

מירב שלמה מלמד / / צילום: י ואב דודקביץ '

התלמידים הנעלמים, הכיתות החסרות והילדים שכמעט אינם יודעים קרוא וכתוב גם כשהם עולים לכיתה ז'. יו"ר מינהלת החינוך העירונית (מנח"י), יואב זמרן, מגלה בראיון ראשון מאז נבחר לתפקיד מה בדיוק קורה במערכת החינוך הירו ־ שלמית: "מכשירים כיתות במגדלים ובמרכזים מסח ־ ריים"; מסכים שיש בעיה ברמת קרוא וכתוב גם אצל תלמידים שסיימו יסודי: "פתחנו תוכנית מיוחדת לשי ־ פור המיומנות"; וחושף כמה תלמידים בכלל לא רשו ־ אלף יהודים". 20 אלף, מתוכם 37 מים אצלם במערכת: "

בעיית הכיתות החסרות ("אנחנו שוכרים שטחים בטירוף") , נשוי לעידית ואב לשלושה. 56 יואב (זימי) זמרן, בן הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני במינהל חינוכי מהאוניברסיטה העברית. זמרן שימש כמנהל פנימיית עין כרמית ולאחר מכן כמנהל בית הספר הניסויי ארגנטינה, כשבמהלך אותה תקופה הקים בית ספר נוסף. לאחר מכן שימש כמשנה לראש מינהל חינוך וכראש אגף פדגוגיה וטיפול בפרט. לתפקידו הנוכחי כיו"ר מנח"י נבחר זמרן לפני כשנה. מה יהיה עם המצוקה האדירה במקומות לימוד? למרות הצהרות העירייה על השקעות ענק בתחום, ובניית כיתות רבות, נראה כי הבעיה רק גדלה. מיליון שקל, הכל 200 "אנחנו שוכרים מבנים ביותר מ־ כדי לתת חינוך ראוי. רק השנה פותחים חמישה בתי ספר חדשים במזרח ירושלים. אנחנו שוכרים בטירוף ומשפ ־ רים את רמת ההוראה. הפנטזיה כמובן היא לגמור לב ־ כיתות פלוס. לכן אנחנו בונים 3,000 נות - חסרות לנו כל הזמן ומשלימים את הפער על ידי שכירת מקומות. גם מבנה זמני צריך קרקע. וצריך גם אישורים. למעשה, אנחנו מגמישים את עצמנו עד הקצה. אני לוקח מבנים ועושה להם התאמות והופך אותם לכיתות. רוב המבנים השכורים שלי הם בעצם מגדלי בתים ומרכז מסחרי". בעיר קיימת תופעה, שלא ברור מה גודלה, שישתל ־ מידים שעולים לכיתה ז' שכמעט לא שמואותהאינם יודעים קרוא וכתוב. האם אתם מודעים לבעיה, ומה

אתם עושים כדי להילחם בה? "בנוגע לרמת הקריאה והכתיבה - אנחנו בהחלט מזהים בעיה. התחלנו בבתי הספר היסודיים תוכנית מיוחדת שעוסקת בשיפור מיומנויות הקריאה והכתיבה. זו יוזמה שמתוכננת לרוץ במשך שנים. זה גם אירוע ארצי, ובמשרד החינוך עשו מיפוי של התופעה. עכשיו אנחנו מתמודדים עם זה".

הבעיה הפלסטינית ("שתי רשתות מסיתות קיבלו אזהרה")

על המחסור במבנים: "אנחנו בונים כל הזמן ואת הפער משלימים על ידי שכירת מקומות. למעשה, אנחנו מגמישים את עצמנו עד הקצה"

כיצד אתם נאבקים בנושא של מסלול הלימוד הפלס ־ טיני, שמוביל לא פעם להסתה וגורם לצעירים להפוך לקיצונים? "יש לי צוות, יחד עם מכון מהאוניברסיטה העברית, שיושב על החומרים הפלסטיניים. יש שתי רשתות שקי ־ בלו הדחה על תנאי וסגירה על תנאי בעקבות חומרי תלמידים. בכל מקרה, 3,000־ הסתה. ותבינו - מדובר ב גם מדינת ישראל צריכה להילחם בהסתה. אנחנו עושים את זה ביד רמה, ועכשיו משרד החינוך סוף סוף עוזר לנו, ובהחלט רואים את הדינמיקה של זה בשטח". יש תלמידים, גם מבתי הספר של העירייה במזרח העיר, שמשתתפים בהפגנות קיצוניות. איך מתמו ־ דדים עם זה במוסדות החינוך? "אני מפריד בין תפקיד בית הספר לבין מה שקורה בש ־

26.8.2022 ˆ ידיעות ירושלים 44