ירושלים 26.08.22

גפינוביץ' על גלגלים. | החלום - ניצחון בקטע צילום: נועה ארנון

ה � ל לא הרבה כולים ם תהדר בתואר פורץ דרך. רותם גפי ה נוביץ' ממכבים דווקא כן. האמת, בצדק. בחודש שעבר היא פתחה דף חשוב בהיסטוריית רכיבת אופניים בישראל, כשהפכה לרוכבת הרא ה שונה בכחול־לבן שהשתתפה במרוץ הגדול בעולם: הטור דה פראנס - במהדורה החדשה שלו. למרות הכאב הטור דה פראנס הוזנק בחודש יולי האחרון במהדורת הנשים שלו (בצמוד לגברים ובניהולו), לראשונה אחרי הפסקה ארוכת שנים כחלק מתהליך ההתעוררות הגדולה של הענף. לישראל יש שתי רוכבות מקצוע ה ניות - עומר שפירא ורותם גפינוביץ' - אבל בעוד שפירא לא נכללה בהר ה כב קבוצתה האמריקנית אי.אף לטור, ) רכבה עבור רולאנד 30 גפינוביץ' ( מבין 101 השוויצרית וסיימה במקום ה־ כל משתתפות הטור. וזה לא היה פשוט: טור הנשים כלל שמונה שלבים והרוכבות נסעו, טיפסו קילומטרים. "זה 1,100 על הרים וגמעו היה באמת השבוע הקשה ביותר שע ה ברתי בחיי", מודה גפינוביץ', שעברה במהלך הטור תאונה קשה שבעקבותיה סיימה במקום אחד מחוץ למאייה הרא ה שונה. כשאומרים לה שזה כבוד גדול שהיא בכלל סיימה את מרוץ האופניים הקשה בתבל, היא מבקשת להפסיק. "זה נשמע קצת כמו סיכום. אני לא רוכבת על אופניים רק כדי לסיים תח ה רות", היא מבהירה מיד. "מצד שני, עם איך שהדברים התגלגלו, הנפילה שלי ומה שהיא לקחה איתה מבחינה פיזית ונפשית - זה מה שיכולתי. אין לי מה להתבאס. אני לוקחת את מה שצריך והיום אני חכמה יותר לגבי העתיד". להחמיא לך שאת פורצת דרך, זה בסדר? "זה משמח, זה מספק, אבל שוב, אני לא הגעתי רק כדי להשתתף. אם הייתי יוצאת מהתחרות עם מקום אחד על הפודיום, או הצלחה אמיתית אחרת, אז הייתי הרבה יותר מבסוטה". מה שבטוח, גפינוביץ' יצאה מה ה טור כאובה. במהלך אחד הקטעים, היא עברה התרסקות קשה, פרקה את הכתף ונחתכה קשות באוזנה. "רצי ה תי לסיים, אז באיזה שהוא מקום לא הייתה לי כל כך ברירה והמשכתי, למרות הכאבים", היא מסבירה. "רצי ה תי להגיע לקו הסיום, אבל אני יכולה להגיד לך היום - כשאני עדיין מטופ ה לת בכתף - שהפציעה משפיעה עליי עד היום". פריקה בכתף, חתך באוזן. לא עדיף להתמודד על מסלול אחר? "תראה, התקשרתי לאמא שלי אחרי אותו קטע בו נפצעתי, היה לי חתך עמוק באוזן. כשחיכינו במיון, היא אמרה לי: 'לא עדיף לעבוד במשרד?'. ועכשיו ברצינות: ההורים תומכים בי לאורך כל הדרך. מה שכן, ברור שהם דואגים. אתמול הייתה לי שוב שיחה עם אמא שלי, שביקשה שתתפור אותי באוזן פלסטיקאית. כי זה מקום עדין ויכול להשפיע. אמא פולנייה, מה לעשות".

ספורט

ר ע נ ן ו י י ס

זרת ארצה, היא מגיעה כמובן לבית רותם גפינוביץ' הפכה לרוכבת הישראלית הראשונה שהשתתפה בטור דה פראנס - במהדורה החדשה שלו - וממשיכה לחשוב רחוק: "החלום הגדול? לעמוד יום אחד על הפודיום" ‰ ראיון מיוחד הטור הנכון בקצה העולם

החיים בספרד

הוריה מאיה ודרור במכבים. "רוב השנה אני בספרד", אומרת גפינוביץ'. "אנחנו הרי מתחרים בכל אירופה. אני מתגוררת ליד ברצלו ה נה, מכאן הכי נוח להגיע לכל היע ה דים באירופה. כבישים נוחים, מזג אוויר שנותן להתאמן ברוב השנה וגם עלויות יחסית נמוכות". מה זאת אומרת? "בכספים שאני מרוויחה, אני לא יכו ה לה להרשות לעצמי לחיות בישראל". עד כדי כך? "מבחינת פרנסה, יש שכר מהקבוצה שאני רוכבת בה ומ'ישראל פרמייר טק' שהיא הספונסרית שלי. אני מודה כמובן לכל מי שתומך, אבל זה מספיק בקושי. באירופה אני יכולה לחיות מזה פחות או יותר, אבל לא יכולה לחסוך לעתיד". די מרגיז. "זאת הסיטואציה. אני מחפשת עוד תמיכות מבחוץ. זה לא כל כך פשוט. היום החשיפה לספורט הנשים מאוד גדולה. יש לנו ספורטאיות שיכולות לחיות טוב בארץ. אני עוד לא מצאתי את הנוסחה המנצחת לצערי".

), עורכת 33 יש לה שני אחים - מור ( ), שהשתחרר 27 דין במקצועה ועידו ( מצה"ל ולומד מחשבים. "כל המשפחה מתגעגעת. ההורים שלי, כאמור, מאז ומעולם תמכו בי והלכו איתי אחרי החלום והבחירות שלי. ברור שיש קשיים. למשל יש תחרויות שאתה נמצא בקצה השני של העולם ואף אחד לא יודע כלום עליך עד שאתה מרים טלפון ואומר שהכל בסדר. המשפחה לומדת לחיות עם זה". זה לא סוד שענף רכיבת האופניים מקושר בעל כורחו לסמים ממריצים. "הבעיה, אם תרצה, של הענף, היא שהוא מקושר ללאנס ארמסטרונג. היום יש הרבה פחות סימום, אם בכלל. המדע ברמה מאוד מתקדמת ואני רוצה להאמין שכולם נקיים. אני לפחות לא נתקלתי בזה". מה לגבי חלום גדול? "בסופו של יום, אני יודעת שלא אהיה אלופת אירופה או אזכה בטור. אבל כן הייתי רוצה להשיג באחד הימים ניצחון בקטע בטור דה פרא ה נס".

"רכיבת אופניים מבחינתי זה משהו שאני קמה אליו בבוקר והולכת לישון איתו בלילה", אומרת גפינוביץ', שמ ה שעות 20 קדישה שישה ימים בשבוע כ־ בתחביב שהפך מהר מאוד עבורה למ ה קצוע. גפינוביץ', כמו בכל סיפורי האגדות, החלה את דרכה בעולם האופניים כי ה לדה בחוג ומהר מאוד הבינה שהכביש הוא המקום הטבעי שלה. היא התחילה לרכוב על אופני הרים במסגרת חוג רכיבה במודיעין כשהייתה בכיתה ח', כעבור שנה כבר הבינה שהיא רוצה לדווש יותר על הכביש ועברה לחוג אחר - שם גילה אותה המאמן דרור ורדימון וזיהה את הפוטנציאל. בכיתה י' כבר החלה להתחרות באופן רציני ולרכוב על פי תוכנית מסודרת. את השירות הצבאי עשתה כספור ה טאית מצטיינת וניצלה זאת לשהייה של שלושה חודשים בחו"ל עבור ק � התקבלה ל 2013 תחרויות. בשנת בוצת רכיבה בלגית מקצועית ומאז היא נודדת באירופה. למעשה היא נמצאת שישה חודשים כל שנה ברח ה בי אירופה וחיה בספרד. כשהיא חו ה

"הבעיה של ענף רכיבת האופניים היא שהוא מקושר ללאנס ארמסטרונג. היום יש הרבה פחות סימום, אם בכלל. המדע ברמה מאוד מתקדמת ואני רוצה להאמין שכולם נקיים. אני לפחות לא נתקלתי בזה"

60

26.8.2022 ˆ ידיעות ירושלים