ירושלים 26.11.21

תרבות

/ אלי נ ור פבריקר /

הוא 8 כשיוסי שטרית היה בן הותקף מינית בידי מדריך בתנועת הנוער ‰ הוריו לא האמינו לו ולא העניקו לו את התמיכה המתאימה ‰ לאורך השנים הוא חווה התקפי חרדה והתקשה לתת אמון באנשים ‰ בתהליך ארוך וכואב הוא הפך למדריך ומאמן אישי והחל לדבר על הטראומה הכפולה ‰ בחודש הבא יעלה בתיאטרון 'החאן' המופע 'קפה עם חלב' - הצגה שמתארת את הסיוט ואת הליך השיקום הארוך שהוא עבר ומלווה בהרצאה שלו הצגת חייו

בדצמבר 9 יעלה ב־ בתיאטרון 'החאן' המופע 'קפה עם חלב', הרצאה המלווה בהצגת יחיד שמתארת את האונס ואת הליך השיקום כ � ). "האונס ה 53 הארוך שעבר יוסי שטרית ) פול שלי". במילים אלה הוא מתאר את הטר ־ גדיה שמלווה אותו מאז ילדותו. "המשמעות של 'אונס כפול' היא האונס הנפשי שעברתי אחרי האונס הפיזי", הוא מסביר. "כשבאתי הביתה וסיפרתי להורים שלי, הם לא הכילו את זה ולא האמינו. התגובה שלהם גרמה לי להבין שאני צריך לסתום את הפה ולהמשיך הלאה". "הריח נחרת לי בזיכרון" הסיוט התחיל בחופש הגדול שבין כיתה ג' ל־ד', במהלך פעילות שגרתית בתנועת הנו ־ ער ברמת גן, היישוב שבו גרה משפחת שט ־ רית. "במהלך פעולה שגרתית ביקש ממני רכז המדריכים עזרה והתלוויתי אליו לבניין הישן, הנטוש והשרוף של תנועת הנוער, שהיה ממוקם מעבר לכביש. הוא הכניס אותי לאחד החדרים וביצע בי את זממו. הוא היה מאוד גדול, גם בגיל וגם פיזית. "כשחזרתי הביתה סיפרתי במקלחת לאחי, , מה קרה לי. הוא הציע לי לספר 14 אז בן להורים. כשיצאנו מהמקלחת פגשתי אותם יושבים במטבח ושותים קפה שחור עם חלב. הריח הזה נחרת לי בזיכרון והפך להיות ריח שאני לא יכול לסבול עד היום. באופן מפתיע שנה 30 ומבהיל, גם כשחזרתי הביתה אחרי כדי לדבר איתם ולעשות איתם קלוז'ר על מה שקרה, הם ישבו באותה פינה ושתו קפה שחור עם חלב. "התגובה של אבא שלי היתה לבקש מאח שלי לבדוק אם זה נכון בכך שישאל את הרכז אם זה באמת קרה. מייד ירדנו למטה, אלא שכמובן כבר לא היה שם אף אחד. מאותו הרגע הסיפור הזה נמחק – מבחינת ההורים שלי הוא לא עלה יותר על השולחן. ומבחינתי, בשלב מסוים זה כנראה נמחק לי מהזיכרון ולא חייתי את זה. אבל הייתי חי את החרדות, את התקפי החרדה, את חוסר הביטחון ואת חוסר האמון באנשים. הייתי לבד במלחמת הישר ־ דות יומיומית. גם כילד, עם חוויות קשות של התקפי חרדה ונדודי שינה בלילות שלמים, אף אחד לא ידע כי לא שיתפתי. הבנתי שאסור לי לדבר. זה הוביל להידרדרות בכל תחום בחיים שלי. בבית הספר הפכתי להיות ליצן ומופרע, הלימודים בכלל לא עניינו אותי, בגרות לא היתה לי. רציתי רק לברוח מכל מיני מקומות. לצד זה, הפכתי לילד מאוד מקובל כי עשיתי בלגנים ושעשעתי את כולם, אבל אף אחד לא ידע ממני שום דבר. "פשוט הייתי ילד רע, הייתי מרדן וגרמתי להם המון רע. היינו גרים קרוב לבית הספר ואמא שלי היתה צריכה להגיע פעמיים בשבוע לבית הספר כדי להתחנן בפני המנהלת להח ־ זיר אותי לספסל הלימודים. עד כדי כך הייתי

צילום: פרטי | שטרית. רציתי רק לברוח

68

26.11.2021 ˆ ידיעות ירושלים