ירושלים 27.05.22

גוני נאור, הפנים של הפועל, משחזר את אנחת הרווחה ששחרר אחרי ההישארות בליגה ‰ הרגע שבו הבין שהקבוצה שלו הפסידה את הדרבי בגלל יותר מדי זרים על הדשא אבל לא סיפר לאף אחד ‰ החיבור עם זיו אריה ‰ והרצון להישאר כאן למרות הצעות ממקומות יותר גדולים ‰ בינתיים הוא ינצל את הפגרה לטיול אחרי צבא שנדחה בגלל הקריירה זו לא היתה עונה טובה, אבל השגנו את המטרה

ספורט

כשאתם תצפו בגמר מחר בערב, הצ'מפיונס ליג בין ליברפול לריאל מד ־ ריד, גוני נאור, קפטן הפועל, יהיה על המטוס בדרך לפנמה כדי לחבור לבני המחזור שלו שדחו את הטיול שלא ־ חר הצבא בגלל הקורונה, והוא יצטרף אליהם לשבועיים האחרונים של הטיול. נאור הוא עוף מוזר בכדורגל הישראלי. אמרו עליו שאם לא היה כדורגלן היה טייס. "אני לא מתחרט שלא עשיתי טיול אחרי הצבא כי הרווחתי את הכדורגל. גם ככה הטיול הזה הוא הפסקה מהלימו ־ דים שלי לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, אז ככה שתמיד יש לי משהו מועיל לעשות". מי שרוצה להבין עד כמה נאור מחובר להפועל, לא רק ככדורגלן שכיר במוע ־ דון אלא הרבה יותר כפנים היפות שלו, צריך ללכת כמה שבועות אחורה. או אז הגיעו שחקני הפועל בסיום העונה בשעה ארבע לפנות בוקר לחגוג בפאב בתל אביב את ההישארות בליגה ופגשו שם, לגמרי במקרה, את ברייט אנובקארה, החלוץ האנגלי ששוחרר בגלל סעיפי התנהגות קשים ועדיין ממתין למשפט בארץ על נהיגה בשכרות. בזמן שכל שחקני הפועל, בנימוס, בירכו את החלוץ לשלום, נאור בחר להתעלם ממנו. "אני לא מסוגל להיות נחמד למישהו שפגע במועדון. הוא לא עזב בגלל חוסר התאמה מקצועית או חוסר מזל אלא בגלל שהח ־ ליט שהוא עושה את מה שהוא רוצה בזמן שאנחנו נלחמים על החיים שלנו בליגה". נאור, והמחמאה הזאת מגיעה לו, הוא בדיוק השחקן שהייתם רוצים בקבוצה שלכם. הוא נאמן באופן טוטאלי, מנהיג ומקצוען ואחד שהסמל שעל החולצה עדיין גורם לו צמרמורת בגוף. במהלך העונה, בעקבות הזימון לנבחרת, החלו לחזר אחריו בקבוצות קצת יותר גדולות מהפועל, ונאור בחר לדחות את כולם בנימוס. "היו גישושים מקבוצות שאתם קוראים להם 'גדולות', אבל זה לא מע ־ ניין אותי כרגע. הרבה יותר חשוב לי להצליח לגדול ולהתפתח עם הפועל. אני זוכר מצוין שהפועל שלפה אותי מהנוער של מכבי תל אביב, שם לא ראיתי דקת דשא, ונתנה לי הזדמנות, וכן, אני רוצה להחזיר על היחס הזה. החיבור שלי למועדון טוב לכולם".

של ו מ י אה ר ו נ י

בהחלט מסכים שאין רגע או משחק שהוא זיכרון טוב ומשמעותי מהעונה הזו", הוא אומר. "זו היתה עונה קשה, מתישה, כזו שאתה מפסיד משחק אחרי משחק וכל הזמן מזכיר לעצמך שבסך הכל אתה צריך לעקוף שתי קבוצות כדי שהשנה תיזכר כהצלחה ולא ככישלון. זה מאוד סיזיפי, שונה לגמרי מעונה שבה אתה עולה ליגה כשאתה חוגג כמעט כל משחק. הגאווה הגדולה שלי היא שבכל שבוע בגלל התו ־ צאות הלא טובות הביטחון שלנו רק נפגע וירד יותר יותר, ועדיין הצלחנו לשמור כאן על חדר הלבשה מאוחד ומלוכד. לא נעים להגיד, אבל כן הסתכלנו על מכבי פתח תקווה ונוף הגליל וכל הזמן אמר ־ נו 'הם במצב יותר גרוע משלנו, אז בואו נאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה'". והרגע הכי קשה בתוך העונה המתי ־ שה הזאת? "לא חושב שהיה אחד ספציפי שהוא נקודת שבירה. אישית, מאוד כאב לי בטדי), 1:1 על הפציעה שלי מול חדרה ( שהשביתה אותי לחודש וחצי ומנעה ממני לעזור לקבוצה. כמעט בכל פעם שהפסדנו אז גם נוף הגליל ופתח תקווה הפסידו, אז איכשהו הרגשנו שזה תלוי בנו. אני זוכר שבאוטובוס אחרי ההפסד לקרית שמונה מגול טיפשי, בדרך היינו מאוד מודאגים כי היה לנו ברור שאנחנו יורדים אל מתחת לקו האדום, ופתאום

וכשאתה מגיע לנבחרת אתה לא אומר לעצמך: "הגיע הזמן להתקדם למועדון יותר גדול"? "לא, כי אני זוכר מצוין שהגעתי לנבחרת בזכות הפועל ויודע לתת קרדיט למועדון שהאמין בי. זומנתי למשחק מול מולדו ־ בה ולמרות שהתחממתי לא נכנסתי כמחליף, אז לצע ־ רי אין לי הופעה רשמית

תנו לגדול בשקט בצל אנחת הרווחה מהעובדה שהפועל שרדה בליגה, גם נאור יודע שאי אפשר לקחת יותר מדי רגעים מהעונה האחרונה ולנצור אותם. למעשה, אין אף רגע כזה שבו הפועל הצליחה לרגש באמת, גם לא במשחק ההישרדות מול מכבי פתח תק ־ ווה, שהיה אומנם הישג ספורטיבי אבל לא משהו שחייבים לספר לנכדים. "אני

במדים הלאומיים. מצד שני, זו היתה מחמאה ענקית לחלוק חדר הלבשה עם ערן זהבי, ביברס נאתכו וכל השחקנים הכי טובים

של הכדורגל הישראלי. אני מק ־ ווה שיהיו לי עוד זימונים. מה שב ־ עיקר משמח זה שאתה יודע שאם תהיה טוב הדלת פתוחה לכולם".

צילומים: דני מרון־הפועל ירושלים | אנובקארה. התעלמות מופגנת

27.5.2022 ˆ ידיעות ירושלים 78