ירושלים 27.09.24

אני שואפת להכי גבוה שיש"

מהו ה"מעוז"?

"מעוז" הוא חלק ממשפחת טילי הספייק המדויקים של ק"ג . זה 3 רפאל והוא הקטן והקל ביותר השוקל רק כ- חימוש משוטט (רחפן) הנפרש במהירות תוך שניות, מספק יכולות התקפה מדויקות על מטרות נסתרות באזורים עירו־ ניים צפופים בהם הדיוק הוא קריטי. ה"מעוז" מופעל על ידי חייל שמכוון אותו לחוג בשקט סביב סמטאות או בתוך מבנים בעזרת מחשב לוח. הוא נושא חומ־ רי נפץ השווים לשני רימוני יד שמתפוצצים על המטרה בדיוק רב וקטלני מבלי לסכן את הלוחמים. טווח ההפ־ מטרים, כשהוא 500 עלה שלו בשטח בנוי מגיע ל- קמ"ש וצולל 60 נע באוויר במהירות של כ- קמ"ש. 70 במהירות של

"כל המכשולים שעברתי רק מחזקים אותי בדרך, למדתי גם מהכישלונות שהיו, זה רק הגביר את הביטחון"

הבאים של מערכות הנשק שמבטי־ חים את ביטחון ישראל. יש גאווה על המסירות של אנשי הצוות, שעובדים סביב השעון כדי לתת פתרונות יצי־ רתיים למצבים מורכבים. לאחרונה עבדתי על פרויקט שעדיין מסווג, עם פוקוס ניהולי מאוד גבוה. היה תענוג לעבוד עם יתר אנשי הצוות ולמצוא פתרונות לבעיות מסוימות. הגענו לאינטראקציה כזו שאפשרה לנו לצ־ מצם את זמן הפיתוח של אותה מערכת לחודש ימים, שזהו הישג לכל מי שמ־ בין בפרויקטים כאלו". ר' הייתה שותפה לעוד פרויקטים משמעותי ברפאל, בהם פרויקט "מעוז", רחפן המתאבד שפותח ברשות. (ר' מס־ גרת) מה הרגע הכי מרגש שחווית בעבו־ דתך? "אני חושבת שהרגע שכל פרויקט שעבדתי עליו והוא מצליח והופך למ־ בצעי הוא מרגש. הבאת פרויקט לסיום מוצלח, שזה לא דבר מובן מעליו, מרגש מאוד מאוד". מרימה את הראש עד כמה בסביבה שלך מודעם למה שעושה, ועד כמה מעריכים ומפרג־ נים? "רק הסביבה הקרובה יודעת, פחות או יותר, אבל גם להם אני לא מספרת יותר מידי. הסביבה הפחות קרובה יודעת שאני עובדת ברפאל. לפעמים מתע־ ניינים, שואלים שאלות, אומרים בטח בתקופת מלחמה אתם עסוקים בדברים כאלו ואחרים, אבל ברור שהם לא יוד־

חשוב בתכנון שבבים מודרניים). שוב, בעידוד בעלה ניגשה ר' לתפקיד והת־ קבלה, ומאז היא שם. "בעלי אמר לי תלכי אין ספק שתתקבלי, אם לא את אז מי? והתקבלתי. ברפאל נחשפתי לפרויקטים הכי מתקדמים, אתה נמצא בחזית הטכנולוגיה והפיתוח. עם הזמן הפכתי גם לחונכת, לראש צוות וריפי־ קציה, עברתי בין חטיבות, בחטיבה בה אני עובדת כיום גם בניתי שיטות עבו־ דה ומתודולוגיה בתחום הוריפיקציה. בשלב מסוים המנהל שלי הציע שאעבור לתחום נוסף, הנדסה קשוחה, שזה כתי־ בת קודים לשימוש דרישות המערכת. הוא ראה התלבטות בעיניים שלי ואמר לי שיש פה מקרה מיוחד, הזדמנות שפו־ גשת מוכנות. אמר לי להתייעץ ולחזור אליו עם תשובה. כמובן שחזרתי עם תשובה חיובית ומאז אני משלבת בין שני העולמות, הנדסת וריפיקציה והנ־ דסת קשוחה. עבודה מאתגרת, עם המון משמעות". גאווה ומסירות כיום, עובדים עשרות בני העדה הדרוזית ברפאל בהם נשים. השנה יש מבצע גיוס מיוחד לרפאל מקרב בני העדה, כאשר הכוונה להכפיל ולה־ שליש את המספר העובדים הדרוזים. ר': "רפאל עושה מאמצים לגייס בני עדה, כולל התאמת הסעות, הצבת יעדי גיוס, התאמה לחגים, ועוד. רפאל רוצה את העובדים הכי טובים שאפ־ שר לגייס ואין ספק שזהו המקום הטוב ביותר להתפתח. הדבר הכי משמעו־ תי הוא שאתה שותף לפיתוח הדורות

את בעלה, שגם למד הנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. לבני הזוג יש שני ילדים, בן ובת. הלימודים בטכניון היו מאתגרים. "גם בטכניון הייתי בין הנשים הבו־ דדות ולפעמים האישה היחידה בכמה מהקורסים בהם השתתפתי. הלימו־ דים היו מאתגרים אבל בעזרת בעלי שחדף ועזר הצלחתי". ואז, יום אחד במהלך הלימודים, קרה עוד מקרה שקבע את המשך דרכה. "נס־ עתי עם בעלי לאדריכלית שתכננה את הבית שלנו והתגוררה במשגב. בדרך עברנו ליד מכון רפאל בלשם. בעלי הסביר לי את העבודה החשובה שעושים שם וכמה המקום מאתגר וקשה להתק־ בל לשם. באותו רגע, סימנתי את רפאל כמטרה ואמרתי 'פה אני הולכת לעבוד'. וזה קרה". הזדמנות ומוכנות ר' הייתה האישה הראשונה במשפחתה שלמדה תואר והייתה מהדרוזיות הרא־ שנים 11 שונות שנכנסו לרפאל. לפני פתחו ברפאל מסלול מיוחד לנשים דרו־ זיות בתחום הנדסת וריפיקציה (אלמנט

עים מה אני עושה. כולם מפרגנים לי על העבודה שלי. בבית הספר בו למדתי גם רוצים לפרסם את הסיפור שלי, כדי להוות השראה ודוגמה אישית לבנות". שברת כמה תקרות זכוכית, מה הלאה? "אני שואפת מאוד גבוה, הכי גבוה שאפשר. כאישה דרוזית, שיש לה שאיפות מאז שהייתה קטנה, אני מכ־ וונת גבוה. כל המכשולים שעברתי רק מחזקים אותי. למדתי גם מהכישלונות שהיו, זה רק הגביר את הביטחון. אני מרימה ראש ומביטה קדימה. אני רוצה שכל נערה שלומדת כיום תסתכל ותא־ מין בעצמה שזה אפשרי. בשנים האחרו־ נות יש ברפאל עלייה משמעותית במ־ ספר הנשים בתפקידי מפתח. אני רואה עצמי בתפקידים שבהם אוכל לתרום ולהשפיע. מצד שני, יש לי גם חלון לפתוח להקים חברה משלי, להנגיש את ההיי טק לפריפריה, אבל החלום קיים". ברפאל רואים בך סמל "מבחינתי זו ממש סגירת מעגל. אני מרגישה שניפצתי את תקרת הזכוכית שנה היה אפשר לספור 12 שלי. לפני על יד אחת את מספר הנשים הדרוזיות בהייטק".

"בבית הספר בו למדתי רוצים לפרסם את הסיפור שלי, כדי להוות השראה ודוגמה אישית לבנות"

62

27.9.2024 ˆ ידיעות ירושלים