ירושלים 27.12.24

כרמל ובתה מיקה בבית הנשיא ׀ צילום: עמוס בן גרשום

שלי עכשיו זה הילדים. כל יום שאני רואה את מיקה שמחה אני אומרת: 'בן עשינו את זה'". ומה איתך? "את עצמי אני כרגע שמה בצד. אני באמת שבורה, באמת נורא עצובה, אבל הילדים נותנים לי כוח והבעל. אנחנו רוצים להחזיק בית שנעים בו". אחת מחברותיה הטובות של כרמל היא השחקנית אסנת וישינסקי שאיבדה את בנה ליאור ז"ל לפני עשר שנים בפעי־ לות מבצעית ברפיח. "היו אנשים שא־ מרו לי שהכול נגמר וכבר שום דבר לא יהיה אותו דבר. הייתי מאוד מבוהלת ואז אסנת (וישינסקי ז.נ) באה אליי הביתה ואמרה לי: כרמל את תהיי בסדר. אמרתי לה אבל כולם אומרים לי שהכול נגמר, היא אמרה לי 'לא. הדלי של האין מלא. מאוד ברור לך מה אין, אבל יש דלי של יש ואת תצטרכי ללמוד למלא אותו, ואת תתאמצי ותמלאי את היש ואפילו תהני מזה'. אני זוכרת שזה מאוד עודד אותי ואמרתי לה, זה מה שאימהות שכו־ לות צריכות לשמוע. שעוד יהיו ימים טובים, שהשמש תזרח". × × × כרמל, מורה למחול ספרדי, מנהלת שנים 11 את מרכז המחול ברנר כבר ומחנכת דורות של ילדים. עד האסון היא הופיעה על במות גדולות בארץ ובעולם. לכל זה היא עוד מתקשה לחזור. "לבמה כרגע חזרתי רק סביב הנושא של בן, אני לא יודעת מה יהיה, אם אחזור להיות רקדנית שיכולה לר־ קוד מחול ספרדי. אבל אני כן יכולה לרקוד לבן ולדבר על בן וזה מה שאני עושה כרגע". היא מודה כי היא מרגישה חיה בעולם מקביל. "אני אפילו לא מעיזה להגיד שאני מתגעגעת לבן כי מתגעגעים למישהו שהוא איננו ומבחינתי בן איתי. אני חיה איתו, הוא איתי וזה נותן כוח, ואני מקווה שעד יומי האחרון אצ־ ליח לחיות בעולם הזה שאני מרגישה שהוא איתי כי אני לא מוכנה לקבל את זה שבן לא פה".

ולא רק שלו, של כל הדור הזה, אני אהיה'. זה דור שלם שגדל עם תנאים מאוד נוחים להיות אגוצנטריים ולח־ שוב על עצמם, ולא. הם לא. שני הבנים שלי אמרו לי בשבעה באוקטובר 'לנו לא קוראים, אנחנו הולכים' והם רצו ולחמו ואני נשארתי. לא הבנתי אפילו את גודל השעה. הם הבינו ברגע, ויש לנו כל כך הרבה ללמוד מהם". כרמל השיבה לרב בחיוב ומשם זה התגלגל לאירוע מרגש שהתקיים בש־ בוע שעבר בבית הנשיא, שבו היא ובתה מיקה רקדו על הבמה, תוך שהיא מספ־ רת על בן. "בקהל היו משפחות שכולות, אנשי ביטחון לשעבר, הנשיא ורעייתו, קהל רב מכל הגוונים וזה היופי. גם בן ישב בתוך הנגמ"ש עם כל קצוות יש־ ראל, הם לחמו כתף אל כתף ולא שאלו אף אחד במה אתה מאמין או במי אתה בוחר. וזה המוטו שבן השאיר לנו". מעגל התמיכה העצה של אסנת וישינסקי משפחת שלי התגוררה בארה"ב בע־ ברה, וגם עכשיו אחרי השבר הגדול, הם יודעים שכאן מקומם. "היו לנו חיים מאוד טובים בארה"ב, יכולנו לא לגור בישראל, אבל לרגע אחד לא חשבתי שזו אופציה. כאן המקום לילדים שלי. אני בת למשפחה שרבים ממנה נכחדו בשואה. לא שכחתי לרגע ואני יודעת שאנחנו צריכים מדינה חזקה. אני מא־ מינה שההנהגה תוחלף בדור החדש הזה שהוכיח את עצמו ואנחנו נלך אחריו. הם יצילו את המצב". בין המנחמים הרבים, הייתה גם שרון הלוי אשתו של הרמטכ"ל. "היא הייתה אמורה לבוא לביקור קצר, אבל נשארנו שעתיים ומעלה יחד. היא מאוד התרג־ שה לראות על הקיר תמונות צבעוניות של ילדיי ואמרה לי: 'זו פעם ראשונה שאני רואה תמונות של חיים ושמחה בבית שיש בו כאב גדול'. אמרתי לה שעבורי זה טבעי, ברור לי שהמשימה

אמא, לא מורידים את הראש

50

27.12.2024 ˆ ידיעות ירושלים