ירושלים 28.07.23

כיכר ספרא. הוגשה צילום: יצחק | תלונה טסלר

האם "להעיף לשמיים עם בלון גז" זה איום? שופטת התלבטה איך לנהוג בתושב שהתקשר לעובד עירייה בגלל צו הריסה ליחידת דיור ‰ העירייה: "רואים בחומרה איומים על עובדי ציבור" בן בוחבוט

אותו למעצר בית, או לפחות לשלוח אותו למעצר במתקן של שירות בתי הסוהר ולא במעצר משטרתי. השופטת מוריה צ'רקה קיבלה את הבקשה והבהירה למשטרה כי אם אין מקום במתקן של השב"ס החשוד ישוחרר למעצר בית. על המשפט המאיים לכאורה נכתב בהחלטה: "החשד מבוסס על שיחה מוקלטת שהתמליל שלה הוצג לי במלואו וממנו ניתן לשמוע התבטאות שעלולה להתפרש כאיום מחד גיסא וכביטוי לגיטימי מאידך גיסא. יחד עם זאת, בשלב זה היא בהחלט עומדת ברף הנדרש לצורך היותה חשד סביר". מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עם קבלת האיומים הוגשה תלונה למשט־ רה, אשר עצרה בתוך זמן קצר את החשוד באיומים. העירייה רואה בחומרה רבה אירו־ עי אלימות מילולית ופיזית, לרבות איומים על עובדי ציבור שאמונים על שמירת החוק וביצוע אכיפה פלילית, ותמשיך באמצעות גופי האכיפה למלא את תפקידה ולעשות את המוטל עליה למען שמירת בטחונם וב־ טיחותם של תושבי ירושלים ושמירה על שלטון החוק".

השבוע הוארך בשלושה ימים מעצר של תושב שהתקשר לעובד בעיריית ירושלים ואמר שידאג

"לחבר אותו לבלון גז ויעיף אותו לשמיים". מפרוטוקול הדיון בעניינו עולה כי ברשות המקומית הוציאו צו הריסה לאיש שבנה יחידת דיור בחניון, בניגוד לחוק. לאחר שלא הצליח לשנות את ההחלטה, כך נטען, התקשר בעל הנכס לעובד במערך האכיפה העירונית וניהל איתו שיחה קשה. במשטרה טענו כי על אף שהמטלפן הד־ גיש במהלך השיחה "חס ושלום שאני מאיים עליך", הרי שאזכור שימוש בבלון גז מהווה איום כלפי עובד ציבור ולכן יש להאריך את מעצרו של החשוד. במהלך הדיון גם התברר כי כאשר השוט־ רים הגיעו לעצור את החשוד הוא ביקש זמן להתארגן ואז יצא מדלת אחרת של הבית ונעלם. למחרת הוא הגיע מיוזמתו לתחנת המשטרה אולם שמר על זכות השתיקה. פר־ קליטו ציין בדיון כי מדובר באדם שנפגע בפיגוע וזקוק לתרופות, ולכן ביקש לשחרר

הח"כים החרדים התקפלו ומנעו כאב ראש לעיריית ירושלים

בכיכר ספרא נשמו השבוע לרווחה לאחר הקפאה של הצעת חוק שהיתה מחייבת את עיריית ירושלים להעסיק עובדים חרדים בהיקף דומה למספרם באוכלוסייה. בהצעה שהגישו חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, יחד עם יצחק פינדרוס, לשעבר ראש עיריית ירושלים, נטען כי כמו שכיום חובה חוקית להעסיק בח־ ברות ממשלתיות וברשויות מקומיות ערבים, דרוזים ויוצאי אתיופיה בשיעור דומה למספרם באוכלוסיה, כך יקרה גם לגבי הציבור החרדי. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בירושלים, שבה מהווה המגזר החרדי למ־ מכלל תושבי העיר היהודים, מספר העובדים בעיריית ירושלים 40% עלה מ- בלבד, בעוד רבים 2% הנמנים עם המגזר החרדי נמוך משמעותית, ומוערך בכ מהם עובדים במשרות זוטרות. "כך גם בחברות הממשלתיות ובתאגידים שהוקמו בחוק, דוגמת בנק ישראל, הדואר, חברת החשמל, בהם אחוז העובדים מבני המגזר החרדי נמוך ביותר, וב־ חלק מהחברות אין כלל ייצוג". ביום שלישי, בסמוך להצבעה, ב"יהדות התורה" קיבלו רגליים קרות ומשכו את ההצעה, בלי לקבוע תאריך להגשה מחדש. אבי שני

14

28.7.2023 ˆ ידיעות ירושלים