ירושלים 28.6.24

תרבות

אבישג זוהר

חיים בסרט פסטיבל הקולנוע ירושלים יפתח את , עם מגוון 41 שערי השנה, בפעם ה סרטים, שחלקם צולמו בבירה. שישה מהסרטים נוצרו על ידי סטודנ־ טים בבתי הספר הירושלמים לקולנוע 'סם שפיגל' ו'מעלה'. כך למשל הסרטים הקצרים: "מש״קית", של נועם ויצמן מ'מעלה' ו"תמונת מראה", של נעמה להב, "כו־ לרה", של ג׳ניה מליי, "סוקצסיה" של גיל פלד, "קו הבסיס", של עתליה נבון ו"דברים שאין להם שמות" של רייצ׳ל שץ, כולם סטודנטים ב'סם שפיגל'. גם עלילת חמישה סרטים נוספים מתרחשת בירושלים או קשורה אליה. הפסטיבל ייפתח באירוע בבריכת הסולטן, תחת כיפת השמים, מול קהל ביוני 18 צופים ואורחים ב- 6,000 של ביולי. 27 ויימשך עד ה ובחרת בחיים תערוכה חדשה בשם "ובחרת בחיים- 1 זו אמנות" תיפתח בבית אבי חי ב- . בתערוכה יוצגו 19:00 ביולי, בשעה עשרות יצירות נבחרות מתוך עזבון האמן וחתן פרס ישראל לציור, פנחס ליטבינובסקי. בערב הפתיחה יתקיים שיח גלריה - ריקה גרינפלד ברנע עו־ זרת האוצר תשוחח עם אוצר התערוכה עמיחי חסון. מוזיקה בין מזרח למערב פסטיבל ירושלים מזרח ומערב השני ל � ביולי בבריכת הסו 3-4 יתקיים ב טן. בפסטיבל תופיע תזמורת ירושלים מזרח ומערב שתארח את גליקריה, נס־ רין קדרי ושלומי שבת לחגיגה בניחוח ים תיכון, ואת אהוד בנאי, דני סנדר־ סון ומתי כספי לחגיגה מערבית. לצד כרטיסים לשני ערבי הפסטיבל יוצעו גם חבילות הכוללות לינה וכרטיסים לפסטיבל. מאסטרו תום כהן: "אנו חיים כבר חו־ דשים ארוכים בהם קשה מאוד למצוא סיבה לחגוג, אבל דווקא בחודשים אלה למדנו מהו כוחה של המוזיקה וכיצד היא מצליחה להביא מזור לנפש וליצור חיבורים בלתי צפויים ומרגשים". צילום: יורם ביברמן | הסרט רוצה לב

שירים ששמעה מוזיקאית קתולית צעירה מפולין על אדמת אושוויץ, הם שהחלו את מסעה לחיק היהדות "לא ידעתי ‰ ולירושלים למה אני נמשכת לעברית או ליידיש", מספרת אביגיל (אולגה) מילשצ'יוק שבקרוב תעלה את המופע היידי הבינלאומי שלה בבירה, "אבל היום אני מבינה שזה מלמעלה" שרה ביהודית

מעלה מופע מלא ביידיש. | מילשצ'יוק צילום: אנה לימינוביץ

שום דבר בחייה של ,29 עד גיל אביגיל (אולגה) מילשצ'יוק לא הכין אותה למהפך המשמעותי ביותר שחוותה. היא נולדה וגדלה בפולין בבית נוצרי־קתולי, החלה לנגן על פסנתר והתמידה 6 כשבגיל שנה. 12 בלימודיה המוזיקליים במשך מילשצ'יוק לא גילתה איזשהי זיקה ליהדות ובכלל לא הכירה יהודים, עד שלקראת סופו של העשור השלישי לחייה, היא הצ־ טרפה למסע בינלאומי ובין-דתי במחנה ההשמדה אושוויץ. מסע זה יסמן את נקודת ההתחלה בדרך הארוכה שלה, ושאותו הובילה ההתאהבות בשירה היהודית. לאהוב בלי להבין "עד המסע לאושוויץ לא הכרתי יהודים, וישראל לא היתה בכלל במודעות שלי", . "אלא 46 מתוודה מילשצ'יוק, כיום בת שהטקסים שהתקיימו כחלק מהמסע במחנה ההשמדה, כללו שירים מטקסטים יהודיים וזה משך אותי. עד כדי כך שהלכתי ללמוד עברית ושירים בתיאטרון יהודי בוורשה". את אהבתה לשירה מילשצ'יוק החלה לממש דווקא ביידיש, ורק בהמשך גם בעב־ רית ובפולנית. "לא הבנתי למה אני לומדת יידיש ועברית, כלומר הרגשתי שיש סיבה אבל לא ידעתי מהי. עכשיו אני יודעת שזה היה מתוכנן מלמעלה, צעד ראשון לירוש־ לים", היא מחייכת. במהלך לימודי העברית, שוכנעה מילשצ'יוק לנסוע לישראל. שם, אמרו לה, היא תברר מה היא מרגישה ואם זה אמיתי. ג � שנים, הר 16 "כשהגעתי הנה לפני כ שתי מאוד מוזמנת", היא נזכרת. "זה היה סיפור אהבה לישראל. התחלתי לבוא באופן קבוע לביקורים ובאיזשהו שלב חייתי חצי פה, חצי בפולין".

בוכה בבית כנסת תחילה התגוררה מילשצ'יוק במעונות הסטודנטים בשכונת עין כרם. לימים, כשהחליטה סופית להתגייר ולעשות עליה, היא קבעה שם את מושבה. "הכרתי פה אנשים מדהימים וכל השילוב פה של כפר ואדריכלות ערבית ואירופאית, מצא חן בעיני", היא מסבירה. "אחרי כמה שנים, כשכבר השתלבתי בתרבות הישרא־ לית והיהודית, התחברתי גם דרך שירה. "הזמינו אותי לבית הכנסת לשמוע את השירים של קבלת שבת. בהתחלה לא רצי־ תי לבוא כי פחדתי שזה יהיה כבד מדי ואז שמעתי את 'ידיד נפש' והתחלתי לבכות. "מאז הגעתי בכל ערב שבת כדי לשמוע את השיר והוא זה שפתח את הפתח. החלו בי תהליכים פנימיים, עד שבאיזשהו שלב הב־ נתי שאני לא יכולה יותר להיות בין העו־ למות ואני צריכה לקבל החלטה או שאני קופצת למים או שאני עוזבת. אז הרגשתי כבר בשלה והחלטתי להתגייר". שרה בדרכה את הגיור עברה מילשצ'יוק בישראל. לדבריה היא נאלצה להיאבק על קיום התהליך פה בארץ כי מי שאינו ישראלי לא יכול להתגייר בישראל. "כבר הייתי במצב שכל כך אהבתי להיות פה עד שלא יכולתי לדמיין את עצמי חוזרת לפולין ועושה את התהליך שם, ונלחמתי לקבל אישורים. הבעיה הכי קשה בתהליך עבורי הייתה שלא ידעתי בהתחלה שאסור לאישה לשיר בציבור, אבל אמרתי שאם החיבור שלי זה לשיר ביידיש, אני לא יכולה לחתוך את זה. אני חושבת שצריך להבדיל בין שירה עממית ומסורתית לשירת פופ, למשל.

"זה גם מתבטא באופי של ההופעות. בדרך כלל הקהל כל כך מבוגר, ככה שזה רק בריאות", היא צוחקת. טיפין טיפין החלה מילשצ'יוק להופיע, עד שבשלב מסוים ההופעות הלכו וגדלו. היא כבר הספיקה להוציא שני אלבומים בהפקת המוזיקאי איתי בן נון, כאשר אחד מהם הוקלט 'מרחוק' בתקופת הקורונה בליווי נגנים שהוקלטו בפולין, והיא ובן נון בישראל. בשלוש השנים האחרונות היא אף החלה ללמוד מוזיקה מזרחית, ומ־ פליאה לשיר בתימנית. את בעלה, אגב, היא הכירה בבית הכנסת אחרי שהתגיירה ("הוא ממוצא עירקי ופחות מתחבר למו־ סיקה היידישאית"). יש להם שני ילדים, , כשהקטנה הולכת בעקבות 9 ובן 7 בת עכשיו עולה מילשצ'יוק עם המופע "מיידעלע פון פוילן (נערה מפולין)", שנו־ צר בהשראת חייה של מרים נירנברג, זמרת יהודייה מקוברין שפעלה בתחילת המאה העשרים. במופע קם לתחיה העולם הרב תרבותי הנשכח של פולין בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הופעת הבכורה של המופע נערכה במרכז לינקולן בניו יורק והופעות נוספות התקיימו בקנדה, פולין, סלובקיה ורוסיה. "המופע כולו יהיה כולו ביידיש אבל אני מסבירה את המשמעות של השירים. הקהל מתחבר למוסיקה ופחות חשים צורך להבין כל מילה. ההופעה הזו נועדה כדי להרגיש ולהחיות את העולם המזרח אירופאי". המופע "מיידעלע פון פוילן (נערה מפו־ בבית הקונפדרציה 4.7 לין)", יועלה ב בניהולו האמנותי של אפי בניה. אמה ושרה ומופיעה בחוג שירה. מחייה את השפה

צילום: יח"צ | גליקריה

34

28.6.2024 ˆ ידיעות ירושלים