ירושלים 29.04.22

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

פרופ' גיל השבוע במחלקתה ב'הרצוג' צילום: | אלכס קולומויסקי

הסיפור המדהים של מנהלת המחלקה ב'הרצוג': מזוועותהשואה לרופאה הבכירההמבוגרתבארץ

עדיין משמשת כמנהלתמחלקה 89־ פרופ' רנה גיל בתה בביתהחולים 'הרצוג' ‰ השבועהיא נזכרת כיצד הצליחה לשרודשתי אקציות ‰ להתחבאשנים בעליית גג ‰ להינצל בדרך נס ‰ ולהפוך למלאכיתשמצילה ילדיםעםקשיי נשימה שנה, היאחוזרת לראשונה לפולין 80 ‰ בשבועהבא, לאחר

הכל חצי חשוך. הפולנים באותה תקופה היו שומרים כל דבר, אפילו עיתונים. אז פורסמו בעיתונים היומיים סיפורי מתח בהמשכים. ישבתי עם העיתונים הללו, סידרתי אותם לפי הסדר וקראתי ברצף. מצאתי שם גם את כרכי הספר 'האסופית' מתורגם לפולנית. אני מכירה את הספ מ רים הללו בעל פה עד עצם היום הזה כיוון שקראתי אותם שוב ושוב. כשהפולנייה היתה נוסעת לקרקוב לקנות אוכל, היא היתה מביאה איתה את העיתונים החדשים או איזה ספר, ועבורי זה היה ממש יום חג. "החברה היחידה שלנו היו העכברים, שבאו לאכול לנו את הלחם. במשך היום לא נתנו להם להתקרב, אבל במשך הלי מ לה הנשים היו תולות את הלחם על חוט כדי למנוע מהם להגיע אליו. חוץ מזה, לימדו אותי במחבוא לימודים פולניים ואת לוח הכפל. למעשה מי שהצילו אותנו היו האמהות. הן ניסו ככל האפשר להיאחז בחיים, ולו רק בשביל שהילדים ישרדו. אמא שלי היתה מקימה אותי ואת בנות דודתי בבוקר כדי לצחצח שיניים ולהת מ

אלינור פבריקר

מנהלת אגף הילדים המונשמים בבית החולים הרצוג, פרופ' רנה גיל, תחגוג בעוד כחודש

. אחרי ששרדה את זוועות 89 יום הולדת השואה ועלתה לישראל, היא ממשיכה גם בגילה המתקדם לכהן בתפקיד הבכיר, מ � , פרופ' (א 90 בתמיכת בעלה יוסף בן ה מ ריטוס) לפיזיולוגיה של הצמח ואסטרו מ ביולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ' גיל שהיא למעשה הרופאה הבכירה הפעילה המבוגרת ביותר בישראל, תש מ תתף בשבוע הבא ב'מסע החיים' שייערך בפולין. זו הפעם הראשונה שהיא שבה . 1933 למדינה שבה היא נולדה ב־ "הייתי בדיוק בת שש כשפרצה מלחמת '", סיפרה השבוע 39 העולם השנייה בשנת ל"ידיעות ירושלים". "אבא שלי הצליח לעבור את הגבול לרומניה כי הפולנים פתחו את הגבול לשלושה ימים. אני ואמא שלי נשארנו בפולין תחת השלטון הגרמני. "את האקציה הראשונה שרדנו, ובאקציה

חודשים. צריך להבין 22 ש'ייתקעו איתנו' את גודל הסכנה: הן גרו בעיירה קטנה שבה כולם מכירים היטב, ופתאום במקום לקנות כיכר לחם אחת הן קונות שלוש. כל רגע גם קיימת הסכנה שמישהו ישים לב וילשין. אז פעם בשבוע-שבועיים הן היו נוסעות לקרקוב הסמוכה כדי לקנות אוכל וכדי לפנות את הדליים המלאים ביציאות". החיים בעליית גג "התחבאנו אומנם בחדר קטן בעליית הגג, אבל עליית הגג עצמה היתה גדולה. לא היה לנו אור של ממש, רק פסים קט מ נים ודקים של קרניים נכנסו מהחרכים,

השנייה כבר הייתי אצל סבתא שלי, עם אמא שלי, דודה שלי ובת דודתי, שקטנה ממני בארבע שנים. זכרנו שבבית הסמוך יש תקרה כפולה שיכולה לשמש כמחבוא, אז דוד שלי לקח אותנו לשם והגברת הפו מ לנייה החביאה אותנו בעליית הגג, ושם בילינו שלושה ימים. "לאחר מכן הלכנו בלילה מושלג שלושה קילומטרים לעיירת נופש אחרת ליד קר מ קוב, שם החביאו אותנו שתי נוצריות מבו מ גרות אדוקות, שברגע של חולשה הסכימו לקבל אותנו. נכנסנו לחדרון בעליית הגג שלהן בבית הנופש: סבתא שלי, דודה אלה, אמא שלי, אני, בת דודתי פושק'ה ובת דו מ דתי אסתר. הנוצריות לא תיארו לעצמן

תחנות בחייה של פרופ' רנה גיל

1961 סיום התמחות בהדסה עין כרם

1954 לימודי רפואה ובמקביל חתונה

1946 עלייה לישראל 13 בגיל

1933 לידה בפולין

40

29.4.2022 ˆ ידיעות ירושלים