ירושלים 29.10.21

קבוצת הנשים. "מייצגות את ההדר הבית"רי"

וכולנו מסתדרות. אנחנו מראה של החברה הישראלית, וההישג שלנו הוא שאנחנו שוברות את כל הסט פ ריאוטיפים שיש סביב השם של בית"ר. מפריעים לנו כל הדברים השליליים שאומרים וחושבים על מועדון הכדו פ רגל של בית"ר ואנחנו רוצות לשנות את זה. קשה לי להסתובב עם המדים של בית"ר ולשמוע שחושבים שאני חס וחלילה מייצגת גזענות ואת שנאת האחר כי זה בדיוק להפך". בתוך הפסיפס האנושי המרהיב הזה אפשר למצוא גם את נועה כהן, ה'ניסים כהן' של כדורגל הנשים. היא פ � , מגינה־ימנית במקור שה 45 בת על הגב 23 כה לבלמית, עם הספרה כמחווה לדייוויד בקהאם שנשא את המספר בשלהי הקריירה שלו. היא מתגוררת בקרית יובל, אם לארבעה ורכזת השמה במרכז הישראלי. "אני גם שחקנית וגם מנהלת קבוצה. יש לנו חיבור אחר מאשר לשאר הקבו פ צה, פשוט יצרנו פה משפחה וכל אחת מביאה איתה משהו מיוחד. יש כאן העצמה נשית במלוא מובן המילה. אצלנו, בניגוד למה שאוהבים להגיד על המועדון, יש הטרוגניות, של בחו פ רה מהמגזר הערבי, אימהות, דתיות, צעירות ויותר מבוגרות. מה שפחות רואים אצל הגברים רואים אצלנו בג פ דול. המטרה שלנו בפירוש היא לשבור את כל החומות שיש סביב השם הרע שנוצר למועדון. אנחנו הצד היפה של בית"ר ואולי דרכנו תבוא הבשורה שתחזיר לבית"ר את השם שלה. כולנו הגענו ביום ראשון לטדי והראינו שיש עוד צד לבית"ר, צד שפוי ואוהב וספו פ רטיבי של המועדון". ס � ), קשרית עם המ 23 עמית נתנאל ) , היא עולה חדשה מקליפורניה 36 פר שהגיעה לפני חמששנים כדי להתגייס ולפני שנה הצטרפה לבית"ר. "הייתי משחקת בשכונה כבת יחידה בין בנים וכולם התפלאו. חיפשתי מסגרת ומ פ צאתי את בית"ר. שמחתי לראות רמה גבוהה של כדורגל. אנחנו בקבוצת הנשים שוברות לגמרי את הסטיגמה של בית"ר. השבוע כשהלכנו למשחק של הגברים מול הפועל חיפה, למ פ רות שהיתה אווירה יותר טובה מאשר בדרך כלל, התבאסתי שכל הזמן שרו ששונאים את הפועל. בנינו כאן "שיחקתי כבת יחידה בין בנים"

רט, כי רק שם אנחנו מוחקים סממנים של פוליטיקה ושל זהויות כדי ליצור קסם של ביחד. לא מאותה דת, לא מאותו רקע, אבל עם מטרה אחת שהיא המנורה שעל החולצה. ביום ראשון האחרון ביטלנו את האימון כדי להגיע לטדי ולהראות לכולם שאנחנו נגד אלימות ונגד גזענות. כולנו מאמי פ נות בסלוגן שכתוב לנו על החולצה: 'ואהבת לרעך כמוך'". ), עלתה לארץ לפני 31 מיכל מליכר ( שנה מיוסטון שבארצות הברית. 13 היא החלוצה של קבוצת הנשים של בית"ר ועובדת כמורה פרטית לאנ פ גלית. "הדבר הכי חשוב בק פ

זה שאני דתייה לא אמור למנוע ממני לשחק כדורגל. אני לא היחידה שמ פ שחקת עם כיסוי ראש וחצאית. יש לי , כי זה 24 אפילו מספר על החצאית, התאריך של יום ההולדת שלי. לשמח פ תי אנחנו מתאמנות ומשחקות רק בא פ מצע השבוע. יש לי לשמחתי בעל נהדר שעוזר לי מאוד לשלב גם אימהות, גם עבודה וגם קריירה. הקהילה סביבי בארמון הנציב עוזרת לי מאוד. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי כדורגל אז זה שווה כל מאמץ". חשוב לה לרובינסון להדגיש שקבו פ צת הנשים "מייצגת את החלק היפה של החברה הישראלית ושל העיר ירושלים. אנחנו התשובה למה בית"ר היא לא משהו שלילי חלילה אלא סמל לערבות הדדית, לכבוד, למשפחתיות. אנחנו מגיעות לכל הארץ, לכל הכפ פ רים הערביים, וחרתנו על דגלנו אהבה וכבוד הדדי. לזה בדיוק נועד הספו פ

זמן היא תשרוד שם', ובבית"ר כולם חיבקו אותי. כתבתי פוסט בסיום העונה כדי שכל אלה שחיכו שאני אעזוב יידעו שאני מתחילה עונה שלישית ואני פה כדי להישאר. אני היום אוהדת שרופה של בית"ר, אני מבינה את המשמעות של משחק בין בית"ר להפועל תל אביב. החדר שלי מלא בצעיפים של בית"ר". "שוברות את כל הסטריאוטיפים" הסיפור המדהים הזה לכשעצמו אינו סמנתה היחיד בקבוצת הנשים הזו. ) עלתה ארצה מאנגליה 34 רובינסון ( שנה. היא נשואה לדניאל, 12 לפני אימא לארבעה ילדים, עובדת בסוכנות היהודית ומתגוררת בארמון הנציב. "אני הבלמית של בית"ר, ובגלל שאני דתייה אני עולה לשחק עם חצאית וכיסוי ראש", היא מציינת בחיוך, "כי

בוצה הזו הוא השייכות. שיחקתי בכמה קבוצות בארץ - יש חילוניות, דתיות, יש שחקנית 45 ואחת בת 16 בת ושחקנית מוסלמית

קבוצת נשים שמונעת מחב פ רות ומאהבה לכדרוגל בלי משכורת ובלי שום דבר מעבר להנאה. אנחנו עם פסיפס מגוון וכל אחת מביאה משהו מיוחד משל

ידיעות ירושלים ˆ 29.10.2021 35