ירושלים 3.12.21

לרדוף אחרי עובדותסוציאליות ‰ להפוך עולמות כדי לקבל מהשמגיעממילא ‰ והפחדשהילדים יילקחו מהבית ‰ להורי הילדיםעםהצרכיםהמיוחדים נמאס מתפקוד תחנותהשיקום ‰ העירייה: "אנו מתמודדיםעםהעומס" מחלקהעל הכוונת מבול תלונות על הרווחה בעירייה

אלינור פבריקר

מחאת ההורים בכיכר ספרא צילום: תמר | גלפנד

"רק אחרי ארבע שנים, אחרי שה ־ תחננו וצעקנו, אישרו חונך לאחד משני הילדים המיוחדים שלנו",

"אף אחד לא עונה לטלפונים בתחנה ואין טלפון למקרה חירום". אנחנו אפילו לא יוד ־ עים מי העובדת הסוציאלית שמטפלת בנו או מה שעות הפעילות של המשרד", "שנים שאין לי תקשורת עם העובדת הסוציאלית שלנו". אלה הן חלק מהתלונות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שמספרים הש ־ בוע ל"ידיעות ירושלים" על המצב בתחנות השיקום בכל רחבי העיר. הם כבר לא מוכנים לשתוק יותר ופותחים במחאה. התחנה שלא עונה על מה המהומה? בירושלים קיימות ארבע תחנות שיקום אזוריות שנותנות שירות לאוכלוסיות עם מוגבלות באמצ ־ עות עובדים סוציאליים. אלא ששנים, כך מספרים השבוע הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שתחנות השירות הללו אינן מתפקדות כראוי וכך נפגעות משפחות שכל כך זקוקות לסיוע ולליווי של אנשי המקצוע. ליעקב יצחק שני ילדים מיוחדים, בני , והוא משתייך לתחנת שיקום צפון. 7 ו־ 12 "התפקיד שלהם להדריך אותנו, להנגיש לנו את הזכויות, לפנות לארגונים הרלוונטיים אם יש צורך", אומר יצחק, "אבל התחושה היא שאנחנו צריכים להילחם לבד ודווקא מולם. היתה תקופה שלא היתה לנו עוב ־ דת סוציאלית במשך כמעט שנה. שהגיעה חלופית, גם היא עזבה אחרי חודש. בתקופה שדווקא כן היתה לנו, בכל פעם שרצינו לת ־ פוס אותה לא היה אפשר. אף אחד לא עונה לטלפונים בתחנה. ויצחק ממשיך: "ביקשנו חונכות עבור היל ־ דים. תמיד אמרו לנו בתחנת השיקום שאין תקציב לזה. רק אחרי שהתחננו וצעקנו ופ ־ נינו לגורמים ברווחה, רק אז, בתוך יומיים, נמצא לפתע תקציב לחונך כפי שמגיע להם - ארבע שנים מאז שפניתי לראשונה. בגלל הניסיון הקודם אני פונה ישירות לארגונים בבקשה לעזרה ולתקציבים. הם אומרים לפ ־ נות רק דרך העובדת הסוציאלית שלי, אבל היא אומרת שאין (תקציבים או הקצאות; א"פ), אף על פי שהארגון עצמו אומר שיש. אפילו מכתב עבור בית הספר כדי לבקש הנחה הם לא הסכימו לכתוב לי. "ברמת השירות הבסיסי - שעות העבודה של העובדות הסוציאליות בתחנות השיקום, אפילו את זה אנחנו לא יודעים. אני מנסה להתקשר בין השעות שמונה בבוקר לארבע אחר הצהריים, ולא ברור לי למה לא מרימים את הטלפון. ימים על גבי ימים שאין מענה. אומרים לנו לשלוח מייל, אבל עד שהם חו ־ זרים עוברים ימים ושבועות". בייאושו פתח יעקב קבוצת וואטסאפ כדי לרכז את התלונות של ההורים. "שמענו על המון סיפורים שדומים לחוויות שלנו. 'אין תקציבים', אין מענה, והרבה הורים חוששים

להתלונן שמא ייקחו להם את הילדים ויש ־ לחו אותם למוסד. לשירותי הרווחה יש כוח מסוים עליך. הם לא צריכים לאיים במפו ־ רש, מספיק שהם יאמרו לנו: 'אתם מקבלים קצבה' כדי שזה יפחיד אותנו". "צרחתי את נשמתי'" ) מפסגת זאב מקבלתשירות 39 רעות אגאי ( עם 9 מתחנת שיקום צפון. "יש לי ילדה בת צרכים מיוחדים, מורכבת מאוד. יש לה אפי ־ לפסיה, פיגור, בעיות נשימה, עיוורון, ואני לא יודעת מה הזכויות שלה. פעם בחודש- חודש וחצי גם מוחלפת העובדת הסוציאלית. א � לפני שנה וחצי הבת שלי עברה דום לב. נ לצתי להישאר איתה בבית. ניסיתי לגלות מי העובדת הסוציאלית שלי. "התקשרתי והתחננתי לעזרה, אפילו לשי ־ רותים לא יכולתי ללכת, כי הדופק שלה לא היה יציב. העו"סית אמרה שהיא לא יודעת מה מגיע לי וגררה אותי כך במשך שבועות, עד שצרחתי את נשמתי שתשלח עזרה לי. רק שעות בחודש 26 אז היא גילתה שמגיעות לי לחונכת לילדה". גם רחל משתייכת לתחנת צפון ויש לה שני ילדים על הרצף. "הגעתי לירושלים לפני כא ־ רבע שנים. נרשמתי לתחנה ולקח חצי שנה עד שבכלל מישהי קלטה אותי רשמית. בהמשך היא רמזה לי שהתקציבים שלהם מיועדים יותר לאוכלוסייה החרדית, ומכיוון שאני חילונית אז זה לא שייך. אני רשומה בתחנת השיקום אולי שנתיים-שלוש, אבל מעולם לא קיבלתי דבר. התייאשתי. נראה שבאים לאמ ־ לל את ההורים יותר מאשר להעניק להם את הזכויות שמגיעות להם". פ � עם אפיל 188% "אני אבא לילדה נכה סיה", מספר י' שמשתייך גם הוא לתחנת צפון. "במשך שש או שבע שנים לא קיבלתי שום דבר מהרווחה. המינימום שביקשתי - צהרון לילדה אחרי הצהריים. העו"סית אמרה לי: 'אתה מבלבל לי את השכל ומשגע אותי'. פני ־

תי אל המנהלת בבקשה להחליף אותה. הת ־ שובה: 'אנחנו נשקול את זה'. להורה אין זכות להחליט אם לעבור עובדת סוציאלית. הוא צריך להסתמך על טוב הלב של הרווחה. גם אם ההורה מרגיש שאין לו דו־שיח עם העו"סית או שהיא פוגעת בו, אין לו זכות לעשות זאת". ההורים מפחדים תמר גלפנד היא פעילה חברתית למען זכויות נכים ומשתייכת לתחנת שיקום ויש לה שיתוק 12 מערב. "הבת שלי בת מוחין. פתחתי פנייה עבור מטפלת לילדה, אבל לא קיבלתי תגובה כלל. רק שנה אחר כך החזירו לי תשובה שלילית. הסיבה: האמא מוציאה את הילדה מהמסגרת לפני הזמן. "לא ברור מה הקשר בין זה לבין מטפ ־ - לגורמים בתחנה אין מושג מהן הזכויות של ההורים והילדים - חוששים להתלונן מהפחד שהילדים יילקחו מהם טענות ההורים - העובדות הסוציאליות לא זמינות ולא נגישות

לת לילדה, שתוכל לסייע לי לקדם אותה, שתוכל לטייל איתה בזמן שאקח את הילדים האחרים לחוגים. דוגמה נוספת - בכל שנה מגיע לי סיוע מהקרן לידידות. העובדת הסו ־ ציאלית אמרה לי: 'קיבלת לפני כמה שנים, השנה לא תקבלי'. היא אפילו לא מוכנה לה ־ גיש את הבקשה שלי. לצערי, יש המון הורים שלא מוכנים להתלונן מהפחד שייקחו להם את הילד". "המשפחות מתכוונות לצאת עכשיו למחאה כי באופן גורף תחנות השיקום לא מתפקדות. לטענתה, "ביום שלמחרת הפרסום על הכ ־ וונות לפתוח במחאה, העירייה התקשרה ובי ־ קשה שלא אוציא אותה לפועל, אלא שכבר יותר מחודש עבר והפגישה עם הגורמים לא מתקיימת. אני רוצה שייתנו לי תשובות ברורות: איך הם מתכוונים לשנות את השי ־ רות בתוך הרווחה". לא ייתכן שלעובדות הסוציאליות אין הכשרה וידע לגבי זכויות ההורים, או שיגידו להם על שירות שהוא 'לא קיים' כאשר מדובר בזכויות בסיסיות. בכלל לא הגיוני שמשפחות יתקשרו ואין מענה ואין טלפון חירום", מסכמת גלפנד. מהעירייה נמסר: "האגף מטפל בכמאה אלף ב � אלף עם מוג 32 מקבלי שירות, מתוכם כ ־ לויות ובנוסף לכך בבני משפחותיהם בתחנות השיקום. כל זאת כאשר בשנה האחרונה הת ־ פניות. עובדי התחנות מתמודדים 730 ווספו עם הפניות, למרות העומס ומצוקת תקנים. פניות בנושאים אלה מתקבלות באמצעות היחידה לפניות הציבור או ישר להנהלת האגף. "ככל שיימסרו פרטים נוספים, האירועים ייבדקו ומענה יינתן בהתאם לממצאים. העי ־ רייה דוחה את הטענות בדבר התנכלות אפ ־ שרית לפונים, טענות אשר חוטאות למציאות ופוגעות בשמם הטוב של עובדיה. "העירייה פועלת להרחיב את השירותים הניתנים בתחנות תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הרלוונטיים ומשרד הרווחה ולטובת מקבלי השירות".

רעות אגאי, אם לילדה עם צרכים מיוחדים: "העו"סית אמרה לי: 'קיבלת לפני כמה שנים, השנה לא תקבלי'. היא אפילו לא מוכנה להגיש את הבקשה שלי. לצערי, יש המון הוריםשלא מוכנים

להתלונן מהפחד שייקחו להם את הילד"

42

3.12.2021 ˆ ידיעות ירושלים