ירושלים 30.08.24

צילום: נעמה מרינגברג

"צריך לפתח אלטרנטיבות" יאיר אלברטון, בית הספר העירוני מסורתי בארנונה

גשו לחדר המנהל

שאני רוצה לנהל בספר. בדיוק אז החלו הטלוויזיות במעגל סגור, מישהי מהקיל בוץ הלכה ללמוד את הנושא ואני עשיתי איתה תוכנית אמיתית. אמרו לי 'יאיר, אתה יכול להיות קריין. למה שלא תלך לקורס שנים, כשעשיתי סרט, 3 קריינות?'. לפני נזכרתי בזה שהיה לי אולי אופציה להיות לעסוק בתקשורת ואני מאוד מקווה שהבן השני שלי הולך לכיוון הזה. הוא התחיל עכשיו בתור תחקירן ב'כאן' ואני חושב שזה הכיוון שלו. במשך שנים ניהלתי - הקמתי ל � ' וניהלתי אותה. אחר כך ה 97 עמותה ב כתי לליד"ה לשנתיים. אחר כך ניהלתי בית ספר יסודי, אחר כך הלכתי למנדל ובארבע שנים האחרונות הקמתי קרית חינוך ביישוב הבדואי כסייפה, ליד ערד. התחלתי לעבוד בברנקו ווייס ונדלקתי על זה. את כל התל פקידים בכל הגילאים עשיתי, חוץ מגננת עשיתי הכל; רשת מעונות יום, ניהלתי יסול די, ניהלתי על יסודי והייתי גם מחנך". אלו תוכניות תכניס לבית הספר? ‰ "מה שמעניין אותי זה התוכניות של מעול רבות חברתית, לבנות מערך שהוא שש שנתי במעורבות חברתית, והסתכלות על תלמידים, כולל הערכה וכולל בניית יכול לות. הנושא השני שמאוד מעסיק אותי הוא 'פיתוח של תמונת עתיד' - התלמידים יכל וונו כבר מגיל צעיר לתובנות של תעסוקה, של זוגיות, יסתכלו וישמעו אנשים ויחשבו וימקמו את עצמם איפה הם נמצאים בנול שאים האלה". מה ההבדל בין התלמידים של פעם לאלה ‰ של היום? "אני לא חושב שיש פערים גדולים, אבל הקשב הוא יותר נמוך ויש ירידה ביכולת של קריאה וכתיבה. אני חושב שבגלל זה צריך לפתח אלטרנטיבות ודרכי למידה שהם לא רק טקסטים. אני עסוק מאוד מאוד בשאלה של איך מאמנים בני נוער בעמידה מול קהל ודיבור בעל פה. אני חושב שכל אחד צריך ליווי אישי בבית ספר. מבחינת רמת המל חויבות שלהם לחברה - אין הבדל". .10 עד 1 מפלס ההתרגשות מ- ‰ ." 11 "

, מתגורר בקיבוץ 57 בן תעודת זהות: ‰ 3 + תמוז בבית שמש, נשוי מה אתה יודע על בית הספר שאותו תנהל? "אני מכיר קצת את בית הספר מהעבר. שנה שבבסיסו 20 עשיתי פה פרויקט לפני יש תפיסה של תגבור לימודי יהדות ותפיל סה של פלורליזם יהודי וחשיבה על ביטויים ופרקטיקות. תלמידים ומורים לא מגדירים את עצמם או חילונים או דתיים, אלא יש תפיסת אמצע, של שתי רגליים בתוך עולם התרבות היהודית וההיסטוריה היהודית". איזה תלמיד היית? ‰ "חנון שחבל על הזמן. למדתי בקיבוץ, בעין חרוד. הייתי תלמיד יחסית מתעניין, בעיל קר סביב עניינים היסטוריים. אגב, כשעין הפקתי סרט על החינוך 100 חרוד היתה בת הקיבוצי". קראו לך פעם לחדר המנהל? ‰ "פעם אחת בכיתה ח'. מנהל בית ספר נכנס לשיעור מתמטיקה ודיברתי המון. תמיד דיל ברתי המון ובקול רם. והוא אמר 'יאיר אני מבקש שקט'. הוא ביקש ממני לבוא לחדר המנהל ושם הוא ביקש ממני לדבר בקול ובשקט. לדעתי המסקנה שלו היתה שאני מדבר בקול רם ושאנמיך את הקול וארגע. 'זה לא עזר'", הוא מחקה את קולו של המנהל וצוחק. אתה חקיין? ‰ "בטח. אני חובב חיקויים וסיפורים. אם אחקה את שמעון פרס או אעשה מבטא ייקה בכיתה, התלמידים לא יבינו מה אני רוצה מהם. אני חושב שגם חלק מהמורים לא יביל נו". מתי ידעת שאתה רוצה לעסוק בחינוך ‰ ולמה דווקא חינוך ולא סטנדאפ למשל? שנה בחינוך. כשיצאתי לשנת 40 "אני כבר שירות, הדרכתי בתנועת המחנות העולים וזו היתה שנה ששינתה את חיי. פגשתי את החברה הישראלית. פגשתי רעיונות - בתור קיבוצניק אתה לא גדל על רעיונות, אתה עושה אותם כשאתה חי בשוויון. אף אחד לא ממש מדבר איתך למה שוויון וכולי, ושם גיליתי עולם. אחרי הצבא הגעתי לגשר ואני חושב שבראיון פתיחה כבר אמרתי

24

30.8.2024 ˆ ידיעות ירושלים