ירושלים 31.05.24

תרבות

/ אבישג זוהר /

גבורה ותקווה: גירסת הילדים

בכיכר ספרא מוצגות יצירות של תלמידי בתי הספר בעיר המבטאות את עולמם בצל השבעה באוקטובר ‰: יוזמי התערוכה: "רואים שהם חשים מורכבויות, ולבטא אותן זה לא מובן מאליו"

צילומים: יח"צ | אבבה

ספרא השבוע נפתחה בכיכר תערוכת 'סדקים של אור'. מדובר בפרויקט המבקש להביע את תחושותיהם של ילדים ונוער תלמידי בתי הספר בעיר, בתקופה שאחרי אירועי השבעה באוקטובר. את התח ערוכה יזם מנהל אגף חינוך כללי בעירייה , עמנואל זילברמן, שהגיע למסקנה כי האומח נות היא דרך נוחה לילדים לבטא את הלך רוחם בימים אלו. יחד עם רכזת פרויקטים במנח"י, נועה קמחי והאגף לאומנויות, הם פנו לבתי הספר היסודיים והעל יסודיים בירושלים, כולל החינוך המיוחד, והציעו שהתלמידים יציירו או יצלמו את הרגשות והתחושות שלהם מאז תחילת המלחמה.

בוגר הרטמן שידו נקטעה כשנחטף לעזה בשבעה באוקטובר. תמונה מרשימה בשם 'חיבוק', היא פרי שיתוף פעולה של תלמיח דות מבית ספר זלמן ארן עם עמותת תרבות וסטודנטית מ'בצלאל'. "רואים שהילדים ובני הנוער חשים במורכבויות", אומרים באגף החינוך בעירייה, "ולבטא זאת בגיח לאים האלו זה לא מובן מאליו". קמחי מציינת יצירה נוספת של תלח מידת כיתה ג' מבית הספר השיקומי אלי"ן, שצילמה בועות מים שנופלות לה מהידיים. "היא מאוד התרגשה לקראת התערוכה", מספרת קמחי, "אך בגלל ההליך השיקומי, היא לא יכלה להגיע

ועדה של לקטורים מוועדת קישוט בעיח יצירות 40 רייה ומאגף אומנות. הם בחרו בלבד, וזה היה מאוד קשה כי כולן היו נהח דרות וטובות". יודעים להתבטא בין היצירות שנבחרו מוצגים ציור של יונה שסביבה שמות של חללים; תמונה שצילם ליעם וורטמן מתיכון הרטמן, בה נראית ילדה עם פנים עצובות הניצבת בשדה שיבולים פורח, המסמל את עוטף עזה. את ידיה אי אפשר לראות, מסבירה קמחי, כרפרנס להירש גולדברג פולין,

זוכרים את הדרך

י � ) יחול גם יום הז 5.6 ביום ירושלים ) 4,000- כרון הממלכתי לזכרם של כ מיהודי אתיופיה, ביתא-ישראל, שנח שנה 40 ספו במסעם לישראל, ולציון ל"מבצע משה". נ � , בית הקו 20:30 בתאריך זה בשעה פדרציה יארח את איש התקשורת דני אדינו אבבה וחבריו שיספרו על המסע לישראל ולירושלים. אבבה, שגולל את חוויותיו בספרו "המסע לא תם" (הוצאת 'ידיעות ספרים') יספר על ילח דותו, על המסע הרגלי המפרך לסודאן ועל הזוועות שבדרך. עוד ישתתפו הזמר-יוצר טומבולה והסקסופוניסט סיום דסה. הכניסה לאירוע חופשית, ומותנית בהרשמה מראש איתן אילן

לדבריהם ההיענות הייתה מדהימה עם קבלתן של למעח יצירות מכל רחבי 300 לה מ העיר, כשהאומנים הצעירים ביותר לומדים בכיתה ג'. "חלק מהיצירות הגיעו באופן פיזי למנח"י, וחלקם הועברו באופן מקוון", סיפרה קמחי ל'ידיעות ירושלים'. "הרכבנו

לאירוע הפתיחה אז שלחנו לה קטעי וידאו ותמונות בווטסאפ, ובימים הקרוח בים נגיע אליה להעניק לה תעודת הוקרה בבית החולים". התערוכה המוח צגת על עמודי הבניינים בכיכר העירייה תימשך עד סוף חודש יוני.

צילומים: דוברות העירייה

כשהכלבה שלה גוצ'ה נפטרה, ליאור דוגה חשה כי איש אינו מבין את הכאב על מותה‰ מהעצב נולד ספר הילדים שכתבה, המסייע להם להתמודד עם הקושי שבאובדן בעל חיים קרוב ‰ "קיבלתי פידבקים טובים, ולא רק מבעלים של כלבים", מעידה דוגה, "גם מטפלים רגשיים משתמשים בו" איך נפרדים מחבר על ארבע?

"הכל החל לפני כשש שנים כשהכלבה שלי, גוצ'ה, נפטרה מאוד בפח , אם 31 תאומיות", מספרת ליאור דוגה, לשניים מארנונה. "היא הייתה לצדי המון ח � , כשהיא עוד צעירה י 11 שנים, ובגיל סית, חלתה ותוך כמה ימים היא הלכה לי. זה היה ממש משבר גדול עבורי". אלא שלדבריה, דוגה לא הרגישה שיש ממש התייחסות ראויה מהסביבה. "כשראו אותי בעצב ושאלו: "מה קרה?", הייתי משתפת, ולרוב התגובה הייתה בסח גנון: "אה, אוקי. זה לא שאת צריכה 'לשבת שבעה". הייתי נורא לבד בזה, ורק אנשים שזה קרה גם להם באמת הבינו אותי". להתמודד בעברית כעורכת תוכן ו"סופרת לנשמה", כהגדרתה, דוגה רגילה לפרוק את תחושותיה על הדף, אבל הפעם,

היא אומרת, זה היה יותר מזה. "אחיינית שלי שגדלה עם גוצ'ה מאז בערך, כשהיא 4 שהיא נולדה, הייתה בת נפטרה. לא ידענו מה להגיד לה, כי אחותי לא רצתה לגרום לה לטראומה ולהסביר לה על המוות. אז חיפשתי ספר ילדים בנושא והיחיד שמצאתי היה באנגלית. אמרתי אין מצב שאין ספר כזה בעברית, כי יש מלא אנשים שמתמודדים עם זה". 'גוצ'ה ואני', ספרה הראשון של דוגה נכתב לאחר שקראה המון חומרי רקע בנוח שאי התמודדויות של ילדים עם אובדן, בין היתר טקסטים של מיכל דליות ומומחי ילדים נוספים.

גן עדן לכלבים "גוצ'ה ואני" שהתקבל בהתלהבות בקרב ילדים, וכבש לא מעט לבבות, מספר על כך שיש גן עדן לכלבים, ושם הם משחקים, אוכלים ונהנים. בינתיים ולמרבה הצער, 'דובי', הכלב אותו אימצה דוגה לאחר מותה של גוצ'ה - נפטר גם הוא, אלא שהפעם, היא מעידה, הספר שימש ככלי עזר נפלא לבתה בת השלוש להתמודד עם לכתו. "הילדה שלי יודעת שהכלב שלה בשמים, הוא שומר עליה ויכול לבקר אותה בחלוח מות", משתפת דוגה. "אני חושבת שזה סיח פור שבאמצעותו יותר קל להורים לגשת כך לנושא הזה מול הילדים". לסיום, דוגה מציינת שהספר קיבל פידבח קים ממש טובים, ולא רק מבעלים של כלח בים, "הוא עזר לילדים שקרוב שלהם נפטר כמו סבא וסבתא, ולא ידעו איך לעכל את זה, וגם מטפלים רגשיים משתמשים בו".

צילום: פרטי

"אם לא נספר מה קרה, זה יכול לגרום להמון בעיות של אמון מצד הילד וקושי לסמוך על חברים", היא מסבירה, "הילד יתהה 'מה, הכלב

הכאב הוליד את הספר. דוגה והכלבה גוצ'ה

ברח ממני? לא אכפת לו ממני?' הבנתי איך הכי נכון להנגיש את זה וככה יצא הספר - חמוד, אופטימי ולא מתעסק בכאב הפרידה יתר על המידה".

כריכת הספר

40

31.5.2024 ˆ ידיעות ירושלים