ירושלים 31.3.23

אמיר סגל המחאה לא מתה

ר � במרץ, אחרי שה 26 בלילה של יום ראשון , דמתי את הילדים, יצאתי לרחוב עזה להשתתף במ ר חאה משמחת, ענקית ומאוד אפקטיבית. ומשם אל מול הכנסת בצעדה ארוכה עם אנשים מכל הגילים וראשים עם ובלי כיפות. שעתיים שינה, הילדים לבית הספר, ובהנהלת המינהל הקהילתי בית הכרם החלטנו להצטרף למחאה הרחבה במשק ולהשבית את המינהל הקהילתי. תזמון מעניין, אבל מחאה היא חגיגה של חופש בי ר טוי, של אחדות וגיוון. והמחאה הנוכחית משמחת במיוחד. ציבור רחב ומתרחב שבתוכו יחידים וקבו ר צות קמים באופן ספונטני ומוחים – בהפגנות, בכ ר תיבה, בשירה, בשביתה. זו עת של גאווה בישראל, בציבור הישראלי ובכוחו. המחאה הזו באה בדיוק אחרי שפרסמתי ספר על שירת מחאה בעשורים האחרונים, עם המסקנה של דעיכת המחאות הקודמות, ואפילו ייאוש. אבל מתוך הייאוש קמה תקווה, ואת התקווה הזו צריך להפנות אל בניית עתיד חדש לישראל. המחאה הזו תעצור את החקיקה המתוכננת, אבל לא תעצור בכך – המחאה צריכה להפיל את הממשלה האיומה הזו, ממשלת כשל מתמשך, אבל גם לא לע ר צור בכך. הממשלה הנוכחית היא לא טעות – היא תוצר של שנות הכיבוש המתמשך ושל הפקרת הציבור החר ר די למנהיגים ציניים שמנעו מילדים חרדים לימודי ליבה ומוביליות ועבודה מכובדת, שמנעו מהציבור החרדי שותפות בעם היהודי שמחוץ לגבולות הגטו. יש לא מעט צעדי מדיניות מתבקשים, שיקרו, ובי ר ניהם לימודי ליבה לכולם, חוקה לישראל – ליבר ר לית ואמיצה ובהסכמה רחבה, גם של אזרחי ישראל הערבים, חוקים נוקשים נגד שחיתות ואפס סובל ר נות לנבחר ציבור שפשע, וכמובן – סיום הכיבוש. בארץ כולה, אבל בירושלים במיוחד, עלינו ליצור את ישראל החדשה, ישראל שבה אנו חיים זה לצד זה לא בהרמוניה אבל בשלום ובמרחב משותף - לכו ר לנו. לא מסכימים, אבל מקבלים את השונה. ישראל שבה לפלסטינים תושבי מזרח העיר יש אזרחות והחלטה מדינית – היכן הם, ומזרח ירושלים היא רשות מוניציפאלית עצמאית (ממש כפי שרמת גן עצמאית מתל אביב), מדינה שבה החרדים עובדים לצידנו, לומדים לצידנו, והפרדה מגדרית במרחב הציבורי לא קיימת. אנחנו ננצח, אבל לא נהיה שיכורי ניצחון. ביום שאחרי המחאה, והוא לא רחוק, נמשיך לחיות כאן כולם – יהודים וערבים, חילונים ודתיים. ביום שא ר חרי המחאה יהיה כאן מקום לכולם, בישראל, בירו ר שלים. וביום שאחרי המחאה ירושלים תחזור להיות הבירה שאנחנו רוצים, עיר של שוני וגיוון ושל חיים משותפים. זה לא רחוק, וזה יקרה. ו � הכותב הוא חבר הנהלת מינהל בית הכרם וד ‰ קטורנט באוניברסיטה העברית

היום שאחרי המחאה

פרופ' מיכל מושקט־ברקן "יחד כמו ביציאת מצרים" האחרונים אני ממובילות בשלושת החדשים המחאה 'שומרות ושומרים על הבית המשותף'. מה ר רגע שבו יצאנו להבטיח את הדמוקרטיה הישראלית פעלנו ליצירתהסכמותרחבות. אף כי המסר הזה הוא ההצלחה הגדולהשל המחאה הוא אינו פשוט להשגה. שולחן הסדר, שמזמין אותנו להיות שוב יחד, הוא הזדמנות וחובה לחדש את הברית. את השבר העמוק שחווינו עלינו לצלוח כיציאת מצרים. הנה שלוש הצעות לסדר: ה" - אני מקווה לזכור שיש מי ָ ע ּ ָ ב ְ ר ַ ד א ֶ ג ֶ נ ְּ . "כ 1 שאינם מסכימים איתי בכלל והם אנשים ערכיים, נשים חכמות בעלות לב רחב, נדיבות ומסירות. אני מקבלת על עצמי להפריד בין סולם ערכים שונה משלי לבין ייחוס של כוונות רעות. בצד העין הטו ר בה חשוב לפתח ביקורתיות, כדי להבחין בין ויכוח על עובדות וזוויות מבט לבין שיסוי ועידוד שנאה. ר � ת לבתך ולבנך" - אני פונה לכל מע ְ ד ּ ַ ג ִ ה ְ . "ו 2 כות החינוך, למתנ"סים, למכינות, לתנועות נוער וליישובים - קיימו מפגשי היכרות. חברו בין ה'שבט' שלכם לבין 'שבטים' אחרים על בסיס אנושי, מתוך רצון להכיר בעושר שמביא איתו ריבוי התר ר בויות שלנו: עדות, דתות, אורחות חיים ולאומים. ו � ם" - עלינו להיכנס לעב ָ ע ְ ל ָ ית ֵ י ְ ה ִ ה נ ּ ֶ ז ַ ם ה ֹ ו ּ י ַ . "ה 3 דת עומק על דמותה של מדינת ישראל, להזמין אל השולחן קבוצות שונות באוכלוסייה ולדמיין יחד את הטוב המשותף. טוב אשר יבטיח ויחזק את הב ר רית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יחד שומרות ושומרים על הבית המשותף. חג חירות שמח! הכותבת היא ממובילות המחאה הירושלמית ‰

דניאל וייס גולדמן דרוכים להגדיל את המחאה

להתגאות בהישג הגדול ראשית עלינו ביותר של המחאה, והוא התאגדות המונית, תקומה ממש, של ציבור ליברל-דמוקרטי שה ר חליט להיאבק על זכויותיו וכבודו, אשר נרמסו לאורך שנים. אין להמעיט בכך, משום שמעתה והלאה כל ממשלה אשר תקום, כמו גם זו הנוכחית, תדע שאין ביכולתה לפגוע בציבור הזה ובער ר כיו הליברליים כלאחר יד. אנחנו מברכים על השהיית החקיקה, אך עדיין דרוכים וערוכים להגדיל את המחאה ככל שיידרש. עד אז, על ארגוני המחאה לפעול בשני מישורים, כאשר הראשון הוא איחוי הקרעים אשר נוצרו בעם. עלינו ליצור שיח מכיל וערכי על דמותה של המדינה שאנו רוצים לחיות בה. עלינו להבין כיצד מייצרים מציאות שבה כל צד מאמין בהיתכנותה של פשרה והתקרבות אל הצד השני, וזאת מבלי לשבור את עקרונות היסוד שבהם הוא מאמין. המישור השני מגיע כהמשך ישיר לראשון, והוא כינון חוקה, אשר תעגן את יסודותיה היהודיים והדמוקרטיים של המדינה כשווי ערך ותתווה את הדרך לחיים משותפים, וזאת לצד המורכבות שיוצרת מערכת היחסים בין שני העקרונות הללו. למדינת ישראל יש ציבור מפואר שהגיע להישגים חסרי תקדים צ � שנות קיום. זהו אותו ציבור אשר י 75 תוך ליח להתגבר על האתגרים הנוכחיים וייצר פה חברת מופת לדורות הבאים. ו � הכותב הוא ממובילי מחאת הצעירים היר ‰ שלמים

31.3.2023 ˆ ידיעות ירושלים 28