ירושלים 8.10.21

נוסח כיכר ספרא: בזמן שראשהעירייהתלוי בקואליציההחרדית - הוגשהעתירה יוצאת דופן בקדנציה 22 מלכוד שלו ‰ תושביםטוענים כי ברשותהמוניציפאליתמונעיםפתיחתשלוחהשל 'בית יעקב' לבנותהמגזר בשכונה ‰ "זו אפליה דתית ופוליטית", הם כותבים לביתהמשפט ‰ העירייה: "כמותהתלמידותבשכונה לאהצדיקה זאת" המלחמה נגדהתחרדות הגבעההצרפתית משה ליאון בין הפטיש לסדן:

חרדים ודאגו להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בעיר, באמצעות עורכי הדין אוהד יאראק ודניאל טלמון ממשרד פירון ושות'. לטענת הפרקליטים, ההחלטה של הרשות המקומית באוגוסט, שלא לאשר הקמת בית ספר לבנות בגבעה הצרפתית, "ניתנה מט ־ עמים פסולים של אפליה על רקע דתי ופו ־ ליטי". עוד מבקשים העותרים מבית המ ־ שפט להורות לבטל את מדיניות העירייה שמונעת באופן גורף, כך על פי התביעה, פתיחת בית ספר לבנות המגזר החרדי, תו ־ שבות השכונה, בשל אפליה בלתי חוקית. "מונעים חינוך בנות" בעתירה נטען עוד כי הרשות המקומית מפלה לרעה את תושבי הגבעה הצרפתית שנמנים עם הציבור החרדי לעומת תוש ־ בי השכונה מהמגזר הדתי־לאומי והחילוני "ומונעת מבנות המגזר החרדי חינוך ראוי במרחק סביר מבתיהן". עוד נרשם בעתירה: "בשל סירובה של העירייה להקים בשכונה בית ספר לבנות מהקהילה החרדית החליטו העותרים ליזום הקמת בית ספר באופן עצ ־ מאי, אלא שמהלך מהסוג הזה מצריך שיתוף פעולה מצד העירייה שתקצה להם מבנה ציבור מתאים וכן תמליץ למשרד החינוך להוציא רישיון לניהול בית ספר". עיסקת הנדל"ן עוד כותבים מגישי העתירה כי כאשר התושבים הבינו שהעירייה לא תקצה להם מבנה לצורך הקמת בית ספר, הם פתחו במשא ומתן עם בעלים של נכס ששימש עד לסגירתו כבית אבות סיעודי. לטענת הפ ־ רקליטים, לאחר שהבשיל המשא ומתן בין הצדדים פנו גורמים במינהל החינוך בכיכר ספרא אל בעל הנכס כדי לוודא שלא ישכיר את המבנה לטובת הפעלתו של בית ספר חרדי. עוד נטען כי גם הוצע לבעלים להש ־ כיר את המבנה בתשלום גבוה יותר, לצורך הפעלת מוסד חינוכי אחר שאיננו חרדי. מכיכר ספרא נמסר: "העירייה לא הקימה בית ספר חרדי לבנות בגבעה הצרפתית, משום שכמות התלמידות בשכונה לא הצ ־ דיקה זאת".

טענות העותרים*: הרשות מפלה לרעה חרדים בצפון העיר ההחלטה התקבלה ממניעים פסולים לבנות מגיע מוסד חינוכי קרוב לבתיהן סיכול ניסיון לשכור מבנה פרטי

* על פי העתירה

צילום: יצחק טסלר (למצולמות אין קשר לכתבה) | ' אחת משלוחות 'בית יעקב

אשכול וגבעת המבתר. חבר המועצה יוסי חביליו תקף בשעתו את היוזמה באופן חריף וטען כי מדובר בהפרה של הסטטוס קוו. "אני מתנגד נחרצות לה ־ כנסת בית ספר חרדי לגבעה הצרפתית", אמר. "זה יפגע באופי השכונה, יבריח את החילונים ויגרום להתחרדות המקום. בהסכם הקואליציוני שלי עם ליאון סוכם במפורש שיישמר הסטטוס קוו ולא יוכנסו בתי ספר חרדיים לשכו ־ נות חילוניות ומעורבות. אני מתכוון לפעול בכל הכוח יחד עם התו ־ שבים על מנת למנוע את זה", הצהיר בזמנו.

לשכונות מעורבות, ובהן קרית יובל, רמות והגבעה הצרפתית, במסגרת מה שכונה 'מתווה השכונות'. אבל מאז הבחירות הנ ־ ציגים של המגזר בקואליציה דרשו לפתוח גנים ובתי ספר בשכונות המעורבות, שבהן חל גידול משמעותי באוכלוסייה החרדית. חשף "ידיעות ירושלים" כי 2020 במאי ליאון גיבש הסכם מיוחד עם רבנים ירושלמים בכירים מהמגזר הליטאי. היוזמה, שכונתה 'מתווה ליאון', מאפ ־ שרת כניסה של מוסדות חרדיים לש ־ כונות מעורבות.

אלינור פבריקר

הסיוט הפוליטי של משה ליאון: בתקופה שבה חילונים רבים טוע ־ נים כי הוא מאפשר לעיר להתחרד, עתירה מינהלית טוענת כי בגבעה הצרפ ־ תית החרדים מופלים, היות והרשות מונעת מהם פתיחת מוסד חינוכי לבנות מהמגזר. לוחמה בשטח בנוי בתקופת ראש העירייה הקודם ניר ברקת נחסמה כניסה של מוסדות חינוך חרדיים

החשיפה ב"ידיעות ירושלים" 15/5/20- ב

קיבלו הורים 2021 בפברואר חרדים בצפון ירושלים הודעה על פתיחת בית ספר חרדי של המגזר בגבעה הצרפתית. עד כה היו בשכונה רק גני ילדים המיועדים לחרדים והתוש ־ בים החילונים חששו מהפרת הסטטוס קוו. המוסד החינוכי היה אמור להיות שלוחה של רשת החינוך 'בית יעקב' ולק ־ לוט תלמידות בגיל 'יסודי' מהגבעה הצרפתית, רמת

ליאון

מה חיפש ראש מינהל החינוך אצל הרב הבכיר? עוד גורם מפתיע שהיה מעורב בהכנת המתווה הוא ראש מנח"י אביב קינן, שנפגש מספר פעמים בחודשים האח ד רונים עם הרב סולבייצ'יק בעניין מוסדות החינוך החר ד דיים. מדובר במחזה די נדיר שאדם שעומד בראש אגף כל כך חשוב בעירייה נפגש עם רבנים שיש להם השפעה על הפוליטיקה המקומית. , יצא יו"ר 'דגל התורה' משה גפני נגד 2019 בחודש יולי קינן. "נציג חילוני שמונה בקנדציה הקודמת לא אמור לתת לנו כעת הוראות", אמר הח"כ הוותיק. "מנהל מנח"י בירושלים צריך להיות איש מהציבור החרדי. השלטון התחלף ולא צריך להיות בכלל וויכוח על העניין הזה". מאז ההתבטאות של גפני, היה קינן על הכוונת של הסי ד עות החרדיות, ובעיקר של 'דגל התורה'. מהעירייה נמסר בתגובה: "ראש מינהל החינוך הוא מק ד צועי ומוערך בירושלים ובכל הארץ, ומוביל מהפכה חי ד נוכית בעיר. הוא עובד ומקדם את החינוך במערב ובמזרח העיר וזוכה להוקרה ציבורית".

ברקת

במקום בית הספר 'רפפורט' ייכנסו שני סמינרים: 'בית יעקב' בחינוך העצמאי וסמינר ממלכתי־חרדי במגרש הסמוך למבנה בית ספר 22 'מופת' ישוכנו כיתות של תלמוד התורה 'אורלוויק'

ייבנה מבנה חדש עבור בית הספר הממלכתי דתי 'רפפורט' ('אהבת ישראל') ברמות א' או ב'

בחודשים האחרונים בודק ראש העירייה אפשרות למתווה חדש, שלפיו מוסדות חינוך חרדיים ישולבו גם בשכונות מעורבות ‰ מי שלקחו חלק פעיל בדיונים הסודיים היו אליעזר ראוכברגר (דגל התורה), צביקה כהן (ש"ס), חגית משה (הבית היהודי) והרבנים הליטאיים ‰ המשמעות: התוכניתשהגה קודמו, ניר ברקת, שחילקה את העיר בין חילונים ודתיים־לאומיים לחרדים - מתבטלת בחלק מהשכונות ‰ כך למשל, על פי התוכנית המתגבשת, בסמוך לקאנטרי ברמות תוקם קרית חינוך חרדית עם עשרות כיתות ‰ תלמודי תורה ייבנו בקרית יובל ‰ וגם הגבעה הצרפתית נמצאת בדיונים ‰ העירייה: "ראש העירייה שוקד על מתווה שיאפשר להתקדם לעבר פתרון כלל מגזרי" מוסדות חינוך חרדיים יוקמו גם בשכונות מעורבות חשיפה - התוכנית המתגבשת של ליאון ושותפיו הבכירים:

סיכול ממוקד בעירייה טענו בשעתו כי הם "לא מכירים את היוזמה המתוארת". אלא שלטענת אנשי המגזר, כאשר הבינו בכיכר ספרא כי מדובר בתוכנית רצינית החליטו לסכל אותה. בתגובה התאגדו תושבים

יחוזק בית הספר 'מופת'/'תבל'

ליאון

ברקת

למתחם הלא חרדי ייכנס תלמוד התורה 'ברנסמן'

במתחם קרית החינוך יוקמו מתחם חינוך

הקמת מוסד 'חניכי הישיבות' 6 במגרש

יחל תכנון מחודש במגרש בהתאם לצורך 6 יחוזקו אזורים בשכונה שהם בעלי אופי פלורליסטי מובהק

למגזר החרדי, שיכלול כיתות לימוד, ומתחם חינוך לציבור הציוני, שיכלול מוסד חינוכי ומכללה גדולה של המגזר הכללי

רמות

בסמוך ל'אור תורה סטון'

הממלכתי דתי יאוכלס סמינר מממלכתי־חרדי

רמת אשכול

גבעה צרפתית

מתווה ברקת - התוכנית שנולדה כדי לשמור על צביון השכונות בעיר

במתחם הקאנטרי תוקם קרית חינוך חרדית עבור עשרות כיתות תלמודי תורה

שכונת הקאנטרי החדשה תעובה במתחמים חדשים בהתאם לצורכי הציבור

ח ד ש ו ת

ליאון

נולד 'מתווה ברקת' לשמירה על צביון 2017 באוגוסט השכונות בירושלים. במסגרת המתווה, שעורר סערות רבות בקרב הציבור בעיר והגיע עד בג"ץ, החליט ברקת עם הרבנים החרדים על תוכנית שלפיה ירושלים תחולק לשכונות שבהן ניתן יהיה לבנות מוסדות לציבור החרדי על פי הביקוש, ושכונות שבהן יישמר האופי הפלורליסטי ועל כן תימנע כניסתם של מוסדות חרדיים. בגבעה הצרפתית, נקבע, המענה לציבור החרדי יינתן ברמת אשכול. ברמות נקבע כי אזורים בעלי אופי פלור ד ליסטי מובהק יחוזקו במוסדות ממלכתיים. אחת הקביעות היותר משמעותיות היתה דווקא בקרית יובל, כשברקת והרבנים החליטו אז כי לא ייבנו מוסדות יסודיים ועלדיסו ד דיים חרדיים בשכונה וכי התלמידים מהמגזר יקבלו מענה בשכונת בית וגן. ברקת טען אז כי המטרה של המתווה היא לאפשר חיים משותפים בעיר ולתת מענה לצרכים השונים כך שלא יבואו על חשבון מגזר מסוים ולא יאיימו על הצביון של השכונה.

ברקת

נבדקת האפשרות

מענה לתלמידים החרדים בשכונה יינתן ברמת אשכול הסמוכה (למעט גני ילדים)

להקים מוסדות חרדיים בשכונה

קרית יובל

ליאון

ברקת

יוקמו תלמודי תורה חדשים בשכונה

בית וגן ומורדות בית וגן ייתנו מענה לצרכים נוספים של החינוך החרדי בקרית יובל (למעט גני ילדים)

הנתונים על פי המתווה המתגבש *

תאם לצרכים של כלל המגזרים בעשורים האחרונים. הפער המרכזי הוא במגזר הע ד רבי והחרדי. ראש העירייה, יחד עם נציגי המגזרים ואנשי העירייה, שוקד בתקופה זו על מתווה שיתרום לעיר מהותית ויאפשר לעיר להתקדם לעבר פתרון כלל מגזרי תוך בינוי במקומות המתאימים והפותרים מחלוקות של שנים בין המגזרים השונים. בשנה האחרונה, ראש העירייה קיבל הרשאה תקציבית היסטורית ממשרד כיתות לימוד חדד 750 החינוך לבנוי שות לאחר שבעשור האחרון לא נבנו כיתות לימוד גם יחד. 750 "המתואר בפנייתכם הוא גיבוב של פרטים, שבמקרה הטוב, אינם נאמנים למציאות, שנלקחו מגורמים בעלי אינ ד טרס שאינם מצויים בפרטים ואינם בעלי תפקידים רלוונטים לסוגיה זו. חלקם אף שלול כל יסוד במציאות. הדבר היחיד בו עוסק ראש העירייה הוא טובת כלל התו ד שבים ורווחתם". ¿

היתה הקול של הציבור החילוני והדתי. היא הצליחה למנוע יוזמות של ראוכברגר ובכך לרסן במעט את דריסת הרגל של 'דגל התורה'. גם יו"ר ש"ס, צביקה כהן, היה צד במתווה, אך הוא היה נכון לוויתו ד רים והידברות עם צורכי החילונים. ההסכמות והמפות שיצרו הנציגים עברו מספר פעמים בוועדת הרבנים של 'דגל התורה' בירושלים ומחכים לאישורה. מעל כולם בלט הרב ברוך סולבייצ'יק, שהוביל ודחף להסכמות הח ד דשות. סביר להניח שבמינהל הקהילתי רמות אלון לא ממש יאהבו את המתווה, שכן בשנים האחרונות הם הפכו למגן של כל מוסדות חינוך הממלכתיים בשכונה. הכניסה המאסיבית של המוסדות העצ ד מאיים תהווה פגיעה במדיניות זו. "משה ליאון עיריית ירושלים בתגובה: ● אינו משנה את מתווה ברקת אלא ממשיך אותו. ראשית, בירושלים חסרות אלפי כיתות לימוד שלא תוכננו ולא נבנו בה ד

על כל השכונות המעורבות. תראה איך צריכה להיראות שכונה מעורבת. אתה חייב לעמוד לימינם אדוני ראש העיר. אתה יכול, מסוגל והשם בעזרך, לכן בח ד רנו בך". במקביל יש להדגיש כי ליאון מבקש לתת ביטוי לצרכים של כל המגז ד רים בעיר ומודע לרגישות הנושא. שלושה ראשי סיעות מרכזיים מסייעים בגיבוש התוכנית: אליעזר ראוכברגר (דגל התורה), צביקה כהן (ש"ס) וחגית משה (הבית היהודי). הם נהגו להיפגש כל שבוע בימי חמישי בשעות אחר הצהריים, כשרוב עובדי העירייה כבר בדרכם הביתה. עוז ד ריהם של ראשי הסיעות היו ממודרים מה ד פגישות כדי למנוע הדלפות בנוגע למת ד ווה. מי שהתעקש לקבל כמה שיותר עבור המגזר החרדי היה ראוכברגר, שנחשב לאיש החזק בקואליציה, ואף יש מי שמ ד עריך שהוא מתכוון להתמודד על ראשות העירייה בבחירות הבאות. חגית משה, שהיא גם מחזיקת תיק החינוך בעירייה,

מפה: מחלקת אי נפו גרפיקה, " ידיעות אחרו נ ות"

תווה ברקת סוכם כי מענה לציבור החרדי בשכונה יינתן ברמת אשכול. ברמת אשכול, שנחשבת ברובה לחר ד דית, יכולים החרדים לרשום הישג. במת ד ווה ברקת נרשם במפורש כי קרית החינוך בשכונה תחולק בין המגזר החרדי לחילו ד ני, אלא שכעת מסתמן שתלמוד התורה שפעל במבנים ניידים ייכנס לחלק שהיה מיועד לציבור החילוני, ובכך הוא יהפוך את קרית החינוך לחרדית. השותפים למתווה

כיתות של תלמוד תורה 'עץ הדעת' יעברו למתחם בזק, ובמקומן ככל הנראה ייכנס מוסד חרדי שייקבע לפי הביקוש. כחלק מיצירת המתווה החדש ערכו גורמים חרדיים בעירייה סיורים במס ־ פר מתחמים שונים בעיר. אחד מהם הוא מתחם ורבורג המפורסם בקרית יובל, שכבר שנתיים מחכה לבנייה עבור הצי ־ בור הפלורליסטי בשכונה. למרות האיסור שהנהיג ברקת על בניית מוסדות חרדיים יסודיים בשכונה, על פי המתווה החדש מסתמן כי תתאפשר כני ־ סת מוסדות אלו לשכונה. בין היתר עלתה אפשרות כי ייבנו תלמודי תורה בסמוך לבית החולים 'אלין' שברחוב שמריהו לוין ובסמוך לרחובות ברזיל ואולסוונגר. מדו ־ בר בדריסת רגל משמעותית שיקבל המגזר החרדי באחת השכונות שסובלות ממתיחות חוזרת ונשנית בין חילונים לחרדים. גם הגבעה הצרפתית, שבה רוב חילוני, עלתה על שולחן הדיונים. זאת אף שבמ ־

אלו ן לו י

אלף 58 דולה ביותר בירושלים, שמונה כ־ איש ושווה לעיר בינונית בישראל, הול ־ כת ומתחרדת כבר שנים ארוכות. אולם קיימים עדיין מעוזים של הציבור החילו ־ ני והדתי־ממלכתי שנשמרו גם במתווה ברקת, וכעת מסתמן כי הם הולכים לע ־ בור כמעט באופן בלעדי לחזקת החרדים. בדיונים עלו הרעיונות הבאים שמחכים לאישור הסופי. על פי התוכנית, שאף הופצה כמפה בין הגורמים השונים, במ ־ קום בית הספר הממלכתי־דתי 'רפפורט' (בשמו הרשמי: אהבת ישראל) יקומו שני מוסדות חרדיים: בית ספר יסודי לבנות שמשתייך לחינוך הממלכתי־חרדי; וכן סמינר בית יעקב של החינוך העצמאי. במגרש הסמוך לבית הספר הממלכתי 'מופת' יוקם תלמוד תורה 'אורלוויק', שי ־ כיתות וישתייך לחינוך העצמאי. 22 כיל את מקומו של 'אור תורה סטון בנים' הממלכתי־דתי יתפוס סמינר לבנות חר ־ דיות המשתייך לחינוך הממלכתי־חרדי.

אחרי שכל נציגי העירייה הלכו הביתה. אבל זה קרה גם במשכנם של הרבנים הב ־ כירים ביותר בעיר, וכל זאת ללא ידיעתם של רוב חברי המועצה וראשי המינהלים. 'מתווה ליאון' לשכונות המעורבות, שקו ־ רם עור וגידים בחודשים האחרונים ומח ־ כה כעת לחתימות סופיות של הנציגים החרדים במועצה, עתיד לשנות את פניהן של מספר שכונות מעורבות בעיר, כשעל הפרק בניית מוסדות חרדיים בקרית יובל וככל הנראה גם בגבעה הצרפתית. במוקד: שכונת רמות המתווה המתגבש של ליאון, בדומה ל'מתווה ברקת' (במסגרת), מתרכז רובו ככולו במוסדות חינוך. מוסדות אלו מהווים שיקול קריטי בהחלטה של משפ ־ חה על מעבר לשכונה מסוימת. במרכזו של המתווה המתגבש עומדת שכונת רמות. אין זה סוד שהשכונה הג ־

בחודשים האחרונים עובד ראש עיריית ירושלים משה ליאון על מתווה חדש וסודי

צילום: | כהן רפי קוץ

שלפיו מוסדות חינוך חרדיים ישולבו גם בשכונות מעורבות. וכך, התוכנית של ראש העירייה לשעבר, ניר ברקת, שמ ־ תמקדת בחלוקת ירושלים לשכונות חי ־ לוניות ודתיות־לאומיות ומנגד לשכונות חרדיות, מתבטלת בחלק מהשכונות. על פי התוכנית הקודמת, רק בשכונות הח ־ רדיות יהיה ניתן לבנות מוסדות לציבור החרדי על פי הביקוש, ולשכונות שבהן יישמר האופי הפלורליסטי לא ייכנסו מוסדות של חרדים, למעט גני ילדים. על המתווה החדש עובדים בצוותא וב ־ סודיות מוחלטת אליעזר ראוכברגר (דגל התורה), צביקה כהן (ש"ס) וחגית משה (הבית היהודי) והרבנים הליטאיים, וברא ־ שם הרב ברוך סולבייצ'יק, אחד הרבנים המשפיעים ביותר ב'דגל התורה'. הדיונים על התוכנית נערכו בחדרי הישיבות,

לאחר הבחירות הביעו גורמים במגזר החרדי תקווה כי יוכלו בקרוב להכניס מוסדות חינוך חרדיים גם לשכונות המעורבות, כדי לתת ביטוי לצורכי המגזר. בחג הסוכות, כשליאון ביקר את הרבנים החרדים אמר לו הרב ברוך אזרחי מ'דגל התורה': "אני בטוח בצדק שתקיים את התקוות שאנחנו תולים בך

צילומים: | ליאון יואב דוידוביץ

משה

ידיעות ירושלים ˆ 15.5.2020 17

צילום: יוסי זמיר | ליאון

ראוכברגר

15.5.2020 ˆ ידיעות ירושלים 16

054-3337500 : להרשמה ופרטים

32

8.10.2021 ˆ ידיעות ירושלים