ירושלים 8.10.21

עם טביב. הבעלים לשעבר יצא מגדרו כדי להחזיר את אוחנה לבית וגן

אוחנה וחוגג. הבוס עזב מבלי לעדכן את היו"ר

יעברו לקבוצה אחרת כדי לפנות מקום לזרים. חוגג גרר רגליים עד לרגע שבו כבר לא נותרה ברירה. סוכרייה אחת חוגג כן נתן לאוחנה והיא מינוי מאמן לבית"ר. אוחנה לא היה שלם עם מינוי של קובי רפואה וחיים סילבס ופנה לארווין קומאן. גם העניין הזה לא בדיוק הוסיף לו בריאות. רא ־ שית, כי קומאן וחוגג, כל אחד מסיבותיו שלו, לא מיהרו להביא את השידוך הזה לשלב החתונה. שנית, בגלל שאוחנה, שלא סיפר אפילו לקרובים אליו ביותר על זהות המאמן החדש של בית"ר, קרא על מינויו של קומאן כמה שעות לפני שבית"ר הוציאה הודעה רשמית. עיתו ־ נאים שניסו להדביק את ההדלפה הזו לחוגג שמעו מאוחנה את המשפט הזה: "אני לא בלש ולא שוטר וזה לא מעניין אותי". במידה רבה מאוד נכפה על אוחנה להיות גם מפקד הגדוד של בית"ר וגם מש"ק הת"ש שלה. עיתונאים, ספקים, אוהדים, יו ניים איט, פונים אליו לגבי כל עניין שולי, אפילו בנוגע למצב המ ־ נורות של עמודי התאורה בבית וגן. מצד אחד, אוחנה מנסה להקשיב ולא פעם לרצות את כולם. מצד שני, הוא אמר פעם, ספק בצחוק ספק ברצינות: "אתם שוכחים שחוגג בעל הבית שלי ולא אני בעל הבית שלו". אלי אוחנה השחקן הצליח באומנות לקחת את בית"ר מתהומות הליגה האר ־ צית ולהפוך אותה לקבוצה של המדינה. אלי אוחנה המנהל אינו יכול לקחת את בית"ר מהמקום הנמוך שבו היא נמצאת ולהחזיר אותה לקדמת הבמה של הכ ־ דורגל הישראלי. זה יהיה גם לא הוגן לצפות ממנו לעשות את זה כי הוא לא משחק, לא מאמן ולא מממן את המועדון. במציאות הנוכחית הוא כרגע חזות הכל בבית"ר כשמעליו נמצא הנאמן, עו"ד יצחק יונגר. למי שלא יודע, נספר שחו ־ גג לא עדכן את אוחנה בעובדה שהוא מתכוון להתנתק מבית"ר. היו"ר/מנהל מקצועי שמע על זה מאתרי האינטרנט. חוגג אמר לאוחנה לא פעם בחודשים האחרונים שהוא מתכוון להאריך לו את החוזה בבית"ר ולהשאיר אותו כאן כמה שנים טובות. אוחנה חיכה וחיכה, עד שבסוף הבין שחוגג עוזב את המועדון. השהייה בבית"ר עולה לאוחנה בבריאות. את זה יגיד לכם כל מי שבא איתו במגע בבית וגן בשנים האחרונות. מדהים שה ־ רבה יותר מדאיג את אוחנה מה יהיה על המועדון מאשר מה יהיה עליו. מדהים איך בכל יום הוא מגלה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם.

שלו מבית וגן. גם אם תמך או יישר קו בהחלטה להראות לאיינבינדר את הדלת, אוחנה היה צריך לעשות הכל כדי שזה ייגמר בצורה נעימה. אוחנה גם היה חייב לפני שנה וחצי, כחלק מהריבוע הזה של חוגג־אוחנה־בניון־רוני לוי, להיות זה שמקרב בין הצוות המקצועי לבעל הבית. המציאות היומיומית בבית וגן היתה שבין בניון ולוי לבין חוגג יש חתול שחור באמצע. אוחנה היה צריך לקרוא לסדר גם את לוי ובניון וגם את הבוס, אבל בחר להיות מהאו"ם. כמו אבא ששני הילדים שלו רבים - במקרה אחד צידד בחוגג, באחר בלוי. על זה אמר בשלב מסוים מישהו בבית וגן: "אלי היה צריך להיות הדבק ביניהם ובסוף הפך להיות הגננת שלהם". אם תרצו, צריך לבוא לאוחנה בטענות על דבר מאוד מהותי וזו הנטייה שלו לא פעם להיות עדין מדי. במחנה האימונים של בית"ר בקיץ הזה באוסטריה גילתה הנהלת המלון שלאחד החדרים נגרם נזק על ידי שני שחקנים. אוחנה אומ ־ נם נזף בהם ושטף אותם, אבל היה מי שציפה ממנו שיעלה אותם על המטוס הראשון לישראל. במקרה אחר, באמצע חדר ההלבשה עם לא מעט נוכחים, אחד השחקנים קילל בקול את סלובודן דרא ־ פיץ' ושי ברדה המאמנים. אוחנה הזהיר את השחקן שבפעם הבאה שזה יקרה הוא יעוף. אבל שוב, זה היה כרטיס צהוב, וכדי שיהיה סדר במועדון לפעמים יש צורך בכרטיס אדום. × × × בחודש מאי הוציאה בית"ר הודעה לעי ־ תונות ש"אוחנה ימונה למנהל מקצועי". אוחנה לא אהב את זה אבל בחר ליישר קו עם המינוי הזה, שהריח כמו מלכודת של חוגג להסיט לעברו של הסמל הג ־ דול את כל האש. כשהתחילו לשבת על תוכנית העבודה לעונה הקרובה אוחנה הגיש לחוגג רשימת שמות. היו שם אבי ריקן, בן שהר, איתי טיבי ועומרי אל ־ טמן. הנחת העבודה של אוחנה היתה שבית"ר לא יכולה להנחית כאן שמות כמו ניקיטה רוקאביצה וגבי קניקובסקי אבל הארבעה שכתב על דף הם מנוסים מוכחים וישראלים. חוגג לא פנה אפילו לאחד מהם, פרט לשיחת גישוש ראשו ־ נית עם ריקן. אוחנה הבין את מה שידע מראש: שהוא מנהל מקצועי רק ברמת הכותרת ושהתפקיד שלו ריק מתוכן. חוגג הוא זה שיקבע איך תיראה הקבוצה הזו לטוב ולרע. אגב, בכל התקופה הזו אוחנה התעקש שמתיאוסיניו ואוקמפוס

סאגת השייח' חמד בן חליפה היה לאוחנה מה להגיד. הוא היה סקפטי מלכתחילה. כשהבין שטסים לאמירויות, כשראה את האירוח ואת ההסכמים שנחתמו, היה משוכנע שהסיפור אמיתי. צריך להבין את הדינמיקה בין חוגג לאוחנה בשביל לקבל מושג והסבר על ההתנהלות של יו"ר בית"ר. אוחנה אומר את דעתו, מזהיר, מתרה, מדליק נורות אדומות. אם הצד השני מקשיב, מה טוב. כשאוחנה הבין בשלב מסוים שחוגג הוא טיפוס עקשן שרוצה (וזו זכותו כבעל בית) לנהל את זה כמופע יחיד, כי הוא זה שמביא את הכסף, אוחנה שם רגל על הברקס. אפשר אולי לבוא אליו בטע ־ נות ולהגיד: "הלו, תהפוך שולחנות, זו בית"ר ואתה אוחנה". הבנתם כבר לבד למה אוחנה בחר שלא לנהוג כך: הוא מבין שהוא שכיר. הוא רוצה לשרוד בבית"ר. תקופה ארוכה אוחנה ניסה ליצור הפ ־ סקת אש בין חוגג ללה פמיליה. הוא דיבר על ליבו, דיבר איתם, ניסה לקיים דיאלוג. אינספור פעמים אמר לחוגג: "אתה צודק כשאתה נעלב מהקללות שלהם. אתה צודק כשאתה מנסה לה ־ ראות להם מי בעל הבית. אבל בסוף אתה צריך לזכור שאף אחד לא שרד מלחמה עם הקהל של בית"ר, שאי אפשר להחליף אוהדים של קבוצה וגם אי אפשר לייצר אנטי בין השחקנים, המועדון והאנשים ביציע. אני הבאתי למועדון הזה תארים. אנשים העריצו אותי, וגם אותי, סמל, קיללו, אז מה?" בשלב מסוים, כשהבין שחוגג הולך עד הסוף, אוחנה הפסיק להתערב. שלא תטעו לרגע: אוחנה היה צריך בלא מעט מקרים להתנהל אחרת. הוא היה צריך לנסות למנוע את הדרך שבה נהגו בדן איינבינדר ובגירוש המכוער בתחילת הדרך עם חוגג אוחנה ניסה בכל הכוח לשנות החלטות ומהלכים. הוא ניסה לשכנע את חוגג למשל שהחוזה עם אלירן עטר, שמבטיח לחלוץ המשך התקשרות אם יעמוד ברף שערים מסוים, הוא טעות. חוגג התעלם

מול אוסטרליה ביוטיוב) ועשה הכל לבד, עד שפגש את הרשת - היה צריך לנהוג כך גם כבעל תפקיד בבית"ר. ובכן, במ ־ ציאות הנוכחית של בעלי בית פרטיים בכדורגל הישראלי כל בעל תפקיד, גם אם קוראים לו אוחנה, הוא בסך הכל פקיד, עושה דברו של בעל ההון התורן שבא לשחק פלייסטיישן עם קבוצת כדורגל אמיתית. היחיד שהלך ראש בראש עם בעלים הוא יוסי בניון בתקופתו בבית"ר. אלא שבניון, בניגוד לאוחנה ולאחרים, לא התייחס לתפקיד שלו כמנהל מקצו ־ עי כאל פרנסה שהיא קיום. יש לו (לב ־ ריאות) כסף גדול שעשה בקריירה מופ ־ לאה שסידרה אותו לכל החיים. בית"ר (או כל קבוצה אחרת שבה ישמש בעתיד כמנהל מקצועי) היא לא פרנסה עבורו, היא אתגר ושעשוע. אוחנה זקוק לעבודה בבית"ר כמו שכל אחד מכם זקוק לתלוש המשכורת שהוא מביא הביתה. אנשים סביבו אומרים לו לא פעם: "אתה אלי אוחנה. לאנשים שמעסיקים אותך היה פוסטר שלך תלוי מעל המיטה. תהפוך שולחנות". אוחנה כבר לא מגיב לדברים האלה. לך תסביר לאנשים שצריך להביא אוכל הביתה. לך תסביר להם שפעם כבר הלכת עד הסוף כדי לצאת גבר גבר. בת ־ ארקדי גאידמק 2005-2004 חילת עונת אמר על אוחנה המאמן ב'שבעה ימים' של 'ידיעות אחרונות': "אוחנה לא מנהיג". המיתולוגי שם את המפתחות 11 מספר במקום לחכות שגאידמק יפטר אותו והפסיד ברגע אחד פיצויים של חוזה אלף דולר. זה היה שיעור למה 250 של לפעמים עדיף להוריד את הראש מאשר לצאת מלך בדעת הקהל ולהתחיל לחפש עבודה. × × × בתחילת הדרך עם חוגג אוחנה ניסה בכל הכוח לשנות החלטות ומהלכים. הוא ניסה לשכנע את חוגג למשל שה ־ חוזה עם אלירן עטר, שמבטיח לחלוץ המשך התקשרות אם יעמוד ברף שערים מסוים, הוא טעות. חוגג התעלם. אוחנה גם ביקש מחוגג שלא לרכוש את ירדן מיליון יורו. "עדיף להשאיל 1.5־ שועה ב אותו, לראות שהוא מספיק טוב מקצו ־ עית, ובעיקר התנהגותית, ואז לבצע רכישה". חוגג שמע באוזן אחת והוציא מהשנייה. אוחנה גם הפציר בבעל הבית שלא לקיים ערב גאלה בארנה למנויים. "אני מכיר את אוהדי בית"ר", הסביר לבוס. "הם לא ישתפו פעולה". רק אחרי ר � כ 400 שחוגג הבין שלערב הזה נמכרו טיסים הוא ירד מהסיפור. אפילו בעניין

ידיעות ירושלים ˆ 8.10.2021 53