ירושלים 8.12.23

שועה. חייב | להתאפס צילומים: עוז מועלם

הצעירים שיש למועדונים להציע על חשבון זרים שחלקם לא מוכנים להישאר בארץ או שחקנים יקרים שכבר אין מאיפה להביא אותם או אין טעם לשלם להם. זו הסיבה שבמכבי חיפה הרוח הח־ דשה היא עם עילאי חג'ג' וענאן חליאלי, ובהפועל באר שבע נותנים את אפודת השוער הראשון לניב אליאסי או את חולצת ההרכב לאמיר ג'נאח, ובהפועל חדרה מתגלה כוכב חדש בדמותו של אלעד מדמון ובאשדוד משיגים ניצחון ראשון בזכות רביד אברג'יל. זה אמור להטריד את האנשים בבית וגן, כי כאן, מה לעשות, אין כמעט עתודה שעליה המועדון יכול להישען, כשמחר מחרתיים ניקלע לסיטואציה שבה הז־ רים פתאום מחפשים שוב כרטיס טיסה למולדתם. עדי יונה, שמקבל יותר מדי הזדמנויות, אינו מצליח להטביע חותם ולממש משהו מהפוטנציאל שלו, וליאון מזרחי חייב להתחיל לקבל יותר קרדיט. אם ממילא בית"ר עמוסה בשכירי חרב שלא רצים, לפחות שיתחילו לגדל פה דור עתיד. במציאות של מדינת ישראל שחקני בית יהיו מאוד משמעותיים בק־ רוב מאוד. ותחשבו על זה.

אברמוב ואבוקסיס. בסוף, מסתכלים רק על מבחן התוצאה

התהפך. הסייג היחיד שצריך לנקוט פה הוא שאולי עם מאמן אחר הוא היה מתה־ פך קודם. אולם זה לא ממש משנה את השורה התחתונה. זכותו של אברמוב כמי שמשקיע מי־ ליונים בבית"ר לחשוב כך. אבל הוא גם צריך לזכור כמה דברים לפני שהוא שהוא מתקרב ללחיצה על ההדק: לא היה כאן שנים מאמן עם חיבור כזה למועדון, ואין היום בשוק המאמנים אנשי מקצוע שמתקרבים לניסיון ולהישגיות של אבוקסיס. והרבה מעבר לזה, בית"ר בשום צורה שהיא אולי לא שווה מאזן נקודות כל כך דל, אבל היא גם לא עדיפה בשום פרמטר על קבוצות מבטן הטבלה סטייל נתניה, סכנין, בטח לא הפועל חיפה. בעולם נורמלי, שבו האינסטינקט הישראלי הוא שהמאמן הוא חזות הכל, אברמוב היה צריך להפוך את אבוקסיס לדייגו סימאונה של אתלטיקו מדריד או לגרג פופוביץ' של סן אנטוניו ספרס, מאמנים שנותנים להם לרוץ מרתון של שנים עם המועדון בידיעה שגם שנה או שנתיים של כישלון ישתלמו לאורך זמן ושהסיכום הכולל של הקדנציה הארוכה יהיה חיובי בטור הנצחונות וההישגים. אין כרגע מישהו טוב יותר להנהיג את בית"ר מאשר אבוקסיס, הגם שכ־ ראש המערכת המקצועית חוסר ההצלחה של בית"ר עד כה הוא על ראשו. מה גם שהפרסומים על כך ש"אלמלא המלחמה ייתכן שהיו שינויים בעמדת המאמן של בית"ר" יוצרים רק צרות גדולות יותר. הם גם מספקים אליבי לשחקנים שיכו־ לים להתחבא מאחורי כל האש שמוסטת לכיוונו של המאמן, והם גם מסיטים את דעת הקהל לכיוונו הבלעדי של אבוק־ סיס בזמן שגם אברמוב עצמו אחראי לב־ ניית הסגל ולתבשיל הלא טעים עד כה שקדחו כאן בקיץ. שינויים בהרגלי הצריכה המציאות החדשה של הכדורגל היש־ ראלי בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל מל־ מדת שזוהי שעתם של שחקני העתודה

אף אחד, גם לא אותו, המאמן; ובפעם השנייה על כך שכמי שהחיה לו את הקריירה אחרי שגם האשראי האחרון שקיבל בבית"ר נגמר, שועה אינו זוכר לו חסד נעורים. צריך לומר בהגינות: לא בגלל שועה בית"ר נראית ככה ומספקת תוצאות כאלה. יש כאן מערכת שלמה שכשלה בכל כך הרבה פרמטרים שלהפיל את התיק על שחקן אחד זה לא רציני. אבל שועה, מה לעשות, הוא האיש שאמור לקחת את העסק על הכתפיים. פעם, לפני הרבה שנים, סיפר אורי מלמי־ ליאן שהתלות של בית"ר בו היתה כל כך מוחלטת עד שגם כשהוא ישב ביציע פצוע והקבוצה היתה מפסידה אוהדים היו באים אליו בטענות, וכשהיה אומר: "לא שיחקתי" היו עונים לו: "בית"ר זה אורי וכל השאר". שועה לא היה ולא יהיה מלמיליאן בשום צורה שהיא. אבל בקבו־ צה הנוכחית, נוכח הכישרון והפוטנציאל שלו, בית"ר בהחלט קמה ונופלת עליו. כשאין לו כוח ואין לו עצבים היא בעיקר נופלת. סדקים ראשונים? הדברים נכתבים כאמור לפני משחק הדרבי שלשום (ואם בית"ר ניצחה כנראה יורדים זמנית מסדר היום), אבל חשוב להדגיש שאחרי ההפסד מול הפועל פתח תקווה משהו נשבר אצל ברק אברמוב. מבחינתו של הבעלים, בית"ר בסגל הנו־ כחי שלה היא הקבוצה הרביעית בטיבה 6 בארץ ובפער מכל השאר, ולהשיג אחרי ההפחתה של 2 נקודות (שהן בעצם זה כישלון 18 בית הדין העליון) מתוך טוטאלי. מבחינתו של אברמוב כל החיצים מופ־ נים לעבר יוסי אבוקסיס. מי שחושב שה־ חברות ויחסי הקרבה ביניהם, שאין להם אח ורע בכדורגל הישראלי, הופכים את מאמן בית"ר לחסין, לא מכיר את אופיו של אברמוב. מבחינתו, מבחן התוצאה הוא חזות הכל. יותר מזה, לדידו אבו־ קסיס קיבל את מה שרצה הרבה מעבר למה שהוא, אברמוב, תכנן ושעון החול

למענם בשישי שעבר התקיים אירוע 'ספינינג זוגות 130 לחיים', שכלל שני מקצים עם אופניים וגם תרומה כספית למטה החטופים ביום שישי שעבר התקיים על גג קניון הדר בתלפיות אירוע 'ספינינג לחיים', בסימן המאבק להחזרת החטופים. מדובר ביוזמה משותפת של קניון הדר ו'מטי מועדוני כושר', שברוח התקופה החליטו לעשות מעשה ולהפיק אירוע שי־ תרום הן לחוסן הלאומי והן למטה החטופים. "היו לנו שלוש מטרות:", מסבירה מטי, הבעלים של רשת מועדוני הכושר, "העלאת המודעות לחטופים, העלאת המורל בעורף ותרומה כספית למטה החטופים". ואכן מייד בתום האירוע הועברו כל ההכנסות שהגיעו ממכירת דיסקיות הזדהות עם החטופים למטה החטופים. "כולם תורמים בתקופה הזו. אנחנו חשבנו איך ניתן לעשות משהו אחר שישלב תרומה לחברה עם תרומה לנושא החם במדינה", מסבירה מטי. "אני שמחה שהיה ביקוש אדיר וע־ נינו על שני הדברים". באוקטובר בוטלו כמעט כל אירועי 7 חשוב לציין כי מאז ה־ התרבות והספורט בארץ בכלל ובירושלים בפרט. למעשה, זוגות 130 מרתון הספינינג הזה, שכלל שני מקצים עם אופניים, הוא הראשון מאז פרוץ המלחמה, וגם הוא כאמור היה מאוד לאומי, מלא בדגלי ישראל, בלונים צהובים ועוד סממנים מאחדים.

כושל, והוא גם פצוע ומושבת לשבועות הקרובים. הדבר השני שבבית"ר מתחר־ טים עליו, בייחוד אבוקסיס, הוא החיבוק הבלתי מוגבל שהוענק לפליימייקר. הנחת העבודה של אבוקסיס, שמכיר את זה מצוין מז'וסוואה הפורטוגלי בהפו־ על באר שבע למשל, היתה "תעשה מה שאתה רוצה ואני אסגור את העיניים ואת האוזניים, העיקר שתביא לי פרנסה שתעשה את ההבדל". עכשיו אבוקסיס כועס פעמיים: בפעם הראשונה על כך ששועה מתנהג כאילו הוא לא סופר

'1 צילום: 'אלטרנטיבה

אירוע הספינינג למען החטופים. ספורט ותרומה לחברה

ידיעות ירושלים ˆ 8.12.2023 55