ירושלים בונוס

הדמיה: 'ג. איגרא ושקד אדריכלים'

התוכנית בשלום יהודה

בונים לתלפיות הוועדה המחוזית אישרה השבוע תו י כנית להתחדשות עירונית בצומת ודרך חברון 16 הרחובות שלום יהודה י � יח 160 . התוכנית כוללת 121-119 קומות 30 דותדיור, שיוקמו במגדלבן קומות. בשני המבנים 10 ובמבנה בן ישולבו מבני ציבור בקומות הקרקע, ובנוסף התוכנית כוללת הקמת כיכר י � מ"ר ויצ 600 ציבורית בהיקף של כ י רת מעבר חדש בין רחוב שלום יהודה לדרך חברון. כיום נמצאים במתחם שלושה מבני שיכון בני חמש קומות, יחידות דיור שיפונו לטובת 41 ובהם הפרויקט החדש. התוכנית נערכה על ידי 'ג. איגרא ושקד אדריכלים'. אלף דירות בשטרן ברחוב שטרן בקרית יובל החליטה המחוזית להפקיד תוכנית ביוזמת הרשות להתחדשות עירונית, שכו י יחידות דיור. הן יוקמו 1,070 ללת 30 עד 23 בחמישה מגדלים בני קומות שישלבו שטחי מסחר, תע י סוקה ומבני ציבור בקומות הקרקע. 150 מתוך כלל יחידות הדיור יוקצו יחידות עבור דירות קטנות של עד 10 מ"ר. כיום נמצאים במתחם 55 מבני שיכון בני שמונה קומות, ובהם יחידות דיור שיפונו לטובת 340 כ־ הפרויקט החדש. התוכנית נערכה הוועדה המקומית המליצה על הפ י קדת תוכנית התחדשות ברחוב בר כוכבא בגבעה הצרפתית. היא כו י ללת הריסת שני מבנים קיימים של חמש קומות, ובמקומם יוקמו בניין בן קומות, בסך 30 קומות ומגדל בן 9 יחידות דיור. 212 כולל של עוד מוצעים חניון תת־קרקעי ואפ י שרות לחזית מסחרית. עורך התוכ י נית: 'יגאל לוי אדריכלים'. קותי פונדמינסקי על ידי 'ארטיק אדריכלים'. בגבעה 9+30

הלחץ מטורף. עבודות תשתית בעיר (למיזם המצולם אין קשר צילום: | ) לנאמר יואב דודקביץ'

פגישתחירום נערכה בספרא כדי להסדיר ולהרגיעאתהשטח • מבצעי המיזמיםטוענים: אין תיאום בין הפרויקטים - והכאוס בעיר חוגג • ובענף התשתיותמתמודדיםעם התייקרויות לצד 'כתףקרה' מהבנקים • וכל זה בלחץשלשנתבחירות לעירייה הקבלנים: עומס העבודותבלתי אפשרי מתריעים לפני קריסה

קותי פונדמינסקי

הולך ומתעצם. לחלק גדול מהקבלנים יש כמה עבודות במקביל, וכל אחד מהם מחלק ביניהן את עובדיו ואת הכלים ההנדסיים שברשותו. רק שכדי להאיץ ולקצר לוחות זמנים הם יאלצו לנתב את מרב המשאבים לטובת פרויקט אחד, שאותו הכי רוצים בעירייה לסיים בהקדם. זה יהיה במחיר של עיכוב יתר הפרויקטים, שגם ככה לא אמו י רים להיחנך השנה. המשמעות היא שרחו י בות רבים יישארו כאתרי בנייה הרבה אחרי יום הבחירות, ובאחריותו של ראש העירייה הנבחר לסדר את כאב הראש המשותף הזה לקבלנים, לעירייה ולתושבים. "קבלני התשתיות מתמודדים עם קשיים ישירים ועקיפים בכל אפיקי הביצוע, החל מההתייקרויות המשמעותיותשחלו על ענף הביצוע, דרך קשיי עבודה ייחודיים לירו י שלים, וכלה במחסור באתרי הטמנת עודפי עפר", מוסר גורם בארגון 'בוני ירושלים והסביבה'. "הארגון עובד בשיתוף פעולה עם העירייה, חברת 'מוריה' ושאר מזמיני העבודה במרחב על הליך מסודר של שיפור הליכי הביצוע, והסרת חסמים משמעותיים שבהם נתקלים קבלני התשתיות". מהעירייה נמסר: "ביחד עם מוריה, אנו מקיימים דיאלוג שוטף עם הקבלנים הפו י עלים בעיר, במטרה להשלים את המיזמים באופן מיטבי ולהסיר מאיתם חסמים. זאת, תוך שמירה קפדנית על בטיחות המשתמ י שים בדרך והמרחב הציבורי. עבור מקרים בהם מספר עבודות מתקיימות בתא שטח אחד, מפעילה העירייה מערכת תיאום תשתיות, אשר בוחנת בקשות לביצוע עבו י דות טרם ביצוען ובין היתר, בודקת האם קיימת פעילות מתוכננת המונעת הפר י עות הדדיות. כל העת מתקיים דיאלוג עם התושבים בכדי לצמצם את ההפרעה ולתת מענה לצרכים העולים מהשטח".

הבנייה והתשומות עולות, ומצד שני המכרזים מאלצים אותם להנמיך מחירים - ועל אלה יש עוד הוצאות נלוות רבות ומ י גוונות, כשבחלק מהמקרים מי שגובה את התשלומים היא העירייה בכבודה ובעצמה. כך לדוגמה קורה עם הארנונה שבה חויבו קבלני הפיתוח עבור שטחי ההתא י רגנות שלהם, שבהם הם מחנים את הטר י קטורים ואת הציוד המכני ושם הם מניחים את מכולות הפועלים. עוד תוספת מכבידה היא התשלום עבור הכוון התנועה, מכיוון שבעירייה ובחברות הניהול החליטו שהע י סקת מפקחי תנועה תגולל עליהם. אך הבעיה הגדולה ביותר, ובעיקר עבור קבלני התשתיות, היא הבנקים. הגופים שנותנים אשראי לפרויקטים מעדיפים על פניהם בהרבה את קבלני הבניין שבונים למגורים, שם הביקושים די מובטחים והר י ווח לקבלן נאה גם לאחר החזר ההלוואות. מנגד, הליווי הפיננסי לקבלני תשתית הרבה יותר מסוכן עבור הבנקים, שמקשים על הקבלנים. "קבלן תשתיות לוקח בכל מכרז סיכונים לא קטנים", אומר קבלן בכיר בעיר ששוחח עם 'בונוס'."לא פעם הוא בע י צמו לא בטוח, בתחילת הפרויקט, אם מדו י בר בכלל במיזם רווחי או שהוא הולך להיות מופסד, ואם כן, בכמה. יש אי־ודאות גדולה, ואת זה יודעים בבנקים". שנת בחירות לפניך נזכיר למי ששכח כי הבחירות לראשות העירייה יתקיימו בנובמבר הקרוב. בלש י כת ראש העירייה השאיפה המתבקשת היא לסיים פרויקטים ולגזור כמה שיותר סרטים לפני הבחירות. בספרא מאיצים בקבלנים לזרז את לוחות הזמנים כדי לעמוד בדד־ ליין של נובמבר, והעומס הקיים ממילא רק

עיר אוכלת בוניה. לפי גורמים בענף הבנייה בבירה, פיתוח התש י תיות בעיר נמצא רגע לפני כאוס

מוחלט. לדבריהם, היקף העבודות בשנתיים האחרונות בירושלים שבר שיאים, וזה לא בהכרח לטובה. מחיר הפיתוח המהיר בעוד תקציבי ענק מוזרמים מצד הגופים המזמינים, ניהול המיזמים השונים בשטח יוצא משליטה, כך לפי אותם גורמים. ל'בונוס' נודע כי פגישת חירום רבת מש י תתפים נערכה בנושא בלשכת ראש העי י רייה משה ליאון. לקחו בה חלק כל המעו י רבים, לרבות אגף הדרכים ותושי"ה, חברת 'מוריה', אגף מהנדס העיר ונציגי הנהלת ארגון הקבלנים הירושלמי. עיקר הטענות מצד הקבלנים בשטח הן שבעוד בעירייה מעודדים הוצאת מכרזים נוספים ודואגים לאיגום תקציבים ממקורות ממשלתיים, חברות הניהול קורסות תחת העומס ואין תיאום בין פרויקטים שכנים. כך לדוגמה, בשכונת רמת שרת נוצר מצב שבו בשני רחובות סמוכים פועלים במקביל שלושה קבלנים שונים ללא תיאום: האחד סולל כביש, השני מניח צנרת מים, והשלי י שי בכלל עסוק בהקמת מגדל מגורים חדש. העומס וההפרעות שהם יוצרים זה לזה, שלא לומר ליתר התושבים, נכונים גם למיזמים בקרית יובל הסמוכה, והם מציבים לקבלנים אתגרים על בסיס יומיומי. קשיי מימון מעבר לכך, לקבלנים יש לא מעט בעיות וסיכונים כספיים. מצד אחד, עלויות

הדמיה: 'יגאל לוי אדריכלים'

התוכנית בבר כוכבא

5

ידיעות ירושלים ˆ 3.2.2023