יום ירושלים 2022

למנצח שיר מזמור

44 המשך מעמוד

צילום: דנה קופל | יורם טהרלב

צילום: צביקה טישלר | יוסי בנאי

.5 | גבעת התחמושת | מילים: יורם טהרלב ביצוע: | לחן: יאיר רוזנבלום להקת פיקוד המרכז "מה עוד אפשר לחדש על צנחנים?" אמר לעצמו יורם טהרלב, כשקיבל מדני ליטאי, במאי להקת פיקוד המרכז, הזמנה לשיר על מעללי הצנחנים במלחמת , יצא גיליון חגיגי 67 ששת הימים. והנה, באוקטובר של העיתון 'במחנה' לסיכום המלחמה, וזה בדיוק מה שהצית בטהרלב את הדמיון. בגיליון היו עדויות של מקבלי הצל"שים במלחמה. "גם אני אתן לגיבורים 51 הסיפורים בחר את אלה 51 לדבר בעצמם". מ־ הקשורים לגזרת פיקוד המרכז, ובהם היו גם שלושה של לוחמים מהקרב על גבעת התחמושת. גבעת התחמושת היא הכינוי שניתן בצה"ל למוצב ירדני בצפון ירושלים ששימש כמצבור תחמושת עוד של המאה 30־ מימי הבריטים (הוא נבנה בשנות ה ביוני 6 ביוני ל־ 5 ). המוצב נכבש בלילה שבין 20־ ה . 1967 אנשי להקת פיקוד המרכז זוכרים את יורם טהרלב נכנס באמצע חזרה ומוסר את התמליל ליאיר רוזנבלום. הם גם זוכרים איך חצי שעה אחר כך החל יאיר רוזנבלום... ללמדם את השיר. השיר היה אחד הגורמים להעצמת מיקומו של הקרב בזיכרון הקולקטיבי של כולנו. על שרידי המוצב הוקם אתר הנצחה ממלכתי, ובמקום נערכים טקסי ההשבעה לצה"ל של טירוני הצנחנים. מוטה גור, שהיה בעת מלחמת ששת הימים מח"ט הצנחנים ואחר כך רמטכ"ל צה"ל, אמר שבלי השיר ייתכן שהצנחנים היו נשבעים באתר אחר. בין השאר מובאים דבריהם של סגן ניר ניצן, סגן , המתאר את נפילתם 66 מפקד פלוגה ב' בגדוד של איתן נאווה ושל דוד שלום מאותה הפלוגה, שאמר בין השאר את מה שיהפוך לאחת הסיסמאות של המלחמה, ואחר כך יצוטט באינספור מאמרים, נאומים (וכן... גם במערכונים ובדיחות): "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש. בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום".

.4 אני וסימון ומואיז הקטן לחן: | מילים: יוסי בנאי | ביצוע ראשון: יוסי בנאי | חנן יובל על השיר הזה נכתב רבות. אז כדי שלא לחזור על דברי האחרים, יובא כאן הפעם מילון למושגים הירושלמיים המוזכרים בשיר. – משחק ילדים מוכר שבו ילד אחד מתכופף וכולם ל ֶ מ ְ ס ‰ קופצים מעליו וצועקים "סמל". הוא מתרחק כל פעם עד שמישהו לא מצליח לקפוץ ונעשה בעצמו ה'חמור' שקופצים מעליו. – משחק בקבוצות. קבוצה אחת נעמדת סוס ארוך ‰ בשורה כשכל ילד מכופף ראשו אל בין רגלי העומד לפניו (כבר מצחיק, לא?) והקבוצה השנייה קופצת על ה'סוס' במטרה להפילו. – לפני היות הקפצונים היו הפקקים אקדח פקקים ‰ (ההדגשה על ה־ק' הראשונה). זה היה ממש מסוכן. הקפצונים בטוחים יותר, אבל אין מקום להשוואה ברעש והשמחה שהפקקים מעוררים. – נכון, היו הרבה. יש המסמנים את התות עץ התות ‰ שבשיר כעץ שברחוב כרמל בשכונת נחלאות. נו, שיהיה. – בית קולנוע ירושלמי מפורסם שאליו היו קולנוע רקס ‰ באים ערבים, בריטים וגם יהודים. היזם היה ג'וזף אלבינה, איש עסקים ערבי־נוצרי שבמהלך ההקמה צירף אליו כשותף את קבלן הבנייה היהודי יונה פרידמן. הקולנוע שכן במקום שבו היום רחוב שלומציון המלכה, והיו בו, לא , וניתן לומר 1938 מקומות. הוא נפתח ב־ 1,300 , להאמין שסימל אפשרות לדו־קיום, למרות שהותקף פעמיים על ידי... אחינו בני ישראל. כן, לאחר פרסום הספר הלבן ) הותקף המקום על ידי אנשי אצ"ל. 1939 ( – שחקן קולנוע הוליוודי שהיה נערץ בשנות ארול פלין ‰ .40־ וה 30־ ה 1939 – דמות של נער הודי מסרט משנת גונגה דין ‰ בכיכובו של קרי גרנט, שנכתב על פי הסיפור 'נער המים' של רודיארד קיפלינג. – שני האחים שמעון ומשה יאיר, שהבדל סימון ומואיז ‰ של שנה ביניהם, שהיו מילדי השכונה. שמעון יאיר עבד במרכז הדמוגרפי במשרד ראש הממשלה, ומשה יאיר עורך דין. שניהם (שלא כמו יוסי בנאי) נשארו ירושלמים.

דקלון שאל את אביהו מדינה אם יש לו שיר מוכן ונענה בשלילה. שאל דקלון: "ומה זו ערימת הקסטות בסלסילה שכאן על השולחן?" מדינה: "אלו סקיצות שלא סיימתי. אם תמצא משהו, תיקח". דקלון מצא בסלסילה את 'שבחי ירושלים'

ירושלים של זהב

48 המשך בעמוד

46